אדריכלות ופיסול של המאה ה17

נדבר על ברניני ועל בורומיני אשר הם האדריכלים המשמעותיים ביותר ברומא של המאה ה.17- נתייחס גם

להתפתחות ייחודית של אדריכלות של ארמונות פרטיים בצרפת ובהקשר זה נעסוק באדריכל פרונסואה מנצאר.

הוא יוצר את הדגם המוביל של הארמונות הפרטיים )אוטל- בצרפתית( ונדבר גם על בן אחיו של פרנסואה ג'ול

מנצאר שהיה אחראי על ארמון וראסי )שייך ללואי ה.(14- אל תתבלבלו בין שניהם!

 

מהמאה ה4- ועד המאה ה17- היו 2 סגנונות לבניית כנסיות: בזיליקה והרכזי.

 

.1   סאן לורנזו, -1419 דיברנו בעיקר על הרצון במאה ה17- לבנות לפרופורציות אנושיות, כדי שהאדם

יחוש שהכנסייה עוטפת אותו בצורה פרופורציונאלית. אין תחושה של קטנות האדם מול האל כמו

הכנסיות הגותיות. פה רוצים שאדם יקדיש עצמו לתפילה ולא לקטנותו.

.2   אלברטי, סאן אנדריאה, -1470 פרופורציות, סימטריה ואלמנטים קלאסיים.

.3   ברמנטה, כנסיה עגולה, -1502 הסדר הקלאסי בעל מרכיב משמעותי.

 

מוטיבים באדריכלות במאה ה:16-

 

  • פרופורציות אנושיות
  • צורות גיאומטריות
  • מוטיבים קלאסיים

 

בבארוק הדברים משתנים. הכנסייה המרכזית והחשובה ביותר בעולם הקתולי- כנסיית פטרוס הקדוש סוף סוף בנויה! הפרוטסטנטיות צומחת בעקבות מעשיו של יוליוס ה.2- הם תורמים לכעס על ההנהגה ועל הדרך. לוטר ומנהיגים פרוטסטנטים נוספים נכנסים לתוך חלל ההנהגה בכנסיה הקתולית ומתחילים להוביל לשינוי. בניית כנסיית פטרוס הקדוש מסתיימת ב1613- )בערך.( כל עוד פטרוס הקדוש היא כנסיה קטנה של המאה ה4- הקתוליות בשיא כוחה.  כשהורסים את הכנסייה ומתחילים את בנייתה מחדש עולה כוחם של הפרוטסטנטים. כשמסיימים את בנייתה

למעשה מעבדת הקתוליות מחשיבותה ומעמדה והפרוטסטנטיות מתחזקת.

 

  • צורה גיאומטרית מושלמת- הכניסה היא מלבנית לחלוטין
  • הקומה התחתונה היא מסיבית וגבוה- עד האינטבלטורה והקומה השנייה היא קטנה באופן דרמטי
  • השפעה על פלדיו- החזית מורכבת מעמודים מסיביים עם כותרות קורינטיות. הגמלון קטן ודקורטיבי.

 

בורומיני, כנסית פטרוס הקדוש: החזית מבוססת על כנסיה אחרת של קרלו מדרנו– סנטה סוזנה ב.1597-1603- הוא לוקח רק את החלק התחתון של הכנסייה שהוא מתכנן ומרכיב אותה על החזית של כנסיית פטרוס הקדוש. אין התאמה בין החזית לכנסייה עצמה כי היא נעשתה כיצירה מוגמרת שעומדת בפני עצמה בלי קשר לכנסיה שנבנתה

קודם לכן. הכיפה היא של מיכלאנג'לו.

 

מדרנו מתחיל פעולה שמולידה את שני האדריכלים המשמעותיים של המאה ה-17- בניני ובורומיני. הם תלמידיו    ופחות או יותר באותו גיל. הם נולדו בשלהי המאה ה.16- כל חייהם הם חיים במקביל. הם מתחילים את דרכם בסדנתו של מדרנו )אדריכל החצר של האפיפיור.( לאחר שמדרנו נפטר ברניני מקבל להיות אדריכל החצר של

האפיפיור למרות שבורומיני היה תלמידו הנאמן.

 

בורומיני, סאן  קארלו ארבעת המזרקות -1631-1641   מתוכננים  פה הרבה  מאוד  דברים. הוא  תכנן את המנזר,

איזור המגורים וחדר האוכל. מה שחשוב ביותר מבחינתנו זוהי הכנסייה והיא מוזרה כי היא לא נעשתה עפ"י הקריטריונים של כנסיות מהמאה ה.16- אין צורה מושלמת– עיגול/ מרובע. הוא בונה כנסיה בצורת מעוין. הוא מקער ומקמר את כל הקירות בבניין. ניתן לראות זאת באינטבלטורה שבתמונה. הגלים הופכים להיות מוטיב חוזר

בעבודה שלו. בכיפה הוא עשה דבר חדש- הוא בנה 4 קשתות ועליהן הרכיב את הכיפה. הכיפה יצאה ביצתית/  אליפטית. הכנסייה נבנתה בחסות משפחת ברבריני והסמל המשפחתי הוא 3 דבורים. בורומיני יצר כיפה בצורת כוורת!! באופן כללי יש תחושה שהכנסייה ענקית, איך היא ממש קטנקטנה. הוא יצר צורות הולכות וקטנות כפי

מעלה ואז נוצרת תחושה של גודל. וזוהי רק עבודתו הראשונה כאדריכל עצמאי!

 

 

17

 

 

 

בורומיני, סאן איבו: האוניברסיטה של רומא- בורומיני לקח רעיונות מדלפורטה– דלפורטה בנה 2 קומות עם

קשתות. הוא לקח את המבנים האלה וחיבר אותם באמצעות חצי עיגול. הוא השתמש באותם הגדלים של הקשתות, רק במקום שיהיו פתוחות הן סגורות. את הכנסייה הזו הוא קיבל בגלל ההתערבות של ברניני. החזית בשתי הקומות הראשונות קעורות לגמרי ובקומות העליונות הן קמורות: קעור, קמור, קעור, קמור

 

תוכנית קרקע- הוא לקח  שני  מעוינים ויצר  מגן  דוד. כל  המשולשים בעלי זוויות קעורות/ קמורות. בצילום על הלנטרנה )בסיס הכיפה( ניתן לראות את האינטבלטורה. הוא יצר כוכבים שנהיים קטנים יותר ויותר ויחד עם

התאורה יוצרים תחושה של עומק.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

מדריך מקיף להקמת גינות קהילתיות בגבעת שאול: הזדמנויות ואתגרים

גינות קהילתיות הן מרחבים ירוקים המנוהלים על ידי חברי קהילה, במטרה לעודד שיתוף פעולה, חינוך סביבתי ויצירת קשרים חברתיים. בגינות אלו ניתן לגדל ירקות, פירות וצמחים שונים, ולספק מקום מפגש לתושבים. בגבעת שאול, יוזמות כאלו זוכות לתמיכה רבה, כאשר תושבים מביעים עניין להקים ולתחזק גינות קהילתיות בשכונה.

קר עוד

משפחה וקהילה: הכוונה לפעילויות קיימות בשכונת נחלאות

שכונת נחלאות בירושלים היא אחת השכונות המיוחדות והצבעוניות בעיר. האזור מאופיין בבניינים ישנים, סמטאות צרות וקהילה מגוונת הכוללת משפחות, צעירים ומבוגרים. הנוף הקהילתי בשכונה מעודד פעילויות משפחתיות, אשר מתבצעות תוך שמירה על ערכים של קיימות. השכונה מציעה מגוון של פעילויות שמתאימות לכל גיל, והן מקדמות קשרים חברתיים וחוויות משותפות.

קר עוד

טיפים אקולוגיים לשיפור הקולינריה המקומית בשכונת נחלאות

אחת הדרכים היעילות ביותר לשיפור הקולינריה המקומית בשכונת נחלאות היא שימוש במרכיבים מקומיים. מעבר לתמיכה בחקלאים המקומיים, מרכיבים טריים שנקטפו בסביבה הקרובה מספקים טעמים עשירים יותר וערכים תזונתיים גבוהים. אפשר למצוא בשוק המקומי מגוון רחב של ירקות, פירות, ותרופות צמחיות שמקורם באזור, מה שמקנה יתרון נוסף למנות המוגשות.

קר עוד

חמשת המסלולים הקולינריים של גבעת רם: גילוי טעמים מהמסורת העתיקה

גבעת רם מציעה חוויה קולינרית ייחודית עם מסלול המוקדש לשוק המקומי. במהלך המסלול, ניתן לבקר בדוכנים המציעים מגוון רחב של מוצרים טריים, תבלינים, ודליקטסים מקומיים. השוק הוא מקום מפגש לדורות של מסורות קולינריות, והשפעתם ניכרת בכל רכיב ובכל טעם.

קר עוד

חקר הטרנדים הקולינריים בשוק מחנה יהודה: התחדשות והשראה מקומית

שוק מחנה יהודה, אחד משווקי האוכל המפורסמים בישראל, מהווה צומת תרבותי וקולינרי שמושך אליו מבקרים מקומיים ותיירים כאחד. במשך השנים, השוק הפך למוקד של חידוש והשראה קולינרית, כאשר דוכנים מסורתיים מתערבבים עם מסעדות חדשניות, מה שמקנה לשוק את האופי הייחודי שלו. ההיסטוריה העשירה של השוק, שהחלה לפני יותר מ-100 שנה, משפיעה על הטרנדים הקולינריים הנוכחיים שמתקיימים בו.

קר עוד

חוויות תרבות ערביות־יהודיות בסן סימון: האם המפגש בגובה העיניים הוא הפתרון האידיאלי?

סן סימון, עיר הממוקמת בלב המרחב הישראלי, הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה לחוויות תרבות ערביות־יהודיות. השפעות תרבותיות מגוונות הפכו אותה לאחת הערים שבהן ניתן לחוות מפגשים בין תרבויות באופן אינטראקטיבי ומיוחד. ההיסטוריה של העיר, המשלבת מסורות ותרבויות שונות, מספקת רקע עשיר לחוויות המוצעות בה.

קר עוד