הרקלס, אפולו והטריפוד

יש דימיון בין דמותו של פרסאוס להרקלס בצורת ההצגה האמנותית: עם השיער השופע כנחשים ופנים של אפולו. אם אנו מסתכלים על הגיבור כמנהיג ונביא אנו נזכרים באלכסנדר הגדול שיוצג כמו אל עם שיער נחשים ופנים של אפולו והוא לא נתפס כאדם רגיל. אפשר לראות פסיפס שלו עם פני מדוזה במרכז השריון שלו. אנחנו יכולים לזהות בחירה של אמנים לקדם אופנים מסויימים של דמות כדי להדגיש את הסיוע שמקבל הגיבור מהאלים. אנחנו צריכים להבין איך התכונות

הטקסטואליות או שבע"פ מקבלות ביטוי באמנות.

 

פרסאוס נולד למרות שאקריסיוס(סבא שלו) מנסה למנוע זאת. אקיסיוס מבין שהוא לא יכול להרוג צאצא של אלים. הוא מכין תיבה ושולח את דנאי ואת בנה אל הים. יש מרכיב נסתר ובעייתי של המיתוס- איך המלך שלא יכול להרוג את  התינוק למעשה  שולח אותם אל מותם?  זאוס מכוון  אותם אל האי  סריפוס

והדייג דיקטיס מוביל אותם את המלך פולידקטוס. יש כד עם ג'סטות של פרידה שמעלות סימני שאלה, כי הם נפרדים פרידה יפה ביחס לעובדה שהוא שולח אותם אל מותם. יש  כל  מיני סוגי ג'סטות,  של  קבלה  או  ציוי.. יש כאן  למעשה  ג'סטה  של  קבלה.  דנאה

מקבלת את גזר הדין. על גלוקסמאות- ארונות קבורה קטנים שבתוכם שמים רק את העצמות של האדם.

בגלל הגודל, ארונות הקבורה הללו שיוכו גם לילדים, מה שמתאים לסיפור הזה.

 

פולידקטס המלך מתאהב בדנאי, וכאשר פרסאוס הופך לנער צעיר הוא רוצה להרחיק אותו מהממלכה.

הוא עורך משתה ומצווה על מי שמגיע למשתה להביא מתנה גדולה למלך.

מסורת -1 המלך ציווה על פרסאוס להביא לו את ראשה של מדוזה.

מסורת -2 אומרת שפרסאוס חשב על זה בעצמו. מסורת -3 המלך ביקש ממנו להביא סוס מיוחד למעלפת הסוסים ופרסאוס ידע שפגאסוס יוולד לאחר

מותה של מדוזה וזו היתה התוכנית האמיתית…

 

מסופר כי בהתחלה למדוזה היה שיער יפה אך היא חיללה את כבודה של אתנה בכך ששכבה עם פוסידון

בהיכל של אתנה ועל כן היא הפכה את השיער שלה לנחשים. הגרריות הן כנראה האחיות של הגורגונות והיו להן עין אחת ושן אחת. על מנת שפרסאוס יוציא מהן את

מיקום הגן של הנימפות שיספרו לו מי יביא לו את איזה פריט לבוש חשוב הוא גונב להן את השן והעין. מזאוס יקבל תיק מיוחד בשם קיביסיס לשים בוא את הראש ואתנה תביא לו מגן מלוטש כדי שהוא יסתכל

בהשתקפות שלה כדי לא להביט בה ישירות (ועוד כל מיני אלים יביאו לו את שאר הפריטים- הכובע, הנעלים והחרב.) בתבליטים שונים רואים  את אתנה עוזרת לפרסאוס לכרות את ראשה של מדוזה (לרוב

מחזיקה את המגן.)

 

מדוזה היתה אחת משלוש הגורגונות, כאשר השתים האחרות רודפות אחריו אך לא יכולות לראות אותו בגלל שהכובע  שלו הופך אותו לבלתי נראה. הסצינה מורכבת- קודם פרסאוס רודף אחריהן ובסוף הן רודפות אחריו. הגורגונות ידועות כיצורים מפחידים עם יצוגים שונים- עניים גדולות, ידיים ממתכת וכו

וכו.. בסיצנות ניתן לראות מוטיבים חוזרים כמו אתנה שמסייעת לו ופגסוס.

 

 

 

 

היצוגים של פרסאוס הגיבור לאחר כריתת הראש:

– חרב מעוגלת: שאומצה ע"י מדינות מזרחיות קרובות כמו ערב הסעודית. –   פני מדוזה הם של אדם רגיל, כנראה אישה: איפיונים שונים מהתיאור האנטרופומורפי שטוען כי

הגורגונות הן מפלצות.

–    אדר מכוון לאיקונוגרפיה של דוד: מאבק הגיבור נגד משימה בלתי אפשרית, כוחות מסתוריים

שמיצגים את האיום והגיבור שנעזר בתחבולה כדי להצליח.

 

 

   מי היתה מדוזה לא היה מרכיב חשוב בצורת התיאור. האמנים מתייחסים למדוזה בעיקר לאחר

כריתת הראש.

  האם אתנה באמת לקחה את מדוזה כאטריבוט למגן שלה? מי שנתן לאתנה את האגיס ומיקם בה את

ראשה של מדוזה זה זאוס. המגן והאגיס הם שני דברים שונים…

  המקור של פרסאוס הוא כנראה מזרחי בגלל כובע הפריגי.

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

הומרוס– איליאדה ואודיסאה

הרבה מאוד תכנים, משמעויות, אטריבוטים, יחסי כוחות בין אלים לבני אדם ובני אדם לבין עצמם לומדים ממקורות יותר מאוחרים להומרוס. בדגש מרכזי על כותבי המחזות

קר עוד

הרקלס, אפולו והטריפוד

פרסאוס ואטלס (אוביודיוס, מטמורפוזות:) לפרסאוס יש רצון לנוח בצילו אל אטלס, אך אטלס נזכר בנבואה של אלת החוכמה שמישהו ינסה לגנוב את עץ הזית. פרסאוס

קר עוד

הרקלס, אפולו והטריפוד

יש דימיון בין דמותו של פרסאוס להרקלס בצורת ההצגה האמנותית: עם השיער השופע כנחשים ופנים של אפולו. אם אנו מסתכלים על הגיבור כמנהיג ונביא אנו

קר עוד