אמנות ימי הביניים – אמנות ארמנית

פיסול פיגורטיבי

 

בדמויות האדם מתגבש לנו סגנון שהוא ייחודי- ארמני. הוא פחות הטרוגני. שריד- דמות היושבת בין שתי קשתות ומשלבת את הרגליים כדי למצוא שם מקום, הדמות מותאמת לספנדרול (המקום בין הקשתות.) הוא מחזיק כלי בית

ואין לו הילה. כנראה מדובר באחר האומנים של המקום, היא דמות חילונית- לא קשורה לממסד הדתי הקדוש.

 

מריה עם ישו- איקונוגרפיה קונבנציונאלית. מבחינה צורנית:

 

• אין כאן שום הד של תרבות יוונית קלאסית- זה מאוד שונה מביזנטיון. פה, פיזית הייתה תרבות זו אך היא

לא נוכחת.

• לעומת זאת, זה מאוד מזכיר לנו את סגנון העמים הנודדים (ויזיגוטים, לנגוברדים-).. יש לשים לב לסיגנון

הקפלים- תמיד אותו מרחק בין אחד לשני, פנים מסוגננות.

• עניים שקדיות- ייחודי לאמנות זו לעומת העמים!
• הטיפול מבחינה טכנית מאוד שטוח.

 

הרבה אלמנטים שאנו מזהים באופן מסורתי עם האמנות השבטית:

 

• קפלים במרחקים קבועים וקוים ישרים
• סיגנון
• עניים שקדיות גדולות (ייחודי לארמניה)!
• שטחיות.

 

קשה לנו להבדיל בין אובייקטים בגלל ההפשטה והסיגנון. יש שימוש בהרבה תבליטים בקירות. יש נטייה להכניס דמויות מחיי היומיום, בעיקר תורמים. יחד עם הדמויות של מריה ואחרות, הפטרונים נכנסים לאיקונוגרפיה כמעט

שווה בשווה- במערב כמעט ולא רואים זאת. שם זה קורה רק במאה ה.1/-11-

 

שריד מצלב אבן מהמאה ה:9- הצלב לא מתאר את הצליבה הפיזית, אלא ישנן זרועות קישוטיות ולא משהו שמזכיר

באופן ריאליסטי את הצליבה. אנו רואים את סצנת העלייה לשמיים. זה חלק חשוב בכל כיוון דוגמאטי. מוות-תחיה-

עליה לשמים, השאלה של אנושי ואלוהי נכנס לתמונה. העלייה לשמים אומרת שאין גופה- אין שריד פיזי אנושי, מת  שנותר  אחריו. יש  לנו את ישו  בתוך עיגול  ששני מלאכים מחזיקים, קו  שחותך את התמונה ו10-  השליחים

 

 

 

למטה. ביחס לגרסה האורטודוקסית- אמפולה= בקבוקון מקושט. יש פה את עליית ישו לשמים, בתוך הילה

מיוחדת. יש שני הבדלים:

 

.1   אין הפרדה חדה בין השמים לארץ

.0   יש מריה

 

יכול להיות שההבדלים מצביעים על מרכיב מונופיזיטית שיש בארמנים– להפריד בין הטבע האלוהי ואנושי. במקרה

זה אין מריה- באקט העלייה לשמיים, אקט אלוהי, מריה לא נמצאת.

 

ציור קיר מסופוטמי מתאם הכנסייה האורתודוקסית- ישו עולה לשמים, אין קו ויש מריה. באומנות הקופטית אנו רואים בין לבין. קופטים= מונופזיטים. יש קו אך עם מריה אין להם בעיה. נושא זה טעון מבחינה דוגמאטית אשר

מתבטא בצורות שונות.

 

לסיום התחום של הפיסול האדריכלי: אנו מוצאים אותו בתוך ומחוץ לכנסיות.

 

אמנות הקבורה

 

מצאנו הרבה, אבל לא כזו. בארמניה יש שני סוגי מונומנטים לקבורה, מצבה לסימון קברים, בעיקר קדושים.

 

.1   אובליסק– אובליסקים קטנים (לא כמו המצריים המונומנטאליים.) אבל צרה וארוכה. "הדבר הזה לא

יישא קורה, לא יהיה לו טוב עם קורה"

.0   קולום– מונומנט שמחכה עמוד. הוא רכב גדול ונמוך יותר מאובליסק ויש לו כותרת.

 

בשניהם יהיו אלמנטים קישוטיים.

 

(שרידי) ציורי קיר

 

ציור קיר מכנסיית למבט מאה -9 העלייה לשמים בגלל הגלגלים שמתוארים בחזון יחזקאל. רואים רגלי ישו שיושב כל כס. בהשוואה לסנטה פודנזיאנה אשר שם יש 1 חיות והדרך להפוך אותם סמלים של אוונגליסטים היא מאוד קצרה ואז כל עניין הכס מיותר. הם הופכים לספק חיות ספק סמלים. פה, יש תחושה שהתיאור נצמד יותר לטקסט

המקורי לא כל כך מכניסים את השטויות מחזון יוחנן.

 

ציור קיר מטאליש גם מאה -9 מזכיר תיאור ביזנטי.

 

כתבי יד

 

יש מסורת מאוד עשירה של כתבי יד ארמנים, אוספים שלמים. רובם מאוחרים (מאה 1/ עד מאה.)11-11- יש לנו כתב יד אחד של בשורות מהמאה ה9- בה נכרכו עמודים יחד עם שריד של כתב יד מוקדם מהמאה ה9- שהוא הכי

קדום של התרבות הארמנית (וזה רק העמודים שאנו רואים.) יש פה אלמנט מעניין של ישיבה בין תרבויות.

 

עמוד1  (שם מזעזע-)  ישו מריה והערצת המאגים. זהו סיפור נרטיבי ומורכב. הנקודה החשובה היא שהמאגים מגיעים אליו- כלומר הערצה והכרה בישו ע"י גורמים פגאניים. הגישה לסיפור הזה היא מאוד סטטית. זה יותר איקונה להערצה מאשר סיפור מהברית החדשה. כולם פונים לצופה, יש הבלטה של מריה והילד והם יושבים בתוך מבנה אדריכלי (ולא האבוס שמופיע בברית החדשה.) אחת האיקונות המוקדמות מסנטה קטרינה מראה איקונה של הערצה למריה והילד. שם זה אפילו לא סיפור או אירוע מוכר. פה, לוקחים איקונה מוכרת של הערצת ישו ומריה

ומשלבים לתוכו את סיפור המאגים. המאגים עצמם מוזרים- הם לבושים בלבוש פרסי והם עומדים (ולא יושבים)

עם הברכיים ואצבעות הרגליים החוצה. זו תנוחה שקיימת בתרבות הפרסית, בעיקר בתרבות הססנית (מאה .)/

מריה וישו יושבים על כס כדי להציג אותם כשליטים המאגים עומדים בתנוחה המזוהה עם מלכים.

 

אז למעשה הם לוקחים איקונה, אלמנט של מלכות פרסית והאדריכלות היא בכלל ביזנטית (תפאורה של במה "עמוד

פה קונכייה שם!!)" אולי כל זה גם צמצם את החיים האנושיים של ישו.

 

 

 

19

 

 

 

טבילת ישו- אין בעיה עם השילוש הקדוש. מבחינה איקונוגראפית, כשאין רצון עז לשנות אותה נצמדים

לאיקונוגראפיות המוכרות.

 

הכריכה- לא כל אמנות שמופיעה בתרבות הארמנית היא בהכרח ארמנית (טם טם טם.)! הספר כרוך בכריכה משנהב שהיא לא ארמנית! הכריכה היא טיפוסית לתרבות ביזנטית מוקדמת. ניתן לראות דוגמא לשנהב מתקופת

יוסטיניאן מביזנטיון במאה ה.1-