אפריקה בתקופה הקולוניאלית – בלגיה

פטרנליזם- ההנחה שהאפריקאים הם ילידים הזקוקים לחסות אבהית והדרכה אירופית.

 

הבלגים "נתקעים" עם שטחים בגלל ליאופולד השני ומראים חוסר התלהבות בכל הקשור

לקולוניזציה. הבלגים מנסים להעתיק בהתחלה את השלטון העקיף הבריטי כי הם מאוד יעילים. והפטרנליזם נכנס

בשלבים מאוחרים יותר. המודל הפרקטי בסופו של דבר יהיה מאוד דומה למבנה של השלטון הישיר.

המושבה היחידה של בלגיה תהיה קונגו למרות שיש לה מנדט על רואנדה ורואינדה. העיקרון המנחה הוא הפטרנליזם אך הוא נכנס בתור אידיאולוגיה סגורה שתבוא לידי ביטוי

כשהבלגים יצטרכו טענה שמוכיחה שהאידיאולוגיה שלהם היא טובה. הפטרנליזם נכנס אחרי מלחמת העולם השנייה וההתנהלות בפועל נמצאת מ1908 למרות שלא מדברים עליה ממש לפני סוף

מלחמת העולם השנייה.

הפטרנליזם הוא אבן יסוד והוא בולט בקולוניאליזם הבלגי.

דפוסי השליטה:  הסיסמא היא: "לשלוט כדי לשרת-"" צריך לזכור שלפני זה היה ליאופולד שהתנהל בצורה מזעזעת שגררה מלא ביקורת משאר המעצמות ולכן הבלגים היו צריכים לתקן את זה ע"י כך שהם הראו שהמדיניות שלהם היא לא נוראית ומזעזעת. הם רצו להבטיח רווחה לתושבים האפריקאים ולספק להם חינוך עד רמה מסוימת (רמת אנלפאבתיות הכי נמוכה ביחס לשאר המעצמות, אך אחוזים

קטנים בלימודים גבוהים,) בריאות עד רמה מסוימת, אוכל.. ליאופולד נתן זיכיונות לחברות שונות מכיוון שבאזור קטנגה היו אוצרות טבע רבים. החברות האלו היו אמורות לנהל את האזור הזה וגם בתקופת השלטון הבלגי לחברה הזאת היה הרבה השפעה לאופן הניהול בהשוואה למושל של קטנגה. בבירה- אליזבת ויל, בגלל שהיו שם המון יהלומים נהייתה שם אוכלוסייה של התיישבות בלגית גדולה יחסית וכשיש מתיישבים לבנים יש להם השפעה מהותית על

ההתנהלות והשלטון עצמו ועל היחס כלפי האוכלוסיות המקומיות.

 

בשנות ה20 הבלגים אימצו את המבנה הבריטי- מי שהיה לו את הכח זה המושל של קונגו עצמו.

המבנה:

שר המושבות הבלגי ישב בקונגו-ריכז את רב הסמכויות.

מושל קונגו- הכח שיש בידיו משתנה ממושל למושל בהתאם לאישיותו.

קונגו חולקה לשש פרובינציות משנת 1933 (לפני היו ארבע)

הפרובינציות חולקו ל15 מחוזות (בסוף היו 24 מחוזות)

המחוזות מחולקות ל102 טריטוריות (בסוף 120 טריטוריות) היחידה המנהלתית הקטנה ביותר הייתה הchefferie

 

 

 

 

 

החלוקה הקולוניאלית לא מתחשבת בקבוצות אתניות קיימות.

 

המועצות הבלגיות בקונגו:  המועצה הקולוניאלית מועצת הממשל

הועדה להגנה על הילידים.

כולן מורכבות ע"י בלגים.

 

דפוסי השליטה:

"לשלוט כדי לשרת" שיתוף בשליטה של המיסיון והחברות הכלכליות זיכיונות לחברות הכלכליות שחורגות מהתחום הכלכלי

עדיפות ליעדים כלכליים ולאינטרסים של קהילות המתיישבים הלבנים.

שלטון עקיף לכאורה המתפקד כמו שלטון ישיר. חוקים קולוניאליים נוקשים: איסור על מכירת אלכוהול לאפריקאים, עוצר לילה, איסור על בעלות על

אדמות

מכסות עבודה של 60 יום בשנה.

 

אחד הביטויים התרבותיים שייצר הקולוניאליזם הבלגי הוא הספר טין טין/ טאן טאן.

 

4 מנגנונים עם השפעה מהותית על ההתנהלות בקונגו הבלגית:

הנוכחות המאוד מורגשת של מתיישבים ופקידים בלגים. יחסית לכמות אוכלוסייה, הייתה נציגות

גדולה של פקידים. היו דרישות מהפקידים הבלגים להיות בשטח. הכנסייה הקתולית- הבלגים קתולים אבל לפי ועידת ברלין אסור למנוע דתות של המקומיים. לכנסייה

עצמה יש תפקיד מאוד חשוב ברווחה הרוחנית ויש לה השפעה משמעותית על ההתנהלות בקונגו. השפעה גדולה בתחום החינוך. יכולת הקריאה במושבות הבלגיות הייתה גבוהה יחסית למושבות של

המעצמות האחרות. החברות הכלכליות- באיזורים שבהם יש אוצרות טבע אז הכסף מדבר ואפשר לכופף דברים איך שרוצים. חברת כרייה מפורסמת בקטנגה: "האיחוד של המכרות כרייה של קטנגה הגבוהה" חברה שהיא חצי בלגית חצי בריטית. על חברה זו (וגם על חברות זיכיון אחרות) הוטלה האחריות של הקמת

תשתיות, בתי ספר, מרפאות וכו..'

האוכלוסיות המקומיות.

 

פורטוגל!

1891-1975 המושבות מנוהלות ע"י פקידים ומתיישבים מקומיים ואין התערבות של הממשל- דה

קולוניזציה. בתקופה זו יש בפורטוגל 4 משטרים שונים:

-1139-1910 מונרכיה- שלטון מלוכה. -1910-1926 הרפובליקה הראשונה שהיא כאוס מוחלט

-1926-1933 דיקטטורה צבאית -1933-1974 "אשטדו נובו" (המדינה החדשה) אנטוניו סלאזר ישלוט עד ספטמבר 1968 עד שהוא

ימות ויוחלף ע"י מרסלו קנטנו!

המערכת הקולוניאלית מושפעת מהשינויים במערכת הממשל בפורטוגל עצמה.

 

מתחילת הדיקטטורה והאקו קולוניאל נוצרת מערכת ריכוזית "שלטון ישיר"

-Lusotropicalism חזון של קהילה רב גזעית פורטוגלית, מפוזרת גאוגרפית בעולם.

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

סוויפט
בלוג
user

סוזוקי סוויפט: המכונית שתשנה את דעתך על נסיעה בעיר

דמיינו שאתם גולשים בקלות ברחובות העיר ההומים, שם כל פנייה ופיתול נענים בחן וביעילות שאין שני להם. עבור רבים, נהיגה עירונית היא אתגר יומיומי, טומן בחובו כבישים עמוסים, מקומות חניה נדירים ועלות הדלק ההולכת וגדלה. ובכל זאת, בתוך הפאזל האורבני הזה טמון פתרון בלתי צפוי להפליא – סוזוקי סוויפט. דינמו קומפקטי זה מבטיח לא רק להגדיר מחדש את חוויית הנהיגה בעיר שלך, אלא להפוך אותה להנאה מוחלטת.

קר עוד
הייטק
בלוג
user

מכללת ג'ון ברייס ירושלים: פתח לעולם ההייטק

בלב ירושלים, עיר שבה העתיק והחדש נפגשים, ממוקמת מכללת ג'ון ברייס, מוסד לימודי המהווה כרטיס כניסה לעולם ההייטק המתפתח והמבוקש. מכללת ג'ון ברייס, שנוסדה בתחילת המאה ה-21, הפכה לאחת מהמכללות המובילות בישראל ללימודי הייטק, הודות לתכניות הלימוד המקיפות, המותאמות לדרישות השוק המתמידות בשינוי.

קר עוד
בלוג
user

חשיפת תחנת הכוח: מדריך מקיף לבחירת המנוע החשמלי התעשייתי המושלם

כאשר מדובר ביישומים תעשייתיים, בחירת מנועי חשמל היא קריטית. המנוע הנכון יכול להשפיע באופן משמעותי על היעילות, הביצועים וההצלחה הכוללת של הפעולות שלך. עם זאת, עם אפשרויות רבות הזמינות בשוק, בחירת המנוע החשמלי התעשייתי המושלם יכולה להיות משימה לא פשוטה. מדריך מקיף זה נועד לפשט את התהליך על ידי מתן תובנות וגורמים חיוניים שיש לקחת בחשבון, ולהבטיח שתקבלו החלטה מושכלת לצרכים התעשייתיים שלכם.

קר עוד