הומרוס– איליאדה ואודיסאה

הרבה מאוד תכנים, משמעויות, אטריבוטים, יחסי כוחות בין אלים לבני אדם ובני אדם לבין עצמם לומדים ממקורות יותר מאוחרים להומרוס. בדגש מרכזי על כותבי המחזות – הטרגדיות והדרמות של יוון

 

מקורות טיפה יותר מאוחרים (מאה 3

אפלטון תמיד רלוונטי להבנת תרבות יון העתיקה.

העתיקה.

 

לפנה"ס) בעלי אופי אפי יחד עם קרבה להמנונות – חוזרים על סיפורים וקצת משנים אותם. ורגליוס, תקופת אוגוסטוס, ראשית המאה, ומקורות מאוחרים יותר שנושקים לנצרות. המעניין הוא לוציאן, בהקשר למשפט פריס. פאוזניס נסע ברחבי יון, חיפש מיתוסים עתיקים עם צורה של מבנים קונקרטים- מראה את מורכבות המקורות. היום נראה כמה סיפורים, ממקורות שונים שלא נלמד עליהם

אלא רק נזכיר אותם.

 

משפט פאריס (מורפורד ולנרדון:)

בזמן חתונת פלאוס ותטיס (הורי אכילס) נכנסת אריס, אלת המריבות, ומניחה תפוח. היא רוצה שיחליטו

מי האלה היפה ביותר: אפרודיטה, אתנה והרה. אך מי ישפוט בתחרות שכזו? על פניו זאוס צריך להיות השופט, אבל הוא בוחר את פאריס (הנסיך הטרויאני,) רועה צאן. הרמס, האל השליח, נשלח להביא את 3 האלות אל פאריס שיושב בפסגת הר אידה. כשהיה תינוק נשלח להר מכיון שאימו שמעה נבואה שהוא יביא להרס העיר טרויה ולכן שלחה אותו הרחק מהעיר. מרבית האמנים חוזרים לרגע המסוים הזה של תהליך המשפט ולא מה שקדם לו, למרות שהדרך מעניינת כי המיתוס אומר שהרמס המליץ לאלות להתחשב בפריס ולא להגיע ישר אליו במעוף. צריך לחפש את האטריבוטים: אתנה עם השריון והקסדה כאלת מלחמה. הרה עם הטווס בד"כ תתואר מהגב, כי היא קנאית ותמיד נקמנית. אפרודיטה בד"כ תהיה חשופה למתבונן או לצופים והרבה פעמים נזהה אותה לפי ארוס הקטן. יש גם רמזים לעובדה שפאריס הוא איש

של הטבע. כל אלה מבטיחה לפאריס משהו אחר בתמורה לניצחונה: אתנה מבטיחה ניצחון בכל מלחמה,

הרה מבטיחה שלטון ואפרודיטה מבטיחה את האישה היפה ביותר.

  • גרסא נוספת – הרמס עם פאריס שנותן את התפוח לאפרודיטה והיא מוכתרת תוך כדי. באמנות שלהי

ימה"ב – קצת קשה לזהות את הרמס, לא ממש קרוב לסיפור המשפט.

  • בכתבי יד מאויירים – דוגמא מעניינת לשאלה איך המקורות שרדו. איך הכירו את הומרוס לאורך כל

כך הרבה שנים? היתה תרבות אוראלית במשך הרבה שנים, עד שנכתב ליוונית ואז לטינית.

 

על בסיס מה האמנים בנו את הדפוס המיוחד של הצגת הנשים- דמות אחת מהחזית ודמות שניה מהגב? כנראה בעיקר לאמנים של אחרי שיא הרנסנס, דגם הפיגורה קומה פרטלי– הדמויות כמו אחים. התפקיד

שלהם כאמנים זה לא רק לתאר סיפורים אלא להבין גם באופן אינטלקטואלי את מבנה גוף האדם. סוגייה נוספת שיכולה להיות רלוונטית לשאלת המסורת אמנותית- לקחו את 3 האלות העירומות והפכו אותן ל3- הגרציות. הדגם מאוד מפורסם החל מהעולם העתיק, דרך ימה"ב ובעיקר ברנסנס. 3 נשים שתמיד יתוארו בעירום ושלושתן משקפות מעלות טובות שנותרות בתוך השילוש המיוחד שלהן –אחת

נותנת, אחת מקבלת ומעבירה לשלישית. מעגל קסמים של עושר נתינה ושמחה. מה נושא היצירה? ההחלטה של פריס, כלומר כדי להחליט הוא מסתכל עליהן ובעצם האלות מאבדות מערכן. זו פעם ראשונה שבאופן בולט ודומיננטי האלות חושפות עצמן למשפט של בני האדם, ומה שבאמת קורה זה ההתבוננות של הגבר בנשים ושיפוטן. פאריס חוטף את האישה (הלנה) שמבטיחים לו, והחטיפה

היא זו שמובילה למלחמה- הנסיך הטרויאני שחוטף את מלכת ספרטה. ראינו את הסיפור של זאוס ולדה,

שמהם נולדו הדיאוסקורים ובהמשך להם הלנה. לכן היא נצר לאלים. פאריס מגיע לספרטה, כשמנלאוס,

 

 

 

בעלה של הלנה, נמצא בשדה הקרב וחוטף אותה. לא תמיד יודעים איך, וגם בתולדות האמנות אין הרבה

יצוגים.

אופן היצוג של פאריס והחטיפה:

כובע פריגי לחדד את המוצא המזרחי

 התפוח כרמז למשפט.

   גוידו רני- האם זה באמת חטיפה? הרמז הוא הפוטי הקטן שדורך על הריסות טרויה.

   כשאין סוסים (הדס ופרספונה,) אבל יש רמז לים ורמז למזרחיות באנשים. צריך לחפש ים וטירות

וחומות.

 

הדמויות במלחמת טרויה :

 הלנה: אישתו של מנלאוס, מלך ספרטה.

   קליטמנסטרה: אישתו של אגמננון, מלך מיקנה.

   אגממנון ומנלאוס הם אחרים

 אכילס: בן פלאוס ותטיס

אגממנון, מלך מיקנה. בן אטריאס; הבעל של קליטמנסטרה

   פטרוקלוס: לוחם יווני, חברו הטוב ביותר של אכילס

 הקטור: גיבור טרויאני

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

הומרוס– איליאדה ואודיסאה

הרבה מאוד תכנים, משמעויות, אטריבוטים, יחסי כוחות בין אלים לבני אדם ובני אדם לבין עצמם לומדים ממקורות יותר מאוחרים להומרוס. בדגש מרכזי על כותבי המחזות

קר עוד

הרקלס, אפולו והטריפוד

פרסאוס ואטלס (אוביודיוס, מטמורפוזות:) לפרסאוס יש רצון לנוח בצילו אל אטלס, אך אטלס נזכר בנבואה של אלת החוכמה שמישהו ינסה לגנוב את עץ הזית. פרסאוס

קר עוד

הרקלס, אפולו והטריפוד

יש דימיון בין דמותו של פרסאוס להרקלס בצורת ההצגה האמנותית: עם השיער השופע כנחשים ופנים של אפולו. אם אנו מסתכלים על הגיבור כמנהיג ונביא אנו

קר עוד