אמנות ימי הביניים – ספר מאויר

ספר מאויר

 

כל הידע המדעי- פילוסופי נשמר במנזרים. במאה ה1/- זה מתפשט גם לערים וקמות אוניברסיטאות. בערים קמים מנזרים עירוניים (קומניקנים, פרנסיסקנים) ולוקחים חסות על החיים האינטלקטואליים באוניברסיטאות. לכל מנזר

הייתה ספריה שבה שמרו ספרים והכינו כתבי יד. זה הנושא להיום.

 

זהו אמצעי התקשורת היחיד. כל כתב יד (חוץ מהתנ"ך והברית החדשה) אחר הוא יחודי. כל סופר שינה קצת.

הדינאמיות של טקסטים ומסורת יותר גדולה מעידן הדפוס. בימה"ב אין מחשבה של מהדורה- הדפסה בכמות וזהה. בכל עיירה יש ספר אחר ומאוד אישי. הפטרון החליט מה הוא רוצה וזה ליטורגיה מקומית. חלק מרכזי של התקשורת היא ויזואלית- עיטורים וקישוטים שמתלווים לטקסט. יש משהו משותף בין התקשורת הטקסטואלית

והויזואלית. מבחינה חומרית זה יקר ומושקעת גם אנרגיה ומחשבה.

 

ספר ימה"בי- דפים הכרוכים יחד עם כריכת עץ3 עור ולפעמים עם אבני חן. בתוך הספר יכולה להיות ספריה

שלמה. בתוך ספר אחד, שבבעלות אדם אחד, יכול להיות כרוכים מספר ספרים שונים.

 

כל מנזר בימה"ב ומאוחר יותר גם בערים, מכיל סקריפטוריום scriptorium מייצרים ומפיקים בו את כתבי היד.

זהו בית מלאכה ליצור ספרים. העבודה יכולה להתחלק בין מספר בעלי מלאכה (נקדן, כתבן, מאייר)

 

  • האיור נקרא- אילומינרה Illuminare (אור.) האיור בה להוסיף אור לטקסט. זה קשור לשימוש בזהב

המשקף אור.

  • מיניארה Miniare מיניום ,)minium( סוג של צבע אדום (תחמוצת עופרת) שהוא פגמנט טבעי. זהו

מונח3 מושג מקצועי לפעולת הציור.

  • מיניאטורה- קשורה לשימוש בצבע אדום ולמילה מיניארה (ולא לדברים קטנים כמו שאנו נוטים לחשוב.)

 

ימה"ב ממוסגר לנו עם 0 המצאות מרכזיות (שאז נחשבו למהפכניות:)

 

.1   קודקס– ספר עשוי עמודים וכרוך בכריכה. מפתחים אותו במאה ה1- לספריה.

.2   המצאת הדפוס

 

הקודקס מחליף סוג אחר של ספר- ניתן לראות את מתי על כתב יד ביזנטי והוא כותב על מה שנראה כמגילת פפירוס. בסופו של דבר מגלגלים אותה ושמים אותה בקופסא. לפפירוס חסרונות- ריקבון. רק באזורים מדבריים הוא נשמר. כמות הטקסט שניתן לכתוב על פפירוס היא מוגבלת. עזרה הסופר יושב ומכין קודקס- כותב על עמודים

בספר לא כרוך. ניתן לראות ארון עם ספרים נוספים המונחים בשכיבה.

 

עד המאה ה1- זה היה המצב. המצאת הקלף כחומר כתיבה. הוא כנראה קשור למקום שבו עסקו רבות במלאכה זו- פרגמון ולכן נקראה פרגמנט. הוא עבה ומתקשה. קשה לגלגל את החומר הזה והוא היה מתפרק והצבע היה מתקלף

עם הזמן. לכן עם המצאת המצא הומצא גם סידור הקודקס (הספר הכרוך.)

 

דפוס מהמאה ה11- מדגים את אופן הכנת הפרגמנט. משרים עור כדי להוריד את השאריות ומותחים אותו כדי ממש להיפטר מכל מה שמיותר. העור הסופי מקופל לגודל מסוים ואז נוצרת חוברת שניתן לגזור בקצוות. גיליון זה נקרא

קונטרסט. את המקבץ הזה שולחים לכל מי שאמור לעבוד על כתב ביד .

 

למרות שבדוגמא מדובר על ספר מהמאה ה1- הציור נשמר מצוין.

 

מי שקובע איך יראה הספר הוא הסופר- ליי אאוט. היום החוקרים תוהים מה היו היחסים בין הסופרים לפטרונים? לא נשארו הרבה חוזים מאותה תקופה כדי שנדע. האיקונוגרפיה נותנת לנו רמיזות על מה הפטרון רוצה להביע. כך

ניתן להבין שאולי היו הנחיות מהפטרון וכמובן שזה שונה מספר לספר.

 

בסוף הספר יש חתימה של הסופר (סופר X כתב את הספר עבור פטרון Y ואולי גם העיר) אך זה נדיר כמו כל

מידע על אמנים בימה"ב.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

אדריכלות בת קיימא בכפר דוד: טיפים מעשיים לשימוש מקומי בחומרים מתחדשים

אדריכלות בת קיימא מתמקדת ביצירת מבנים שמתחשבים בסביבה ובמשאבים זמינים, תוך שיפור איכות החיים של התושבים. בכפר דוד, ישנה הזדמנות לנצל את הסביבה המקומית והחומרים המתחדשים לצורך בנייה יעילה ואחראית. עקרונות הבנייה בת קיימא כוללים שימוש בחומרים מקומיים, תכנון אקלימי, ושיפור תהליכי בנייה.

קר עוד

חוויה היסטורית: איך העיר העתיקה מתעוררת לפעילויות משפחתיות חדשות

העיר העתיקה, עם ההיסטוריה העשירה והתרבות המגוונת שלה, חווה בשנים האחרונות חידוש מרגש בתחום הפעילויות המשפחתיות. ישנם יוזמות חדשות המשלבות בין מסורת לבין חדשנות, מה שמאפשר למשפחות לחוות את העבר בדרך חדשה ומרתקת. פעילויות אלו כוללות סדנאות אמנות, מופעי תיאטרון, והדרכות אינטראקטיביות שמאפשרות למבקרים לחוות את המקום בעיניים חדשות.

קר עוד

עקרונות מרכזיים להבנת אומנות עכשווית בגבעה הצרפתית: חיבור בין מסורת לטכנולוגיה

אומנות עכשווית בגבעה הצרפתית מתפתחת בסביבה המשלבת בין תרבות היסטורית לבין חדשנות טכנולוגית. האזור, המפורסם בזכות היסטוריה עשירה, הפך למוקד עלייה לרגל לאומנים, חוקרים וסטודנטים מתחומים שונים. התופעה הזו יוצרת חיבור ייחודי שבו האומנות מתפתחת על בסיס המסורת המקומית, אך יחד עם זאת, היא פתוחה לשינויים המתרחשים בעולם המודרני.

קר עוד

פסטיבלי מוזיקה ירושלמיים: שילוב של תרבות, קהילה ואומנות

ירושלים, בירת ישראל, ידועה בהיסטוריה העשירה שלה ובמגוון התרבויות השוכנות בה. פסטיבלי מוזיקה ירושלמיים מייצגים את השפעת התרבות המקומית ואת היצירתיות של האמנים השונים הפועלים בעיר. הפסטיבלים הללו לא רק מציעים חוויה מוזיקלית, אלא גם מהווים מקום מפגש לקהלים מגוונים, המתחברים למוזיקה ולערכים הקהילתיים המשותפים.

קר עוד

שדרוגים טכנולוגיים: טיפים מעשיים למרכזי החדשנות בעין כרם

מרכזי החדשנות בעין כרם נדרשים להבין היטב את הצרכים והציפיות של הקהל שלהם. זהו שלב קרדינלי בשדרוגים טכנולוגיים, המאפשר לבנות פתרונות מותאמים אישית. מומלץ לערוך סדנאות או מפגשים עם המשתמשים הפוטנציאליים כדי לאסוף מידע על האתגרים שהם חווים ועל הכלים שיכולים לסייע להם.

קר עוד

חוויות קולינריות בקריית מוריה: האם כדאי לשקול בעונת החגים?

תיירות קולינרית הפכה בשנים האחרונות לחוויה פופולרית בקרב מטיילים, עם דגש על טעמים מקומיים, מסורות קולינריות וחדשנות במטבח. קריית מוריה, שהפכה לאבן שואבת עבור חובבי אוכל, מציעה מגוון רחב של חוויות קולינריות שמזמינות את המבקרים לגלות את המסעדות והשווקים המקומיים בעונת החגים.

קר עוד