אפריקה בתקופה הקולוניאלית – צרפת

צרפת

תזכורת: מ1895 יש פדרציה של מערב אפריקה הצרפתית והפדרציה הקוורטיולית, ניגע יותר באזור

של מערב אפריקה הצרפתית.

יש חלוקה ל2 חלוקות מרכזיות:

התושבים של 4 הקהילות של סנגל.

כל השאר שכפופים לחוק הילידים. הרעיון העיקרי הבסיסי של האסימילציה מיושם ב4 הקהילות של סנגל אבל לפני מלחמת העולם השנייה סה"כ האוכלוסייה שמקבלת אזרחות צרפתית (נסגר ב)1916 מונה בשיא שלה לא יותר

מאשר 15-20 אלף אזרחים צרפתיים. הנציג הכי מפורסם של אוכלוסייה זאת הוא בלייס דיאן – האפריקאי הראשון שנבחר לפרלמנט הצרפתי. היה סגן שר המושבות, ראש העיר של דקאר. גייס אפריקאים לגדודים הסנגלים לקראת מלחמת העולם הראשונה. לפני מלחמת העולם הראשונה

הנציגים מ4 המושבות היו הקריולים (מהאוכלוסיות המעורבות.) יש הבחנה די ברורה בין הנתינים לבין האזרחים הצרפתיים. יש כמה מנגנונים שהצרפתים יוצרים על מנת לייעל את היישום: שלטון ישיר, המטרה היא להגיע כמה שיותר למטה וליצור שליטה ישירה, אם

יש מערכות מקומיות אז לפרק אותן. מנגנונים: גביית מיסים- אילצה את האפריקאים לעבור לגידולי שוק או לעבוד למען שכר כספי

עבודות כפייה- הונהגו באמצעות גיוס חובה של נתינים לפרויקטים ציבוריים כמו סלילת כבישים,

הנחת מסילות ברזל.. טיפוח פקידות אפריקאית: הצרפתים טיפחו קבוצה של נתינים שאימצו אורח חיים צרפתי. הם שולבו

במנהל הקולוניאלי והחליפו את המנהיגים המסורתיים כמתווכים בין השלטון לאוכלוסייה המקומית. שימוש בשפה הצרפתית לצרכי מנהל: ענייני השלטון הקולוניאלי הצרפתי התנהלו בשפה הצרפתית בלבד. יוצר קונפליקטים ובעיות, למשל כשמגיעים לכל מה שקשור למערכת המשפטית: הצורך

בתרגום ועדויות של משפטים.

 

הצרפתים טיפחו אוכלוסייה בשם "המתקדמים-" אוכלוסייה בעלת השכלה צרפתית שעברו מערכת חינוך אקדמית בצרפת עצמה. חלקם עדיין יהיו במעמד של נתינים. החברה הללו יהיו אלו שיקבלו את

המושכות בשלבים מאוחרים יותר בתהליך הדה קולוניזציה.

 

דוגמאות:

מאלי:

עקב חוסר אינטרסים כלכליים, הצרפתים פחות מתערבים ומתבססים על ראשי המערכות המקומיות.

דומה יותר למימוש הקולוניאליזם העקיף.

 

חוף השנהב!..

נעשה השוואה בין ההתנהלות הצרפתית בחוף השנהב וההתנהלות הבריטית בגאנה השכנה.

חוף השנהב צמודה לגאנה ולליבריה. יש הבחנה בין צפון לדרום ובין האוכלוסיות השונות (דומה לחלוקה בגאנה.)מבחינה פיזית, הצרפתים

משתלטים על חוף השנהב עד ,1914 תחילת מלחה"ע ה.1- כחלק מהניסיון שלהם לכונן שלטון ישיר, הם מנסים לגייס את ראשי הקבוצות המקומיות לטובתם. ברגע שמישהו מתנגד הם מזיזים אותו

ומביאים מישהו אחר שלא מתנגד (דפוס פעולה חוזר.) האזור של חוף השנהב הוא אזור מפגש בין כמה וכמה קבוצות ותרבויות (תוצר של הגירות של קבוצות שונות.) הצרפתים והמחקר האנתרופולוגי שבשירותם באו לחקור

ולעשות סדר במערכות המקומיות. הם מקבעים אותם, יוצרים שבטים ושפה.

  • באזור הדרום (הסגול) יושבות מספר קבוצות שבשמן הכולל נקראות "אנשי

הלגונות." בקבוצות אלה, שהיו תוצר של הגירה, המערכות הפוליטיות לא עלו

 

 

 

 

על רמת הכפר (מה שהיה עדיף לצרפתים, שלא היו צריכים להתאמץ לפרק מערכת קיימת.)

  • באזור הצהוב- קבוצות של דוברי שפות ה"קרו" ,KROU( נמצאות גם באזור של ליבריה.)

 

קבוצות בעלות מערכות פוליטיות לא ריכוזיות, אין מערכת היררכית אחת שמכתיבה.

במזרח (הירוק) – קבוצות הדוברות את שפות ה"אקאן" ובעלות מערכות פוליטיות היררכיות.  בצפון (חום-כתום) – אחת הקבוצות הגדולות והמשמעותיות – דוברי שפות המלינקה והמנדה. בעלות מבנה פוליטי ריכוזי, היררכי . עפ"י הגישה הצרפתית, הצרפתים היו אמורים לפרק את המערכת הקיימת ולהקים מערכת משלהם, אך הם לא מתערבים מכיוון שאין להם

אינטרס באזור. מזכיר מאוד את השלטון העקיף של הבריטים. (מניעת עימותים וסכסוכים.)

 

בסנגל, כידוע, האוכלוסייה מתחלקת לשתיים- אפריקאים שקיבלו אזרחות צרפתית, וכל השאר- הנתינים. ישנם גורמים דתיים מקומיים שהצרפתים לא רצו להסתכסך איתם, לכן נתנו לגורמים אלה לנהל חלק מהדברים (למשל גידול הבוטנים.) בין השאר, הייתה לגורמים

הללו השפעה פוליטית וכלכלית מאוד רחבה.  מאפיין זה מאוד דומה לשלטון עקיף.

סנגל היא לא רק 4 הקהילות- יש עוד הרבה אוכלוסיות.

יש 4 מסדרים סופים (סוג של מוסלמים-) הם מאד חשובים מבחינה פוליטית בסנגל. יש לנו 3 "צפון אפריקאים" ואחד סנגלי ממש- לראשי המסדרים (מרבוטים) יש השפעה

פוליטית רבה.

המרבוט החשוב ביותר- אמאדו במבה. בהתחלה, הצרפתים תפסו את המסדרים בתור גורם בעייתי- האנשים האלה בעלי כח- וזה

מאד בעייתי מבחינת השליטה הישירה של הצרפתים. יש ניסיון להגלות את אמאדו במבה אך באיזשהוא שלב הם מבינים שאין אפשרות לנהל את

האזור בלי קשרים דרך המרבוטים, כלומר, בלי לתת חופש למרבוטים. בסופו של דבר הוא כן משתף פעולה קצת עם הצרפתים- יש לו תפקיד חשוב בגיוס

הסנאגלים בזמן מלחמת העולם הראשונה. כלומר- בהתחלה ניסו לעשות שליטה ישירה- אבל כשהם לא הבינו שזה לא מסתדר הם

מחליטים להשתמש בשליטה עקיפה.

 

 

 

סנגל:

 

 

 

 

 

 

 

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

בלוג
191natan@gmail.com

איך לבחור בקבוק מים לילד

לקראת עונת הקיץ ההולכת ומתקרבת בצעדי ענק הגיע הזמן ללמוד כיצד לבחור נכון בקבוק מים לילד שלנו. יש בשוק עשרות סוגים ודגמים של בקבוקי שתייה

קר עוד
חרדה חברתית
בלוג
user

חרדה חברתית: מהי ואיך ניתן לזהות ולטפל בה

דמיינו שאתם נכנסים לחדר מלא באנשים – כל שיחה מרגישה כמו זרקור, והופכת כל תנועה שלכם להופעה. עבור רבים, תרחיש זה הוא רק התרחשות יומיומית; עבור אחרים, זה אתגר כל כך מרתיע שהוא משבש את חיי היומיום שלהם. מחסום בלתי נראה זה, המכונה חרדה חברתית, מטיל משקולת על כתפיהם של מיליונים ברחבי העולם. זהו מסע מלא בספק עצמי, דאגה אינסופית ותחושה מתמדת של שיפוט. אבל מתחת לשכבות הפחד, מסתתרת דרך להבנה, להתמודדות ובסופו של דבר להתגברות.

קר עוד
סוויפט
בלוג
user

סוזוקי סוויפט: המכונית שתשנה את דעתך על נסיעה בעיר

דמיינו שאתם גולשים בקלות ברחובות העיר ההומים, שם כל פנייה ופיתול נענים בחן וביעילות שאין שני להם. עבור רבים, נהיגה עירונית היא אתגר יומיומי, טומן בחובו כבישים עמוסים, מקומות חניה נדירים ועלות הדלק ההולכת וגדלה. ובכל זאת, בתוך הפאזל האורבני הזה טמון פתרון בלתי צפוי להפליא – סוזוקי סוויפט. דינמו קומפקטי זה מבטיח לא רק להגדיר מחדש את חוויית הנהיגה בעיר שלך, אלא להפוך אותה להנאה מוחלטת.

קר עוד
הייטק
בלוג
user

מכללת ג'ון ברייס ירושלים: פתח לעולם ההייטק

בלב ירושלים, עיר שבה העתיק והחדש נפגשים, ממוקמת מכללת ג'ון ברייס, מוסד לימודי המהווה כרטיס כניסה לעולם ההייטק המתפתח והמבוקש. מכללת ג'ון ברייס, שנוסדה בתחילת המאה ה-21, הפכה לאחת מהמכללות המובילות בישראל ללימודי הייטק, הודות לתכניות הלימוד המקיפות, המותאמות לדרישות השוק המתמידות בשינוי.

קר עוד