מקורות מתולוגיים לתולדות האמנות – סיפור המבול (אובידיוס, מטמורפוזות)

הרמאפרודיטה (אובידיוס, מטמורפוזות:)  אובידיוס מספר על הזיווג בין הרמס לאפרודיטה שמהם נולד בן שהיה דומה מאוד להוריו, אבל נטש  אותם. הוא החליט לנדוד ולהיות איש טבע (צייד/רועה צאן.) רואה אותו נימפה בשם  סלמקיס ומיד מתאהבת בו. אובידיוס מספר על הנימפה שבמקור היתה שייכת לארטמיס, כחלק משבט של ציידות, אבל נטשה אותו והחליטה להתבודד ולהשקיע בגוף שלה. הבן מנסה להתחמק מסלמקיס אבל היא מתחבאת ועוקבת אחריו והוא כל הזמן מנסה להסתתר. בשלב זה עוד לא יודעים מה השם שלו. לקראת סוף הסיפור המסוים היא לא עומדת  בפיתוי, לוכדת אותו ומנסה לכפות את הגוף  שלה  עליו.  מטמורפוזה-  הגופים

שלהם מתאחדים, שני גופים נהפכים לגוף אחד. גוף הנדרוגני – גם נשי וגם גברי.

 

אפרודיטה (הסודיוס, תאוגוניה/ הומרוס, איליאדה/ המנון הומרי:)

דגשים אצל אפרודיטה:

  הגוף העירום.

  קונטקסט של מים, היא נולדה מן הים.

  אלה של יופי ופיתוי מחושב, אלה של זהירות, צניעות. מאוד זהירה במבט ולכן מסתירה את הגוף.

 

 

 

אפרודיטה היא אלה מורכבת. מתוך סיפור הסירוס של אורנוס מכירים את אפרודיטה אורינה (שמיימית.) ומהסיפור של זאוס ודיונה (כנראה נימפה) נולדה אפרודיטה פנדמוס (פן- דמוס, כל העם, ארצית.) אחד

הביטויים המפורסמים של אפרודיטה השמיימית והארצית היא של טיציאן- העירום והכנסיה.

כשהסודיוס מתאר בתאוגונדיה את מקום הלידה שלה- הוא קורה לה הקיפרית פעמיים וגם הקיתרית. קיתריה נמצאת ממש בדרום הפולופונז. ליוונים היה חשוב לדעת היכן נולדה כדי לדעת למי ליחס את

המיתוס. אם נולדה בקיתריה היא יוונית ,אם בקפריסין אז לא. ההמנון מתחיל בכך שאפרודיטה לא מצליחה לפתות 3 אלות, אבל יש לה יכולת פיתוי, לכן הצליחה לפתות

את זאוס והיא זו שאחראית לאהבות שלו. היא גם מתאהבת בקלות באלים אחרים, ובעיקר בבני אדם.

מתאהבת בגיבור-צייד בשם אנכיסס. המראה היא אטריבוט דומיננטי בעיקר בזיקה לסיפור של אנכיסס.  הראי  משקף את היופי אבל יכול גם לעוות, מותיר סימן שאלה- מראה רק את האמת החיצונית. היא שולטת בסוגיית האהבה אבל יש לה חולשות, כמו לכל האלים. היא לא מופיעה מול אנכיסס כאלה אלא כבת דמותה. ממציאה סיפור שהרמס חטף אותה והיא שייכת למלוכה והוא ייעד אותה להיות האישה של אנכיסס. מהר מאוד השיח של ההמנון מכוון לחתונה- יכירו את ההורים ויתחתנו. בהתחלה לא מאמין אבל

 

מכיוון שבבוקר,

דנאס,

מי שנולד מהזיווג היה

– זאת מטרתה, לקיים את מעשה האהבה.

מתרצה

 

אפרודיטה  עם  הטבע  המורכב שלה  ( גם  שמיימי  וגם  ארצי)  נחשפת  מול אנכיסס ומספרת שהיא האלה האולימפית. הוא נבהל, אבל היא מבטיחה לו שיהיה בסדר ושהזרע שלו לא יפגע. הבן שלו הוא אינאס, זה שהקים את רומא. זה סיפור שעזר לרומים להעזר במיתוסים לא שלהם על מנת לכונן את המיתולוגיה

שלהם. אפרודיטה נולדה מהים, מתוך הקצף של האשכים של אורנוס, ושהגוף העירום הוא אטריבוט דומיננטי ומרכזי, יחד עם הצדפה הקמורה– כנראה הזכירה לבני העולם העתיק הריון (סימלה פריון.) האם תמיד כשרואים אותה בקונטקסט ימי זה מספר את סיפור הלידה? או אולי את סיפור אפרודיטה העולה מן

הרחצה? אמנים מסוגלים לקחת סיפור מוכר ולבנות על בסיסו וריאציה שכאילו מספרת סיפור אחר.

 

אחר שקשור בעירום מים, שיער ארוך,

סיפור

אטריבוט של העלייה מהרחצה.

     ייבוש   השיער-

 

הסתתרות (מודעת לעובדה שלה לפתות אחרים אז היא נזהרת.) היא גם מסתירה את הגוף.

 צדפה – אטריבוט של הלידה. אצל טיציאן יש גם וגם.

  ונוס פודיקה- ונוס הצנועה, מסתירה את איברי גופה.

באיליאדה מסופר כי אפרודיטה עוזרת לבנה, אינאס במלחמה. פוצעים אותה, והיא הולכת להתלונן אצל  דיונה אימה  (אפרודיטה פנדמוס- ביתם של זאוס ודיונה.) אמה אמרה שזה טבע האדם  – האדם גורם לאלים לסבול. אפרודיטה מבקשת מארס את הכרכרה כדי להגיע לאולימפוס. זאוס מחייך ואומר לה

להתעסק רק בעניינים שלה, מלחמה לא נועדה לאלת האהבה.