מקורות מתולוגיים לתולדות האמנות

מיתוס/מיתולוגיה-

 

מיתוסים: אוסף של סיפורים אשר סופרו בע"פ בקרב קהילות עתיקות.

   סיפורי אלים ואלות, גיבורים ובני אדם.

   סיפורי בריאה, התפתחות העולם; מערכת יחסים בין בני אדם לאלים.

  המיתוס הוא "סיפור" (או "סיפור דתי,)" המשקף פולחנים אותם מקיימים עבור האלים.

 

המיתוס, בניגוד למשל או סיפור עם, קשור לעשייה קדושה, פעילות פולחנית של בני אדם עבור האלים.

צריך מיתוס לפתור בעיות. כשלבני אדם יש בעיות הם פונים לאלים בהתאם לסיפור/מיתוס שסיפרו להם.

המיתוסים כוללים חוקים שמסבירים לבני אדם מדוע דברים כפי שהם. בדרך כלל  במיתולוגיה  היוונית  אין

קורפוסים שלמים המסבירים איך להתנהג (כמו בתנ"ך,) אלא החוקים לרוב משולבים בתוך הנרטיב.

הסוגיה חשובה, משום שמלמדת אותנו לשאול כמה שאלות יסוד לגבי המערכת המורכבת בין המיתוסים

למערכת חוקים ואלים שאומרים לאדם מה לעשות.

–    איך מתארים אלים במיתולוגיה היוונית? כמו בני אדם. האטריבוטים עוזרים לזיהוי (בניגוד

ליהדות בה לא מציגים את דמות האל.)

–  הבדלים בתפיסה התאולוגית: במיתולוגיה היווונית יש 12 אלים אולימפיים וביהדות יש אל .1

שאלת המקום: באותו קשר מיוחד בין אלים-מיתוס-חוק צריך להבין איפה החוק ניתן ואיפה צריך לקיים אותו. הר הוא עיקרון מרכזי במיתולוגיות עתיקות, לא תמיד על הפסגה אבל מקום

קריטי שמאגד ומושך את המאמינים לקיום של פולחן (הר סיני ביהדות.)..

 

יש 2 יסודות מיתיים שמורכבים כל אחד על 3 חלקים:

)1( אל- מיתוס- טקסט- חוק

)2( ייצוג- תפיסה תיאולוגית- המקום.

 

שאלת המקום: היכן הכל התחיל? הסיפור הועבר בע"פ בין קהילות ולכן שאלת המקור היא חשובה

לקביעת מקום הפולחן חפירות ארכיאולוגיה העלו היכן היו הקהילות ובני האדם. אחת העדויות ביוון

העתיקה היא– תרבות המינואית (ראשית: 2700 לפנה"ס.) אף אחד לא יודע בדיוק מתי התרבות החלה, אך יש עדויות שמכוונות פחות או יותר לתקופת הזמן של יוון העתיקה. תרבות שמודעת לצורך שלה להתקיים ולקדם את עצמה ואת הזיכרון שלה, צריכה  טקסט, כתב. באתרים כמו  ארמון  המלך  מינוס

בקנוסוס,  כריתים 1900( לפנה"ס) מצאו לוחות שונים. זיהו בהם שמות שקרובים לאלים אולימפיים,

שמאות שנים מאוחר יותר מבחינת ההתיישבות וההתפתחות של התרבות הפכו לחלק קאנוני של התרבות

היוונית.

   B -Linear כתב אידאוגרמי: כתב של סימנים או תמונות; לוחות שנמצאו באתרי התרבות המינואית.

כלומר, אם מוצאים עדויות ארכיאולוגיות ועדויות של כתב שמכיל שמות כמו זאוס, כנראה שהתרבות

הכירה את המיתולוגיה. הארכיאולוגים מצאו גם אמנות – ציורי פולחן ודברים הקשורים ליומיום שלהם.

 

אמפורה מינואית: מתאים לתרבות של ים ותוצרים נוספים שתמנונים יכולים לתת.

אם מניחים שבקנוסוס של האלף ה3- לפנה"ס היה כתב והיתה תרבות מפותחת, למה לא יודעים במדויק

 

יותר מהותי בשלב מאוחר יותר (שכבר יש

לזיכרון

שזה פולחן? לא כתוב במדויק. מניחים שהצורך

 

אטריבוטים באמנות, ופילוסופיה.) המיתולוגיה היא כבר חלק מהתרבות. במאה ה5- לפנה"ס יותר חשוב

 

 

 

לתת ביטוי מדויק למיתוסים שלנו, שיודעים באופן מדויק מי התחיל אותה. סוג כזה של מודעות הוא טריגר לקיים סוג יותר מתקדם של אמנות. כשאומרים שאנשים במאה ה5- מתחילים לכתוב ולהיות

מודעים לאבות המייסדים, זאת הזדמנות טובה להגיד מה הם המקורות שהם השתמשו בהם ואנחנו נעזר.

מקורות יווניים:

  • הומרוס, האיליאדה והאודיסיאה: 800 לפנה"ס
  • הסיודוס, תיאוגוניה, מעשים וימים: 700 לפנה"ס
  • המנונות הומריים, מאות 8 – 7 לפנה"ס.
  • המשוררים הליריים: פינדארוס, בכילידס, מאה 5 לפנה"ס.
  • מחברי הטרגדיות: אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, מאה 5 לפנה"ס.
  • האפוסים הגדולים: אפולוניוס מרודוס: ארגונאוטיקה.

מקורות רומיים:

  • אובידיוס 43[ לפנה"ס – 18 לספירה] "מטמורפוזות" (שינויי צורה )   Metamorphoses
  • ורגיליוס 70[ – 19 לפנה"ס] "ספר איניאס"

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

חוויה היסטורית: איך העיר העתיקה מתעוררת לפעילויות משפחתיות חדשות

העיר העתיקה, עם ההיסטוריה העשירה והתרבות המגוונת שלה, חווה בשנים האחרונות חידוש מרגש בתחום הפעילויות המשפחתיות. ישנם יוזמות חדשות המשלבות בין מסורת לבין חדשנות, מה שמאפשר למשפחות לחוות את העבר בדרך חדשה ומרתקת. פעילויות אלו כוללות סדנאות אמנות, מופעי תיאטרון, והדרכות אינטראקטיביות שמאפשרות למבקרים לחוות את המקום בעיניים חדשות.

קר עוד

עקרונות מרכזיים להבנת אומנות עכשווית בגבעה הצרפתית: חיבור בין מסורת לטכנולוגיה

אומנות עכשווית בגבעה הצרפתית מתפתחת בסביבה המשלבת בין תרבות היסטורית לבין חדשנות טכנולוגית. האזור, המפורסם בזכות היסטוריה עשירה, הפך למוקד עלייה לרגל לאומנים, חוקרים וסטודנטים מתחומים שונים. התופעה הזו יוצרת חיבור ייחודי שבו האומנות מתפתחת על בסיס המסורת המקומית, אך יחד עם זאת, היא פתוחה לשינויים המתרחשים בעולם המודרני.

קר עוד

פסטיבלי מוזיקה ירושלמיים: שילוב של תרבות, קהילה ואומנות

ירושלים, בירת ישראל, ידועה בהיסטוריה העשירה שלה ובמגוון התרבויות השוכנות בה. פסטיבלי מוזיקה ירושלמיים מייצגים את השפעת התרבות המקומית ואת היצירתיות של האמנים השונים הפועלים בעיר. הפסטיבלים הללו לא רק מציעים חוויה מוזיקלית, אלא גם מהווים מקום מפגש לקהלים מגוונים, המתחברים למוזיקה ולערכים הקהילתיים המשותפים.

קר עוד

שדרוגים טכנולוגיים: טיפים מעשיים למרכזי החדשנות בעין כרם

מרכזי החדשנות בעין כרם נדרשים להבין היטב את הצרכים והציפיות של הקהל שלהם. זהו שלב קרדינלי בשדרוגים טכנולוגיים, המאפשר לבנות פתרונות מותאמים אישית. מומלץ לערוך סדנאות או מפגשים עם המשתמשים הפוטנציאליים כדי לאסוף מידע על האתגרים שהם חווים ועל הכלים שיכולים לסייע להם.

קר עוד

חוויות קולינריות בקריית מוריה: האם כדאי לשקול בעונת החגים?

תיירות קולינרית הפכה בשנים האחרונות לחוויה פופולרית בקרב מטיילים, עם דגש על טעמים מקומיים, מסורות קולינריות וחדשנות במטבח. קריית מוריה, שהפכה לאבן שואבת עבור חובבי אוכל, מציעה מגוון רחב של חוויות קולינריות שמזמינות את המבקרים לגלות את המסעדות והשווקים המקומיים בעונת החגים.

קר עוד

סיור באומנות עכשווית בגבעה הצרפתית: גישה אישית ומעוררת השראה

גבעה הצרפתית, הממוקמת במרכז ירושלים, מציעה חוויה ייחודית של אומנות עכשווית. האזור, הידוע בהיסטוריה העשירה שלו, הפך בשנים האחרונות למוקד עבור אמנים עכשוויים, המעוניינים לבטא את רעיונותיהם ויצירותיהם במגוון סגנונות וטכניקות. סיור באומנות עכשווית בגבעה הצרפתית מאפשר למבקרים להיחשף ליצירות מרהיבות ולחוות את השפעות התרבות הישראלית והבינלאומית.

קר עוד