אמנות ימי הביניים

יש פעילות קוסמופוליטית מעניינת. במשך כמאה שנה המונגוליים פתחו את העולם כי המסחר התנהל בצורה

חופשית לגמרי בין מערב אירופה לסין (מרקו פולו עושה את מסעו בתקופה זו.) הכיבוש היה קשה ואלים

(ובתוספת  תיאורית) ומצד  שני העולם  פתוח  והאירופאים פוגשים  ורואים את  העולם.  יש מיסיונרים  שמגיעים

מאיטליה לסין וע"פ כל העולם.

 

ראשיד אל דים (כותב העותק המוקדם) היה יהודי שהתאסלם והחלפת הדת היה נושא מקובל באותם ימים.

 

הקוראן לא מספר כלום על לידתו של מוחמד. היא לא הייתה מעניינת כלל כי הוא היה אנושי ולא אלוהי. בספרו של

 

ישו,

לידת

מתיאורים מוכרים מאירופה של

ראשיד מופיע תיאור של לידת מוחמד וקל לראות שתפרו אותו

 

בשינויים קלים. יש את אימו של מוחמד, / מאגים ויש 0 מלאכים שאמורים לקחת אותו לרחצה שנהוגה בתיאורי ישו. ברקע יושב (לא יוסף הזקן) דודו של מוחמד. לוקחים את התיאורים המאוחרים של הלידה הביזנטית של ישו ובשינויים קלים מדביקים אותו על לידת מוחמד. קווי המתאר מזכירים את האמנות המזרחית בסין. האיקונוגרפיה מהמערב והסגנון מסין והם נפגשים באיראן במאה ה.11- המפגש בין התרבויות בה לידי ביטוי גם באיש שחיבר את

הספר, גם בסיטואציה הפוליטית וגם בצורת התיאור.

 

בניין לא ידוע- קשתות גותיות, רקע זהב וכיפה מביזנטיון, יש דמויות ולכן נוצרי, שילוב של כחול וזהב מוסלמי,

הכתב לטיני. אז מה יש לנו כאן? אלמנטים ביזנטיים בעיטור המוזאיקה (שבימה"ב נמצאת בביזנטיון,) זהב, כיפה-

עולם ביזנטי. יש לנו שילוב רב בין זהב לכחול שמזכיר את העולם המוסלמי וקשת גותית.

 

מדובר בכנסיה שנמצאת בסיציליה- היא מקום מאוד מעניין בימה"ב מחליפה שלטון כל 1 דק.' למשל במאה ה11- יש משפחה בצרפת שקשורה למשפחת השלטון הנורמני והם מהגרים לסיציליה ומקיימים משטר נורמני. אחריהם יש עוד גלגולים בעיקר בעקבות נישואים פוליטיים.. יש שם מיעוט שחור דיי גדול. גיאוגרפית ממוקמת בין אפריקה לאירופה ויש בה הרבה מיעוטים מכל מני מקומות. התוצאה של המצב- המון מתח פוליטי של החלפת השלטון ומצד

שני פלורליזם ופתיחות תרבותית שבא  בעיקר עם הנורמנים. הם  לוקחים מכל דבר גם במדע  וגם בספרות. הנורמנים שנמצאים שם במאה ה11- יושבים בסיציליה ובונים כנסיות ואחת מהן היא "קפלה פלטינה-" כנסיית השליטים (הפרטית.) היא שייכת לשליט הנורמני באמצע המאה ה.10- תוכנית הקרקע כמקובל, אך סמוך לאפסיס יש איזור של כיפה שהמראה לתוך הכיפה מזכיר בניין הרכזי ביזנטי. אז יש שילוב בין הבזיליקה הרומנסקית

והבניין ההרכזי מביזנטיון. בתקרה של הכנסייה ב111/- (הייתה אמורה להיות עם קמרונות- בין הרומנסקי לרומי) אנו רואים מודל של נצרות קדומה. במקום תקרת העץ השטוחה אנו רואים טכניקת בנייה של תקרה עם נישות קטנות עשויות עץ המקובלות בעולם האסלאמי. הבליטות שנראות כמו נטיפים- "מוקהרנס." לא רק שהם לובשים את צורת המוקהרנס, בתוך הנישות יש לנו תמונות שמזכירות שלנו את התיאור הפיגורטיבי האסלאמי כאילו נלקחו

מכתב יד סקולארי אסלאמי. במאה ה10- זה חריג לראות תיאורים פיגורטיביים באמנות דתית.

 

"בעיה אחת הייתה לאומנים המסכנים-" תיאור הלידה מאוד ביזנטי, עד כדי כך שהחוקרים מסכימים שנעשה ע"י אומנים ביזנטיים. אנו נמצאים 1// שנה אחרי "הסכיזמה-" ההיפרדות בין העולם הקטולי לביזנטי. בסיציליה זה לא משנה וזה מתאפשר. הייתה בעיה אחת דיי חמורה- האמנים הביזנטיים היו רגילים ליצור פסיפסים על משטחים קמורים. בפלרמו האפקטים של הקימור עם הנרות המרצדים.. האמנים התאימו את הפרספקטיבה לנישה הספציפית הזו. כשמתרגמים את האיקונוגרפיה למשטח שטוח זה מאבד מהאפקט שלו. הם היו צריכים ולא התאימו את צורת ההצגה למשטח השונה. האיקונוגרפיה זהה לחלוטין- הקונבנציה הביזנטית הטיפוסית שלא קיימת במערב. שליט צרפתי מגיע לסיציליה, שוכר אמנים ביזנטיים, נותן להם כנסיה עם קירות שטוחים ואומר להם- תתמודדו. לתקרה

הוא לקח אמנים מוסלמים!!

 

 

 

לבזיליקה יש הרבה יותר שטח מבניין הרכזי. בבזיליקה מערבית היה הרבה יותר מקום ולכן הוכנסו נושאים שלא  היו מוכרים בעולם הביזנטי כמו חיי פאולוס. לאורך כל הקירות יש סצנות שלקוחות מהברית הישנה שלא נראה בהורסיוס לוקס או דפני.. אלמנט אירופאי- נושאים תנכיים. האיקונוגרפיה של עקדת יצחק היא בזנטית, גם אם הימצאותה זה מערבי. אחד המאפיינים זה המאכלת והתפיסה של יצחק בשיער- תיאור ביזנטי לחלוטין. המאכלת תורגמה ביוונית ובלטינית אחרת! ביוונית- מאכלת ובלטינית- חרב.. יש מפגש בין מערב למזרח- קיר שהסצנות

מערביות עם ליטוגרפיה ביזנטית.

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

טיפים פרקטיים בשביל סטודנטים עסוקים: ליהנות ממוזיקה חיה ברחביה

רחביה, מהשכונות המוכרות בירושלים, מציעה מגוון רחב של הופעות חיות. סצנה זו מאפשרת לסטודנטים עסוקים להתחבר למוזיקה וליהנות מחוויות תרבותיות מגוונות. עם כמות מופעים הולכת וגדלה, חשוב להכיר את האפשרויות השונות כדי לנצל את הזמן בצורה מיטבית.

קר עוד

טעויות נפוצות באדריכלות בת קיימא במתחם התחנה: איך להימנע מהן בלי לפגוע בכיס

אדריכלות בת קיימא מתמקדת ביצירת מבנים שהשפעתם על הסביבה מינימלית. במתחם התחנה, חשוב להבין את העקרונות הבסיסיים, כמו שימוש בחומרים מקומיים, חיסכון באנרגיה ותכנון המאפשר ניצול אופטימלי של משאבים. יש לקחת בחשבון שהשקעה בעתיד יכולה להפחית עלויות תחזוקה ולשדרג את איכות החיים של הדיירים.

קר עוד

חוויות חדשות בגינות קהילתיות ברחביה: האם זה כדאי?

גינות קהילתיות הן מרחבים ציבוריים המיועדים לגידול צמחים, ירקות ועשבי תיבול, בהם משתתפים חברי הקהילה. המטרה היא לא רק לספק מזון טרי ובריא, אלא גם ליצור חיבור בין תושבים, לעודד שיתופי פעולה ולהגביר את המודעות לסביבה. ברחביה, עיר בה מתגוררים תושבים מגוונים, גינות קהילתיות הפכו לפופולריות במיוחד בעשור האחרון.

קר עוד

יתרונות פעילויות משפחתיות ברחביה עבור סטודנטים עסוקים

פעילויות משפחתיות ברחביה מציעות הזדמנויות רבות לחיזוק הקשרים בין בני המשפחה. כאשר הסטודנטים עסוקים בלימודים ובחיי היום-יום, לעיתים קשה למצוא זמן איכות עם בני המשפחה. מפגשים שגרתיים כמו טיולים, ארוחות משפחתיות או פעילויות ספורטיביות יכולים להוות פלטפורמה מצוינת ליצירת זיכרונות משותפים ולחיזוק הקשרים האישיים.

קר עוד

הטרנדים החדשים בתיירות קולינרית בשוק מחנה יהודה: פעילות עם ילדים

שוק מחנה יהודה בירושלים הפך בשנים האחרונות ליעד פופולרי לא רק עבור מבוגרים אלא גם עבור משפחות עם ילדים. השוק מציע מגוון רחב של פעילויות קולינריות המותאמות במיוחד לילדים, מה שהופך אותו למקום אידיאלי לבילוי משפחתי. הטרנדים החדשים בתיירות קולינרית מציעים להורים ולילדים חוויות אינטראקטיביות שכוללות סדנאות בישול, טעימות אוכל ופעילויות יצירה בנושא אוכל.

קר עוד

סיורי גרפיטי בעיר: גילוי האומנות ברחובות העיר

גרפיטי הוא לא רק אמנות רחוב, אלא גם חלק מההיסטוריה התרבותית של ערים רבות. ברחובות העיר ניתן למצוא סגנונות שונים של גרפיטי, הממחישים את השפעות התרבותיות והחברתיות של התקופות השונות. האומנות הזו החלה להתפתח בשנות ה-60 וה-70, כאשר אמנים התחילו להשתמש בקירות העיר כקנבס לביטוי אישי ולמסר פוליטי. עם הזמן, גרפיטי הפך להיות חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני.

קר עוד