מושבות עם אוכלוסיות בריטיות:
קניה ואוגנדה היו ביחד ואז הפרידו אותם כי באוגנדה היו מערכות פוליטיות ריכוזיות ובקניה אין
מערכות פוליטיות שדומות לאלו שיש באוגנדה.
חלוקה אתנית לשונית: הגדולה ביותר- הקיקויו- והיא מהווה 20% מאוכלוסיית קניה, היא הדומיננטית והיא תהיה דומיננטית
בתהליך הדה קולוניזציה.
הקבוצה השנייה בגודלה היא הלואו- מהווים 14% מאוכלוסיית קניה.
הקילנג'י (אחד הנשיאים היותר מפורסמים של קניה היה משם) מהווים .11% ויש עוד כלמיני קבוצות עוד יותר קטנות. יש קבוצות שמבוססות על רעיית בקר ותנועה במרחב
(מסאיי וטורקנה) המבנים הפוליטיים בקניה הם לא ריכוזיים ולכן לבריטים קשה ליישם שם את העיקרון של השלטון
העקיף. ב1894/5 הבריטים מפרידים בין קניה לאוגנדה (בגלל השוני במערכות הפוליטיות.) העניין הוא שהבריטים התבססו על מערכת פוליטית מקומית וזה ייצור בהתחלה עימותים וסילוקים של ראשי
מערכות. מתחילת המאה ה20 באוגנדה השליטים המקומיים ישמשו כבובות בידיים של הבריטים. בנוסף, הבריטים ייזמו יישוב של אוכלוסייה בריטית באזור שנקרא: הרמות הלבנות (מאוד טוב ובריא מבחינה אקלימית) והאזור הזה ייסגר בפני אוכלוסיות אחרות (אפריקאיות והודיות) והאוכלוסייה שם בסוף תגיע ל60,000 בריטים. תהליך זה מעודד ע"י צ'ארלס אליוט (מושל באזור קניה) שיזם ודרש את הפריבילגיות עבור מתיישבים בריטים. הרחקה של האוכלוסיות ההודיות והאפריקאיות מהרמות
הלבנות. יש יצירה של פריבילגיות עבור האוכלוסייה הלבנה והיא הולכת וגדלה. בקניה יש ניסיון של הבריטים לעודד מערכת חינוך טובה על מנת שהיא "תייצר" אנשים שיוכלו לעבוד
בפקידות אצל הבריטים. 1896-1902 בבנייה של מסילת הברזל הביאו אוכלוסייה מאוד גדולה של הודים על מנת שהם יבנו
.אותה מחוץ היו הם .להם שבא מה שם ועשו בקניה שהתיישבו בריטים של חבורה happy valley setה
לידיו של השלטון ולכן יכלו לעשות דברים כרצונם
אז יש לנו 3 אוכלוסיות בקניה: הודים, אפריקאים ובריטים.
ההודים רוצים להיכנס לאזור של הרמות הלבנות ולקבל זכויות של לבנים. יש ויכוח ודיון בין הרצון של הבריטים לשמר את השלטון הלבן של הבריטים בקניה שחל על כולם
ומצד שני יש הסתכלות מאוד שלילית על האוכלוסייה ההודית והם מתייחסים אליהם בגזענות רבה. יש תפיסה סטריאוטיפית של מהם ההודים, טוענים שהם מקלקלים את האפריקאים. הסטריאוטיפ הזה של ההודי מדרדר את האפריקאי היה קיים גם ברודזיה ומוזמביק ובמקומות נוספים. ההודים הם
בדרך כלל סוחרים בעלי קנטינות קטנות ששם הם מוכרים אלכוהול ומנהלים משחקי הימורים. את הדרישות של ההודים להיות חלק מהפוליטיקה ולקבל אדמות, הבריטים סוגרים במסמך (שהוא כמו הספר הלבן) ב1923 שבו הבריטים מחליטים וקובעים באופן סופי שקניה היא טריטוריה אפריקאית: קניה לא תהיה דומיניון ולא תהיה שליטה עצמית לבנה אך ישמרו בפרקטיקה הזכויות
והפריבילגיות של הלבנים שכוללים בתוכם נידוי של הודים ואפריקאים מהאוכלוסיות הלבנות. האינטרס הוא קידום האוכלוסיות המקומיות ונוכחות של ההודים והלבנים מוכתבת מהאינטרס של
האוכלוסייה האפריקאית. בפרקטיקה עדיין יש פריבילגיות לאוכלוסייה הבריטית.
התארגנות פוליטית אפריקאית עד מלחה"ע השנייה- ישנן כמה תנועות אפריקאיות הקמות, לרוב סביב קבוצת מיעוט אחת. תחילת ההתארגנות היא
ביוזמה של המיסיון. קמו כמה סוגי התארגנויות:
.1 אגודת KA – ביוזמה של מיסיונים בריטים. אגודה זו פנתה לכאלה שעברו חינוך דרך
המיסיון. הבריטים מנסים למנוע פנייה למחאה ולפעילות רדיקלית יותר, וכך הם מפקחים על העסק.
תנועת KA לא ממש מצליחה.
.2 תנועות רדיקליות בעלות חיכוכים עם הממשל הקולוניאלי על 3 נושאים עיקריים:
– תנאי עבודה- הגבלות הגירה על עובדים, הגירה לעיר.
.אדמות –
– מילת הבנות.
ישנה רדיקליזציה של תנועות .KA ב1921 הדמות המזוהה איתם- אדי טוקו. טוקו הוא תוצר של
המיסיון, אך פעל בצורה רדיקלית יותר וקרא לשביתות. הבריטים אסרו אותו והתנועה דעכה.
.3 -KCA קמה ב.1924- בראשה ג'ומה קנייטה, הנשיא הראשון של קניה, באותה תקופה ישב
בכלא על מרד המאו-מאו, למרות היותו חף מפשע.
KCA מנסים לפעול בנושא מילת הבנות: ב1928 מתפוצצת פרשה מאוד משמעותית וחשובה בקניה: מילת הבנות: המיסיון שנמצא בקניה הוא המיסיון הסקוטי והם מחליטים שהמנהג של מילת בנות הוא סוג של ברבריות שצריך לעקור ולכן מעכשיו הם מחייבים כל אדם שפעל במיסיון להשבע שהוא לא ישתתף או יעשה או ייקח חלק במילת בנות. זה מקים התנגדות מאוד חריפה מצד אוכלוסיית הקקיו. (נחזור קצת אחורה: המיסיון הסקוטי מודע למילת הבנות מתחילת המאה ה20 כשבנות החילו להגיע במצב בעייתי כתוצאה מהניתוח שבוצע בצורה לא סניטרית בעליל. בהתחלה המיסיון מקבל
