הודו בתקופה שמקבילה לימה"ב

 

 

יש שרידים חומריים של התיישבות קבע, בעמק ההינדוס עוד בתקופה הפרה-היסטורית סביב 0/// לפניה"ס. אנו יודעים שכבר אז התרבות ההודית מקיימת קשרים עם התרבות המסופוטמית ובהמשך גם הפרסית. התרבות לא

 

תקופות פוליטיות. החלוקה היא גסה ויתר תרבותית

בואקום ויש לה קשר עם העולם המערבי יותר. יש /

מפוליטית. / אספקטים של התרבות

 

 

.1   אמנות בודהיסטית- עליית הבודהיזם והבטים ויזואלייים

.0   לפני ובמקביל ובבודאי אחרי הבודהיזם- התרבות ההינדית

./ נוכחות איסלאמית בתת-יבשת ההודית.

 

כל מה שנאמר פה זה בהסתכלות על הגעת הבריטים במאה ה.1/-

 

אמנות בודהיסטית

 

ההינדו קדם לבודהיזם אך אין לו שרידים ארכיאולוגיים. כך אם אנו רוצים מסגרת כרונולוגית ברורה נתחיל

בבודהיזם (דוגמא להדים מהתרבות המסופוטמית)

 

מה  שחשוב לציין  זה  שהבודהיזם היא לא דת במובן המוכר מאירופה אלא יותר דרך חיים או תורה מסויימת. ההתמודדות  של ההינדו עם הבודהיזם שונה  מההתמודדות של הדתות  באירופה עם האיסלאם. יש פה  נטיה הרבה

יותר גדולה לפלורליזם וטולרנטיות שמאפשרת דו קיום של השניים.

 

בודהה נולד מעבר לגבול המודרני  של נפאל-  אופטרבש, נולד למשפחה עמידה ויצא לדרכו ללמוד להתמודד עם סבל. לפי תורה זו, הסבל האנושי וחוסר היכולת של האדם להתמודד עם סבל זה נובע מהרצונות והתשוקות של האדם וככול שהוא רוצה ומקבל יותר הוא פחות מצליח להתמודד עם הסבל. הדת הזו היא כמעט חילונית, אין רעיון

של חיים אחרי המוות ובודהה (בהתחלה) לא נתפס כאל. האמנות בשלב המוקדם כמעט ואין סמלים דתיים.

 

במצגת- חלוקה פוליטית של התקופה

 

בזמנו של אלכסנדר הגדול הוא מגיע עם הצבא לעמק ההינדוס (כ///- שנה אחרי בודהה) ומנסה לכבוש את האיזור. כשאלכסנדר עוזב מתחיל מרד נגד הכיבוש ההלניסטי. כאן פעם ראשונה עולה הבודהיזם כדת המרכזית של

האוכלוסיה.

 

בשושלת של מאוריה הדמות הבולטת היא מלך אשוקה. הוא מייצב את הממלכה ומוציא חוקה (קודקס3 חוקים.) החוקים הנ"ל כתובים על עמודים מונומנטלים ומונוליטים (חתיכה אחת) וזו התורה3 החוק של הממלכה המבוססת  על  תורתו של בודהה. יש מספר כאלה שהוצבו ברחבי הממלכה. אין להם משמעות אדריכלית. העמודים הם מונומנטים3 אנדרטאות בעלי כתובת קישוטית. על כולם יש תיאור של חיה, עפ"י רוב שור. בפרס אנו רואים דברים דומים. יש דוגמא נוספת מפסל כזה באיראן במאה ה.1- "הפרסים הציקו ליוונים, בהצלחה רבה גם.." העמוד הוא

 

 

 

//

 

 

 

קישוטי מונומנטלי עם כותרת וחיה למעלה. אנו רואים דיאלוג עם העולם הפרסי ובגדול עם העולם המסופוטמי

במערב.

 

אם נסתכל על מונומטים בעלי אופי דתי- סטופה, היא אתר "דתי," קבר של שרידים. השרידים של בודהה נקברו       במקומות שונים וסביבם נבנו הקברים הללו. סביב הקברים נוצרו קהילות נזירים, שהפכו לקדושים שנקברו בסטופות..  כך שנוצרה רשת רחבה  יותר של מונומטים דתיים. זה  קורה ///-1//  שנה אחרי הפעילות עצמה של

בודהה.

 

בסטופות  יש- כיפה בלי הרבה עיטור. יש גדרות ושערים (בדר"כ )1 מסביב. בשערים מכוסים בתבליטים. הסטופה

המפורסמת ביותר נמצאת בסנשי.

 

הגישה בגדרות היא לספר את סיפורי בודהה- יש צורות אופקיות ואנכיות בעלות מאפיינים פיסוליים. בתבליטים הללו יש רמה מאוד גבוהה של פרטים המספרים את הסיפור בגישה שהיא מעניינת- אם לא היינו יודעים שזה חלק   מבניין הינו חושבים שזה אולי שנהב.. הרעיון של פרטים קטנים ודחיסות מזכירה לנו כתבי יד או שנהבים ולא שערים בכנסיות. ההתרשמות של החוקרים היא שהיה מעבר ממדיום למדיום. הם חושבים שלא חל במעבר הזה

שינוי בתפיסה הויזואלית- הקומפוזיציה משקפת את התפיסה של אמנות מזערית.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

הומרוס– איליאדה ואודיסאה

הרבה מאוד תכנים, משמעויות, אטריבוטים, יחסי כוחות בין אלים לבני אדם ובני אדם לבין עצמם לומדים ממקורות יותר מאוחרים להומרוס. בדגש מרכזי על כותבי המחזות

קר עוד

הרקלס, אפולו והטריפוד

פרסאוס ואטלס (אוביודיוס, מטמורפוזות:) לפרסאוס יש רצון לנוח בצילו אל אטלס, אך אטלס נזכר בנבואה של אלת החוכמה שמישהו ינסה לגנוב את עץ הזית. פרסאוס

קר עוד

הרקלס, אפולו והטריפוד

יש דימיון בין דמותו של פרסאוס להרקלס בצורת ההצגה האמנותית: עם השיער השופע כנחשים ופנים של אפולו. אם אנו מסתכלים על הגיבור כמנהיג ונביא אנו

קר עוד

הרקלס, אפולו והטריפוד

 בתחריט של חטיפת דיאנירה (אישתו השניה של הרקלס) מופיעים מרכיבים שמרמזים על מותו והפכיתו לאל. כאשר הרקלס פגע עם החץ בנסוס, הקנטאור הציע לדיאנירה לטבול

קר עוד