אפריקה בתקופה הקולוניאלית – ניגריה

הבעיה העיקרית של הבריטים בכך שיכירו בריבונות שלהם היא במרכז גאנה. מתחילת המאה ה19 יש עימותים בין הבריטים למערכת הפוליטית שנמצאת שם: האשנטי. המהות העיקרית שלהם היא על הרצון של האשנטי לכפות את מרותו על אוכלוסיות הפנאטי ואוכלוסיות פנאטי ביקשו חסות

בריטית. הסנטאנה של האסנטי הכיר בחסות של הבריטים.

בתחילת שנות ה90 הבריטים פונים פעמיים לסנטאנה (פרמפה הראשון) והוא מסרב בתוקף להכרה בהם כי הוא רואה בהם ככאלה שמגנים על הפאנטי וטוען שהם חותרים כנגד ההתרחבות של

האשנטי. בין 1895-1896 יש את המלחמה האנגלו אסנטית הרביעית והעילה למלחמה הזו היא שהאסנטי לא שילמו את הפיצויים שהיו צריכים לשלם ואז יוצאת משלחת בריטית בפברואר 1896 לפומסי וכובשים

אותה, הם לוקחים את פרמפה הראשון ומגלים אותו לסיירה לאון ואז לאיי סיישל.

 

מלחמת השרפרף המוזהב- אחד הסמלים המשמעותיים של הריבונות של הסנטאנה- יש שרפרף מזהב שמסמל את הריבונות של הסנטאנה ויש לו משמעות גדולה. ב1900 אחרי שהגלו את פרמפה הראשון לסיירה לאון יש התקוממויות של אמו כנגד הבריטים. באותו זמן המושל היה פדריק הונסון שרצה לשבת על הכיסא המוזהב. הבריטים מצליחים לדכא את ההתקוממות הזו ופדריק מוותר על

הישיבה בשרפרף!

אחרי הסיפור הזה מגלים את רב האצולה של האסנטי ואת פרמפה מעיפים לאיי סיישל.

 

זה קצת נוגד את אופן הפעולה הבריטי מכיוון שהם שוברים מערכת היררכית מקומית. בסוף הבריטים ראו שהניהול של מטעי הקקאו באזור זה הוא יקר להם וב1935 הם מציבים שם סנטאנה

חדש שינהל את האזור (מה שהוכיח ששלטון עקיף הוא טוב יותר משלטון ישיר.)

 

הבריטים מנסים כמה שפחות להתערב. מהבחינה הזאת השליטה הנוחה ביותר הייתה בצפון גאנה- שם היו 2 מערכות מסודרות. באזור הגה והאווה הייתה בעיה גדולה מכיוון שלא הייתה להם שום מערכת. כלומר- הבריטים צריכים לאלתר. גם במערכת של האשנטי יש לבריטים בעיה. כביכול הייתה

 

 

 

 

מערכת מסוימת קיימת, אך הייתה התנגדות. לכן היה צריך לפרק את מוקדי הכוח. הבריטים הורידו את הסמכות של האסיפות והעלו את הכוח של הצ'יף עצמו. כלומר, גם פה נאלצת להיות התערבות

מהותית של הבריטים.

נשים לב כי קיים פער באידיאולוגיה לבין המדיניות עצמה שמיושמת בשטח.

 

ניגריה!..  לבריטים היה מנדט כפול על ניגריה והרעיון של השלטון העקיף נעשה בהתחלה בצפון ניגריה. ניגריה הופכת להיות ישות קצת לפני מלחמת העולם הראשונה. ב1861 מתחילה הנוכחות הבריטית- ככל שתהיה יותר נוכחות בריטית ומיסיון האוכלוסיות יהפכו להיות יותר דומיננטיות במערכת

האדמיניסטרטיבית.

בהתחלה ניגריה מחולקת ל:2 הפרוקטורט הצפוני והדרומי.

ניגריה מורכבת מ3- קבוצות אתניות דומיננטיות: -האוסה פולאני- בצפון המדינה. יש כמה מערכות פוליטיות, אמירויות, המאורגנות במבנה היררכי

פוליטי ריכוזי. יש ראש קבוצה, אמיר, שהוא הגורם הסמכותי.

-איבו- בדרום מזרח. רואים את עצמם כצאצאים של 10 השבטים. יש השפעה רבה של המיסיון.

מערכת סגמנטרית, אין לה מלך ולא מערכת היררכית סמכותית שקובעת עבור הקבוצה כולה.

המערכת מורכבת מהרבה קבוצות שונות.

-יורובה- דרום מערב. הנוכחות הראשונית הבריטית הייתה שם (בלגוס.)  מבנה המערכת הפוליטית

יותר דומה למבנה הפירמידלי – ראש קבוצה, מועצה.. אין איזשהו גורם סמכותי אחד. לפי אידיאולוגיית השלטון העקיף הבריטים לא היו אמורים להתערב באזור האוסה פולאני, אך הבריטים מזהים שההתנהלות של המערכת באמירות "קאנו" היא מושחתת מאוד ויש כמה אלמנטים שהבריטים רוצים לשנות. האמיר, אליהו, מחזיק את מנהלי האזורים, החכימי, בבית שלו במקום שכל אחד ינהל את האזור שלו. מי שניהל את האזורים עצמם הם הפקידים של החכימי. כך האמיר ריכז לעצמו יותר שליטה וסמכויות. הבריטים מתלוננים כלפי האמיר ומבקשים לדכא מהייסוד את עניין העבדות. ב1903 הבריטים מעיפים את אליהו ומביאים את אחיו, אבס. 1904 הבריטים מכתיבים

לאבס שישלח את החכימי כל אחד לאזור שלו.

בינתיים באזורים האחרים של ניגריה- באיבו קשה יותר לנהל את עניין השלטון העקיף, לכן הבריטים נאלצים לרדת בדרגות הפקידות ואחר

כך ליצור פקידות אפריקאית שתנהל. באזור היורובה, בגלל שהנוכחות הבריטית הייתה מוקדמת יותר, מתחיל תהליך של יצירה של פקידות מקומית אפריקאית שעברה את התהליך של המיסיון והכנסה לתוך האדמיניסטרציה

הבריטית.

 

באזורים שבדרום אצל האיבו והאירובה יש יותר אוכלוסיות שעברו תהליכי חינוך בריטי ומיסיונרי ולכן

יש להם אופי יותר מערבי. לוגארד (המושל) רצה לחזק את האמירויות בצפון ולהפוך אותם לגורם הדומיננטי בניגריה. הוא מאוד

לא אהב את תהליך ההתמערבות של אוכלוסיות האיבו והאירובה. מי שבא אחריו יו קליפורד -1919

אמצע שנות ה20  היה בדיוק הפוך- הוא רצה ליצור אוכלוסיות שקשורות יותר לבריטים והוא סלד

מהמערכת המושחתת של האמירויות בצפון. קליפורד מעודד הגירה של משפחות מאוכלוסיית האיבו

לאזור הצפון- זה ייצור בעיות כשניגריה תקבל עצמאות.

 

עד כה הראנו מודלים של שני מושבות שאין בהם מתיישבים בריטים! (גאנה חוף הזהב וניגריה.) צריך לזכור שלאורך כל התקופה הקולוניאלית מתי שאנחנו מדברים על המערכת יחסים בין הגורם

הקולוניאלי לאוכלוסיות המקומיות יש משא ומתן שהוא לא בין גורמים שווים.