אפריקה בתקופה הקולוניאלית

סוגי טריטוריות:

  • ללא מתיישבים אירופיים: ניגריה, גנאה, סיירה לאון, אוגנדה, זנזיבר, נייאסהלנד.
  • ללא מתיישבים אירופיים: קניה, טנזניה, צפון רודזיה, רודזיה (אחרי .)1920

יש הבדלים ניכרים בין שני סוגי הטריטוריות. להתיישבות אירופיים יש השלכות גדולות.

 

מבנה המשטר:

  • מערכת מבוזרת- כלומר, מי שבראש המערכת זה משרד המושבות בלונדון שמתווה את הקווים

הכלליים, מי שקובע בפועל ומנהל בשטח (האיש החזק) זה מושל המושבה שיש לו סמכויות חקיקה וביצוע ביחד עם חופש פעולה מאוד גדול. מתחת למושל מתקיימות שתי מועצות בכל מושבה: מועצה מחוקקת (סוג של פרלמנט ) היא גוף מייעץ למושל של המושבה, המשתתפים הם או פקידים או אנשי צבא, נציגי חברות בריטיות (שהאינטרס שלהם לא משקף את

 

 

 

 

 

האינטרס המקומי) ונציגים אפריקאים שמונו ע"י המנהל הקולוניאלי. מצד שני יש את המועצה

המבצעת שיש בה שרים שונים שמופקדים על נושאים שונים: פיתוח, כלכלה, חינוך וכדומה..

  • כל מושבה בפני עצמה מהווה מערכת מנהלתית נפרדת.
  • כל המושבות חולקו לregion וdistrict לכל district גם היה מושל ומתחתיו היה המנהיג

המקומי.

 

 

 

 

 

 

 

מאין יש מומצאים                                                                                        לא האלו הדברים

המבנה את                                                                                          מחקים הם אלא

.עצמה המעצמה                                                                                          של וההתנהלות

 

בשביל להקים מערכת פקידותית שמבוססת על מקומיים צריך להקים מערכת חינוך מסוימת (מתן כלים.) יש סוג של דואליות- מצד אחד רב החינוך נעשה בשפות המקומיות ע"י המיסיון ומצד שני מלמדים את כולם אנגלית. יש האצלה על הסמכות המקומית. יש פערים מאוד מהותיים בין הניהול של מערכת המשפט המקומית לבין מה שהבריטים רוצים. בעיקרון, כל עוד אין אפקט ברברי בשיטת המקומיים אז הבריטים משמרים את השיטה שלהם. אחד הדברים שהבריטים תמיד מתפלאים

לראות במערכת משפט מקומית זה שהכל ניתן להמיר בקנס כספי (למשל, אם רצחת אתה יכול

להמיר את העונש בקנס כספי.) המדיניות המנהלית של המערכת הקולוניאלית היא תוצר של משא ומתן- אמנם זה לא משא ומתן של

גורמים שונים אך המערכת הזה לא תצליח להתקיים ללא משא ומתן עם האוכלוסיות המקומיות.

 

 

צרפת!

 

  • מטרת ה"שליחות התרבותית" הייתה לחשוף את האוכלוסיות הנשלטות ליתרונות של התרבות

הצרפתית ולאורח החיים הצרפתי- ההנחה היא שכל אחד יכול בסופו של דבר להיות צרפתי

אם אתה עובר את האסימילציה ו"התהליך" הנכון.

  • אסימילציה- הטמעה, הפיכתן של האוכלוסיות המקומיות תחת שליטת צרפת לצרפתים

באמצעות השליחות התרבותית. מיושם מאמצע עד סוף המאה ה19 בארבע הקהילות בסנגל

(סנט לואי, דקר, בורה, רופי.)

  • התקשרות (אסוציאציה-) מעבר מאסימילציה לאסוציאציה בסוף המאה ה-19 הצרפתים לא

רוצים להעניק אזרחות לכל האוכלוסיות שהם כובשים. האסוציאציה הדגישה את הטיפוח והקידום של האוכלוסיות המקומיות בהדרכת צרפת. נועדה לקשור בין הצדדים מבלי להעניק אזרחות צרפתית לאוכלוסיות המקומיות. הילידים נקראו נתינים וחל עליהם חוק הילידים

הקובע את חובותיהם.

ההתקשרות מדגישה את השלב שבו מתחילים לחשוף את ה"מאחורי הקלעים" המלוכלך.

 

 

 

המבנה של המערכת הצרפתית הוא מבנה ריכוזי ולכן גם הרעיון של ניהול המושבות הוא של שלטון ישיר (בניגוד לבריטים שפעלו בשלטון עקיף- כמה שפחות התערבות, לתת לשלטון המקומי לנהל את

העניינים) אצל הצרפתים יוצרים מערכת שבה למעלה תמיד יהיה פקיד צרפתי או מישהו שקשור אליו.

איך זה בנוי? משרד המושבות שיושב בפריז וקובעת את ההתנהלות מושלים של פדרציות- לכל פדרציה AOF( או )AEF יש מושל

מושל המושבה מושל מחוז

מחוז משנה- בד"כ הצרפתים הגיעו עד פה

קנטונים

 

 

 

 

כפר

 

חוק הילידים ב1887 מגדיר את הזכויות והחובות של הנתינים והילידים. יותר מאשר זכויות הוא

מגדיר חובות וענישה. ביטלו לחלוטין את הענישה הפיזית (למרות שעדיין מרביצים) על כל עבירה שהיא מרצח ועד ביזוי הדגל/אומה צרפתית יש עונשים שנעים ממאסר עד תלייה. המושל חותם על העונש רק אחרי שהגזר דין כבר ניתן. החובות של הנתין: מיסוי, מס ראש/גולגולת/בקתה, חובת עבודה כללית, חובת עבודה

ציבורית, מס דם (חלק מהאנשים לפי קריטריונים משתנים צריכים לשרת בצבא- הגדודים הסנגלים.)

חוק הילידים נותן הרבה חופש פעולה לפקיד. לצרפתים יש מועצה מייעצת שמורכבת בעיקר מקצינים ואנשי צבא (פחות מקומיים יותר אנשים

צרפתים.) ככל שמתקדמים עם התקופה אז יש יותר אפריקאים שלוקחים חלק במערכת המנהל. הצרפתים הרסו מבנים מקומיים שלא פעלו לפי הצרכים שלהם ושמו אנשים משלהם שינהלו את

הדברים.

 

אנטוניו זושה אנס- שר הימייה. היה מנהל הספרייה הלאומית הפורטוגלית. היה גם עיתונאי. נשלח ע"י הממשל הפורטוגלי ב1881 על מנת לנסח רפורמה ולעשות שינוי במערכת הקולוניאלית

הפורטוגלית!

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

האתגרים הגדולים בפעילויות משפחתיות בקריית מוריה: טעויות נפוצות ואיך למנוע אותן

בעת תכנון פעילויות משפחתיות בקריית מוריה, חשוב לזהות את הציפיות השונות של בני המשפחה. ישנם אנשים שמחפשים חוויות רגועות ומרגיעות, בעוד אחרים מעדיפים פעילויות אקטיביות ומאתגרות. חוסר בהבנה של הציפיות יכול להוביל לאי נוחות במהלך הפעילות. כדאי לערוך שיחה פתוחה עם כל אחד מבני המשפחה לפני קביעת הפעילות, על מנת להבטיח שכולם יהיו מרוצים.

קר עוד

חיי הלילה במושבה הגרמנית: מסע בין היסטוריה לקולינריה

המושבה הגרמנית, אחת מהאזורים המרתקים בחיפה, מציעה חוויות ייחודיות המשלבות היסטוריה עשירה עם חיי לילה מתחדשים. עם רחובות מרוצפים באבן, בתי קפה קטנים ומסעדות עם טעמים מגוונים, המקום הפך ליעד פופולרי עבור חובבי ההיסטוריה והקולינריה כאחד.

קר עוד

טעויות נפוצות באדריכלות בת קיימא בכפר דוד – כיצד להימנע מהן?

אחת מהטעויות הנפוצות ביותר באדריכלות בת קיימא בכפר דוד היא תכנון מבנים מבלי לקחת בחשבון את האקלים המקומי. אקלים ישראלי כולל חום קיץ קיצוני וגשמים מועטים בחורף, ולכן יש חשיבות רבה להתאמת הפרויקטים לצרכים הספציפיים של האזור. תכנון לקוי יכול להוביל לבזבוז אנרגיה, חום מיותר ולשימוש לא יעיל במשאבים.

קר עוד

יתרונות היזמות החברתית בגבעה הצרפתית: השפעה טכנולוגית על קהילות מקומיות

יזמות חברתית בגבעה הצרפתית מתמקדת בשיפור איכות החיים של הקהילות המקומיות באמצעות פתרונות חדשניים. יזמים מקומיים פועלים במגוון תחומים, כמו חינוך, בריאות, סביבה וקהילה, כדי להתמודד עם אתגרים חברתיים וכלכליים. השפעתם מתבטאת לא רק בשיפור המצב הכלכלי אלא גם בהגברת המודעות החברתית והקולקטיבית.

קר עוד

אירועי ספרות בעיר הבירה: חקר המגוון והעושר התרבותי

עיר הבירה מציעה מגוון רחב של אירועי ספרות, המתקיימים במקומות שונים ובפורמטים שונים. כנסים, פסטיבלים, הקרנות סרטים והופעות חיות של סופרים הם רק חלק מההיצע המגוון. האירועים הללו לא רק מושכים קהל רחב, אלא גם מספקים פלטפורמה לסופרים ולמובילי דעה לשתף את רעיונותיהם ויצירותיהם.

קר עוד

חמש גישות אקולוגיות לגילוי אומנות עכשווית ברחביה

רחביה, אחד מהשכונות ההיסטוריות והיוקרתיות של ירושלים, מתהדר באומנות עכשווית המושכת עיניים. הליכה ברחובות השכונה מאפשרת למבקרים לגלות יצירות אמנות מרהיבות המוצגות בחללים הפתוחים. יצירות אלו עשויות להיות ממוקמות בקירות בניינים, בחצרות פרטיות או אפילו בגינות ציבוריות. גישה זו מעודדת את הציבור להתקרב לאומנות ולהרגיש חלק מתהליך יצירתה.

קר עוד