מקורות מתולוגיים לתולדות האמנות

מיתוס/מיתולוגיה-

 מיתוסים: אוסף של סיפורים אשר סופרו בע"פ בקרב קהילות עתיקות.

 סיפורי אלים ואלות, גיבורים ובני אדם.

 סיפורי בריאה, התפתחות העולם; מערכת יחסים בין בני אדם לאלים.

 המיתוס הוא "סיפור" (או "סיפור דתי,)" המשקף פולחנים אותם מקיימים עבור האלים.

המיתוס, בניגוד למשל או סיפור עם, קשור לעשייה קדושה, פעילות פולחנית של בני אדם עבור האלים.

צריך מיתוס לפתור בעיות. כשלבני אדם יש בעיות הם פונים לאלים בהתאם לסיפור/מיתוס שסיפרו להם.

המיתוסים כוללים חוקים שמסבירים לבני אדם מדוע דברים כפי שהם. בדרך כלל במיתולוגיה היוונית אין

קורפוסים שלמים המסבירים איך להתנהג (כמו בתנ"ך,) אלא החוקים לרוב משולבים בתוך הנרטיב.

הסוגיה חשובה, משום שמלמדת אותנו לשאול כמה שאלות יסוד לגבי המערכת המורכבת בין המיתוסים

למערכת חוקים ואלים שאומרים לאדם מה לעשות.

– איך מתארים אלים במיתולוגיה היוונית? כמו בני אדם. האטריבוטים עוזרים לזיהוי (בניגוד

ליהדות בה לא מציגים את דמות האל.)

– הבדלים בתפיסה התאולוגית: במיתולוגיה היווונית יש 12 אלים אולימפיים וביהדות יש אל .1

– שאלת המקום: באותו קשר מיוחד בין אלים-מיתוס-חוק צריך להבין איפה החוק ניתן ואיפה צריך לקיים אותו. הר הוא עיקרון מרכזי במיתולוגיות עתיקות, לא תמיד על הפסגה אבל מקום

קריטי שמאגד ומושך את המאמינים לקיום של פולחן (הר סיני ביהדות.)..

יש 2 יסודות מיתיים שמורכבים כל אחד על 3 חלקים:

)1( אל- מיתוס- טקסט- חוק

)2( ייצוג- תפיסה תיאולוגית- המקום.

שאלת המקום: היכן הכל התחיל? הסיפור הועבר בע"פ בין קהילות ולכן שאלת המקור היא חשובה

לקביעת מקום הפולחן חפירות ארכיאולוגיה העלו היכן היו הקהילות ובני האדם. אחת העדויות ביוון

העתיקה היא– תרבות המינואית (ראשית: 2700 לפנה"ס.) אף אחד לא יודע בדיוק מתי התרבות החלה, אך יש עדויות שמכוונות פחות או יותר לתקופת הזמן של יוון העתיקה. תרבות שמודעת לצורך שלה להתקיים ולקדם את עצמה ואת הזיכרון שלה, צריכה טקסט, כתב. באתרים כמו ארמון המלך מינוס

בקנוסוס, כריתים 1900( לפנה"ס) מצאו לוחות שונים. זיהו בהם שמות שקרובים לאלים אולימפיים,

שמאות שנים מאוחר יותר מבחינת ההתיישבות וההתפתחות של התרבות הפכו לחלק קאנוני של התרבות

היוונית.

 B -Linear כתב אידאוגרמי: כתב של סימנים או תמונות; לוחות שנמצאו באתרי התרבות המינואית.

כלומר, אם מוצאים עדויות ארכיאולוגיות ועדויות של כתב שמכיל שמות כמו זאוס, כנראה שהתרבות

הכירה את המיתולוגיה. הארכיאולוגים מצאו גם אמנות – ציורי פולחן ודברים הקשורים ליומיום שלהם.

אמפורה מינואית: מתאים לתרבות של ים ותוצרים נוספים שתמנונים יכולים לתת.

אם מניחים שבקנוסוס של האלף ה3- לפנה"ס היה כתב והיתה תרבות מפותחת, למה לא יודעים במדויק

יותר מהותי בשלב מאוחר יותר (שכבר יש

לזיכרון

שזה פולחן? לא כתוב במדויק. מניחים שהצורך

אטריבוטים באמנות, ופילוסופיה.) המיתולוגיה היא כבר חלק מהתרבות. במאה ה5- לפנה"ס יותר חשוב

לתת ביטוי מדויק למיתוסים שלנו, שיודעים באופן מדויק מי התחיל אותה. סוג כזה של מודעות הוא טריגר לקיים סוג יותר מתקדם של אמנות. כשאומרים שאנשים במאה ה5- מתחילים לכתוב ולהיות

מודעים לאבות המייסדים, זאת הזדמנות טובה להגיד מה הם המקורות שהם השתמשו בהם ואנחנו נעזר.

מקורות יווניים: