אפריקה בתקופה הקולוניאלית – סוגי ההתארגנות הפוליטית במערב אפריקה הצרפתית:

נשווה בין שלוש טריטוריות צרפתיות: חוף השנהב, סנגל, גינאה. קמות מפלגות שונות בעקבות כינוס של ראשי הגורמים המשכילים והמעורבים פוליטית. המפגש הזה

קורה בבירת מאלי של היום. Rda- מפלגה כללית של מערב אפריקה הצרפתית שקמה בעקבות הכינוס ב.1946 יש לנו את סקו טורה ופליקס בואני. כל המפלגות הללו שקמות במערב אפריקה הצרפתית קשורות באופן כזה או

אחר למפלגות קיימות בצרפת.  Rda קשורה למפלגה הקומוניסטית הצרפתית, המטרה המוצהרת

שלה היא להביא להגברת האוטונומיה בטריטוריות השונות וקידום של איחוד וולונטרי בין צרפת והטריטוריות השונות שלה. יש בתוכה שני גופים אידיאולוגיים. יש גוף נוסף שמוקם בשם iom שמי שעומד בראשו זה לאופולד סנגור, מזוהה עם הסוציאליסטיים. צריך להזכיר- הפעילות הפוליטית של המושבות הללו היא בעד הגדלה של אוטונומיה, זכויות עובדים, הגדלת זכות הבחירה וכו..' הם לא רוצים עצמאות פוליטית כמו המושבות הבריטיות! זה לא הרעיון! ההנחה היא להיות חלק מתוך

המסגרת של האיחוד הצרפתי. ב1956 מרוקו וטוניסיה מקבלים עצמאות. משבר סואץ- ב1952 יש הפיכה במצרים, הם מעיפים את

המלך ואז נאסר הופך להיות הנשיא. מדינת ישראל צרפת ובריטניה משתלטים על התעלה ועל סיני. כשזה קורה יש גינוי מצד ארה"ב וברה"מ שאומרות לצרפתים ולבריטים לכו הביתה. משבר סואץ נתפס כרגע שבו צרפת ובריטניה הפסיקו להיות מעצמות. למשבר הזה היו השלכות מהותיות לגבי

השליטה הקולוניאלית. כמו שאמרנו שינוי חקיקתי נוסף בתוך מסגרת האיחוד הצרפתי קורה ב-1956 חוק המסגרת, הנשיא של חוף השנהב שיצר ממשל עצמי בכל אחת מהטריטוריות שכל טריטוריה יוצרת ממשלה ומנהלת אותה. עד 58 מי שיהיה הנשיא של כל אחת מהטריטוריות הללו יהיה המושל הצרפתי. החוק פירק את המבנים של הפדרציות. סנגל נגד הדבר הזה. האיחוד הוא כזה שיש

אוטונומיה כמעט מוחלטת לכל אחת מהטריטוריות חוץ מבענייני חוץ וצבא. השינוי המשמעותי ביותר שבסופו של דבר מוביל לדה קולניזציה בצרפת זה בעקבות המלחמה באלג'יריה יש ביקורת מאוד גדולה על הממשל בצרפת ויש ניסיון שמתחיל ב13 במאי 1958 לעשות הפיכה צבאית בצרפת של כוחות צרפתיים. יש קריאה כלל צרפתית לדה גול לחזור ולנהל את המדינה בכאוס הזה. אחד התנאים של דה גול הוא שינוי המבנה הצרפתי. הוא רצה מבנה נשיאותי שבו יש

יותר כח לנשיא. דה גול חוזר ב58 כשהחוקה החדשה והרפובליקה החמישית משנה את המבנה של האיחוד הצרפתית למסגרת שנקראת הקהילה הפרנקו אפריקאית כשבסיטואציה הזאת דה גול נותן

אפשרות בחירה לכל אחת מהמושבות אם הם רוצים להיות חלק מהקהילה הפרנקו אפריקאית או לא. דה גול אמר שמי שאומרת לא במשאל העם אז הצרפתים באותו רגע מקפלים הכל והולכים מבלי להשאיר כלום. כשהאוטונומיה היא לא כוללת ענייני צבא ובטחון. הוא עושה משאל עם בכל אחת מהטריטוריות שבה בם יכולים להצביע אם הם רוצים עצמאות או להיות חלק מהקהילה הפרנקו אפריקאית. כל המושבות (סנגל, חוף השנהב, מאלי, סודן הצרפתי) מחליטות שהן נשארות בקהילה הפרנקו אפריקאית חוץ ממושבה אחת שקוראים לה גינאה! המפלגה בגינאה )pdg( היא מפלגה קומוניסטית. הצרפתים עוזבים עם הכל ולא משאירים כלום- ביום אחד הם יוצאים החוצה ומשאירים תוהו והבו. מי שנכנסת במקומם זה ברית המועצות בתור יועצים, מדריכים וכו..' אחרי שנה דה גול שיחרר את המושבות. בשביל לראות את ההבדלים או הפערים האידיאולוגיים צריך להסתכל על שני

מושבות שונות: חוף השנהב- חוק המסגרת היטיב עם פליקס בואני, הוא דגל במסגרת טריטוריאלית, הוא עצמו לא רצה להתנתק מצרפת. מצד שני יש לנו סיטואציה שונה בסנגל- בסנגל מי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר זה סנגור, הוא מנסה לנסות ולשמר מבנה יותר גדול ופדרטיבי בישות שתצא

לעצמאות, מה שהוא מנסה לעשות זה להתאחד עם טריטוריות אחרות כדי ליצור מדינה יותר גדולה.

בהתחלה הרעיון היה ליצור איחוד- מדינה פדרטיבית שתיקרא הפדרציה של מאלי שתכלול את סנגל, סודן הצרפתית (מאלי בעתיד,) וולטה עילית, דאוומה (בנין של היום.) בסופו של דבר האיחוד יהיה

איחוד בין סנגל ומאלי- הרעיון הוא לשמר את המבנה הפדרטיבי. הדבר הזה הוא לא ליניארי! לא בהכרח ידעו מה יקרה בסוף, היו כלמיני אפשרויות לתהליך הדה קולניזציה. זה לא קורה כ"כ במושבות של מערב אפריקה הצרפתית. למושבות של גאנה יש השפעה

מאוד גדולה על האופן שבו התנהלה הדה קולניזציה במושבות אחרות.