אפריקה בתקופה הקולוניאלית

באמצע שנות ה70על אזור נהר הקונגו מתרחש "ריב" בין שתי מעצמות: אחת המעצמות היא פורטוגל: לפורטוגל בתקופה הזו יש טענה על שתי הגדות של נהר הקונגו (מי  ששולט בגדות שולט על הנהר עצמו,) הם טוענים שיש מסמכים היסטוריים שמוכיחים שהייתה נוכחות פורטוגלית באזור עוד מהמאה ה.16 הפורטוגלים דורשים ריבונות מלאה על כל האזור ועל

שתי הגדות. הבריטים דורשים סחר ושיט חופשי בנהר ובכל האזור. הפורטוגלים לא מסכימים. הוויכוח קורה מאמצע שנות ה70 עד 1884 . בסופו של דבר הפורטוגלים הוגים תוכנית שלפיה הם לא מנהלים את הוויכוח על נהר הקונגו רק מול בריטניה, אלא, הם ינסו לנצל את המאבקים הפנימיים באירופה כדי לנהל את המשא ומתן מול מעצמות שונות באירופה. משרד החוץ הפורטוגלי פונה

לביסמרק ומבקש ממנו לקיים ועידה (ועידת קונגו/ברלין) היא מתכנסת ב15 לנובמבר 1884 בברלין, המשתתפות הן אוסטרו-הונגריה, בלגיה (לאופולד,) דנמרק, צרפת, בריטניה, פורטוגל, רוסיה, שוודיה ונורבגיה, האימפריה העות'מאנית. הועידה מתכנסת בגלל בסכסוך על נהר הקונגו אך היא מתפשטת לכיוונים אחרים והמטרה של הועידה בסופו של דבר היא לקבוע את הכללים הבסיסיים על פיהם

יתנהל המרוץ הקולוניאלי:

.1 מסחר חופשי לאורכו של נהר הקונגו ומגוון אגמים גדולים כגון אגם ניאסה- האזור הזה יוגדר כאזור סחר חופשי. יהיו גורמים שיהיו להם את הריבונות על האזורים הללו (אזור האגמים

ואזור נהר הקונגו.)

.2 נהר הניז'ר (צפון מערב) ונהר קונגו (מרכז)הוגדרו כחופשיים לתנועת כלי שיט. .3 אישור מחדש של האיסור הבינלאומי לסחר עבדים. זה פונה בעיקר לפורטוגלים. ההנחה היא שבתקופה הזו למרות ביטול הסחר עדיין מתקיים סחר אילגאלי מהחוף של אנגולה והחוף של

מוזמביק. .4  עקרון השליטה האפקטיבית הוגדר על מנת למנוע שמושבות יהיו רק על הנייר. שליטה

אפקטיבית- בשביל להחליט על שליטה מסוימת המעצמה צריכה למלא בשטח כמה וכמה

 

 

 

 

דברים כמו למשל הסכמי חסות עם ראשי הקבוצות המקומיות, הקמה של מנהל (דואר, טלגרף).. כוח שיטור ומערכת אדמיניסטרטיבית. שליטה אפקטיבית אומרת שאם מעצמה לא מקיימת את אחד מהדברים הללו יהיה ניתן לקחת לה את השליטה על אזור מסוים. זה פונה

בעיקר לפורטוגל ולמעצמות החזקות. .5  כל מעצמה המכריזה חזקה על שטח מסוים חייבת לעדכן את המדינות האחרות. צריך מעין

אור ירוק בשביל לכבוש שטחים ולהשתלט עליהם.

.6 פעילות חופשית של המיסיון הנוצרי. כלומר, לאף מעצמה אסור למנוע את הפעילות של המיסיון בשטחה. זה בעייתי כי במדינה כמו איטליה או פורטוגל (מדינות קתוליות) יסתובבו

גורמים פורטסטנטיים. .7  שליטה על החוף מקנה יתרון בטענה על שליטה בפנים הארץ. נניח הבריטים נמצאים בחוף

המזרחי אז יש להם טענה לפנים הארץ לכיוון מערב. השאלה היא עד כמה מותר להם

להתקדם  מערבה? .8  הקמת מדינות קונגו החופשית של ליאופילד השני. זה קרה בגלל שלאופולד הסכים לכל

התנאים הבינלאומיים שהפורטוגלים והצרפתים לא הסכימו להם. זה נקרא קונגו החופשית כי

התקיים שם שייט וסחר חופשי.

 

 

בריטניה

שלטו ב: מצרים, סודן, דרום אפריקה, ניגריה, גאנה, סיירה לאון, גמביה ועוד. עד נקודה מאוד ספציפית הממשל הבריטי לא חשב שיש יתרון כלשהו בלכבוש את האזורים הללו כשניתן לקיים סחר חופשי בלי שליטה. השינוי בתפיסה הבריטית הוא ב1869 שנפתחת תעלת סואץ. מי שהשקיע

בפתיחה של התעלה היו הצרפתים. מי ששלט בתעלה היו המצרים. כשפתחו את התעלה עיקר השליטה הייתה בידי אחאטיב איסמעיל. בסיטואציה שלאחר פתיחת תעלת סואץ איסמעיל נכנס לחובות כבדים וכחלק מהחובות הוא מוכר מניות של התעלה לממשלה הבריטית ככה שהבריטים

רוכשים יותר השפעה וכח עד שבאמצע שנות ה,70 מעבר להשפעה הכלכלית שיש להם במצרים, לבריטים והצרפתים יש נציגים בממשלה המצרית עד שבסופו של דבר הם נפטרים מאיסמעיל ומחליפים אותו בבנו. במצרים קמה התנגדות להשפעה הגדולה שיש לבריטים ולצרפתים. קמה

תנועה לאומית שהגנרל אוראבי פאשא עומד בראשה. הוא עושה מרד כנגד הבריטים והצרפתים. בעקבות המרד הזה ובעקבות דיווחים מאוד מוגזמים בעיתונות הבריטית בסופו של דבר הבריטים מחליטים שצריך לעשות משהו ולהתערב פיזית וצבאית. מי ששולח כח צבאי על מנת לדכא את המרד זה הבריטים שמדכאים את המרד ב.1882 מעתה הבריטים ינהלו את העניינים במצרים. באותה

תקופה סודאן שנמצאת דרומית למצרים היא שטח השפעה מצרי כך שבפועל מי שינהל את סודאן זה הבריטים עצמם. בסודאן פורץ מרד ב1884 שנקרא מרד המאהדים של קבוצות אסלאמיות שונות בסודן שמורדים במצרים ואז בבריטים. רק ב1898 הבריטים מצליחים לדכא את המרד הזה. כחלק מהסיפור של הדיכוי של מרד המאהדים בסודן מתרחש אירוע: תקרית פאשודה: הכוחות הבריטים

שומעים שמועות שמסתובב שם כח צרפתי. הכח הצרפתי יצא מבראזוויל כדי להגיע לג'יבוטי- המטרה שלהם היא להראות ריבונות בשטח תחת האזורים שנתנו להם. הם מגיעים עד לכפר קטן באזור הנילוס בשם פאשודה. שם הם נתקלים בבריטים. בסופו של דבר באמצעות הסכם הצרפתים נסוגים מהמקום והעניין יורד מהפרק. אירוע זה מוגדר כתקרית הראשונה שכמעט גרמה למלחמה בין

שתי מעצמות אירופיות.