מקומון

עוד לפני החזרה שלו לקרב – תהלוכת הקבורה, שיר :23 הומרוס מדגיש כי החברים גוזזים את השיער ומניחים על הגופה שמונחת על ערימת עצים. בחלק

אגממנון שולח את שליחיו לקחת מאכילס את בת בריסס, בה זכה אכילס כשלל בקרב על תבי (באותו קרב זכה אגממנון בבת כריסס כהן אפולו; האב

הרבה מאוד תכנים, משמעויות, אטריבוטים, יחסי כוחות בין אלים לבני אדם ובני אדם לבין עצמם לומדים ממקורות יותר מאוחרים להומרוס. בדגש מרכזי על כותבי המחזות

פרסאוס ואטלס (אוביודיוס, מטמורפוזות:) לפרסאוס יש רצון לנוח בצילו אל אטלס, אך אטלס נזכר בנבואה של אלת החוכמה שמישהו ינסה לגנוב את עץ הזית. פרסאוס

יש דימיון בין דמותו של פרסאוס להרקלס בצורת ההצגה האמנותית: עם השיער השופע כנחשים ופנים של אפולו. אם אנו מסתכלים על הגיבור כמנהיג ונביא אנו

 בתחריט של חטיפת דיאנירה (אישתו השניה של הרקלס) מופיעים מרכיבים שמרמזים על מותו והפכיתו לאל. כאשר הרקלס פגע עם החץ בנסוס, הקנטאור הציע לדיאנירה לטבול