אפריקה בתקופה הקולוניאלית

כשהמערכת הקולוניאלית נוצרת ברבע האחרון של המאה ה19 העבדות מבוטלת באופן חוקי אך

בפרקטיקה היא עדיין מתקיימת: מישהו צריך לבנות את התשתיות (כבישים, בתים של פקידים).. בשביל שמערכת קולוניאלית תוכל להתקיים. במעבר של ההתבססות של המערכת הקולוניאלית לא הייתה ברירה אלא להתבסס על עבדות. בין 1886-1910 הצרפתים משחררים את האנשים מעבדות ואז יוצרים כפרים של "אנשים משוחררים" שאותם כפרים ממוקמים "במקרה" ליד הנתיב של הרכבת

שנבנית. עבודות הכפייה נגמרות ברגע שהמערכת הקולוניאלית לא צריכה אותם יותר. כמו שהסיבה העיקרית לכך שהעבדות והסחר עבדים נגמרו היא כשלא היה בהם יותר צורך (לא סתם הם קרו בתקופה של המהפכה התעשייתית.) ברגע שאנשים מבינים את העסק של "קבלת שכר" ומקבלים אותו is as כבר

לא צריך להשתמש בעבודות כפייה.

עבודות כפייה  כל מערכת קולוניאלית קבעה מס' מסויים של ימים שכל אדם חייב לעבוד בשנה למען הציבור. לפי חוקי העבודה של הנש בן אדם צריך להיות קשור במשך 5 שנים למעסיק מסויים ואם אתה קשור

למעסיק מסויים אז אתה תוך כדי משלם מס ופטור מעבודות ציבוריות. האנשים שעבדו בעבודות הכפייה היו כפופים לחוק הילידים (בצרפת ופורטוגל) ולפקיד ניתנה הזכות

להשתמש בעונשים חריפים כלפי מי שלא ביצע את המכסה של העבודות הציבוריות שלו.

היו דרכים לגרום לנשים ולילדים לעבוד בעבודות הציבוריות (בתור טבחיות).. עבודות הכפייה מתחילות עם יצירת המערכת הקולוניאלית, אחרי מלחמת העולם הראשונה מתחילה להיות ביקורת של ארגון העבודה הבינלאומי כלפי העניין של עבודות הכפייה. ב1930 ארגון העבודה הבינלאומי מציג אמנה לביטול עבודות הכפייה, מבין כל המעצמות רק הבריטים מאשררים את אותה אמנה וכביכול נפסקות עבודות הכפייה במושבות הבריטיות. שאר המעצמות לא מאשרות את הדבר הזה, צרפת תעשה את זה בשלב יותר מאוחר. הבריטים מאשרים את זה בעיקר בגלל האורבניזציה והlabor wage שהולך וגדל במושבות הבריטיות. צרפת והבלגים יטענו שאי אפשר לקיים את

המערכת בלי עבודות כפייה. ב1936 השמאל הסוציאליסטי עולה לשלטון בצרפת והם בעצמם לא מאשרים את ביטול עבודות הכפייה. ב,1937 הצרפתים מקימים גדודים וחטיבות של צבא ומגייסים את התושבים של המושבות וככה הם ממשיכים לקיים את עבודות הכפייה בצורה חוקית. ב1944 בצרפת יש את משטר וישי ובמהלך ועידה שארל דה גול מבטיח את העניין של סיום עבודות הכפייה וב1946 עבודות הכפייה מסתיימות לגמרי ע"י חוק. בפורטוגל עבודות הכפייה ייגמרו ב1961 כשלא

תהיה הבחנה בין ילידי ללא ילידי. בלגיה- מבטלת את עבודות הכפייה בחברות הציבוריות ב,1908

אך עבודות הכפייה ככללותן נשארות עד הדה-קולוניאליזציה.

 

חשוב לזכור שהמערכת לא מגיעה לכל מקום, לא הצליחו להגיע לכל האוכלוסייה ולגרום לה לעבוד. בסופו של דבר הדרג הקובע הוא השפו דה פוסטו- האחרון שנמצא בשרשרת. אחת הדרכים של השפו דה פסטו להרוויח יותר כסף הייתה להעביר אנשים מעבודות ציבוריות לעבודות פרטיות. היו שפו דה פסטו שהיו מושחתים והיו כאלה שהיו אחלה, ההנחה בקולוניאליזם הפורטוגולי היא שיש

השקה בין המתיישבים לבין המערכת הקולוניאלית.

לגבי הפרויקטים הגדולים אפשר להסתכל על זה בשני אופנים: לפרויקטים היו 2 מטרות עיקריות: להניב רווח כלכלי למעצמות ולספק צרכים שיטיבו עם האוכלוסייה

המקומית.

נתמקד ב2 פרויקטים:

פרויקט אנג'זירה, פרויקט שעשו הבריטים בסודן לגידול כותנה.

פרויקט דלתת הניז'ר שנעשה במאלי ע"י הצרפתים לגידול כותנה. המטרה של 2 הפרויקטים הוא ליצור חלקות השקיה גדולות לייצור כותנה

שני הפרויקטים הללו נכשלו בסופו של דבר אך מעבר לכישלון הכלכלי נדון בלמה עשו את הפרויקטים הללו לא רק מבחינה כלכלית אלא מה המעצמה מנסה להשיג ואיך היא מנסה להציג את עצמה

באמצעות הפרויקט הזה.

 

–          פרויקט אל ג'זירה (בריטי-) בסודן. המטרה שלו היא ליצור מרחב עצום בגודלו של מערכות

השקיה בהם יגדלו כותנה. הניסוי הראשון של הפרויקט היה ב1924 בו הקימו 24 קמ"ר. לטובת הפרויקט, הבריטים מקימים סכר, אותו מסיימים לבנות ב,1925 היוצר אגם מלאכותי גדול ממנו יזרמו המים אל תעלות ההשקיה. מה שהמערכת מנסה לעשות כולל שינוי של אורח החיים של האוכלוסיות המקומיות, שינוי חברתי-כלכלי. האוכלוסייה באזור זה הייתה מבוססת על גידול בקר ומנסים להעביר אותה לגידול חקלאי. יוצרים פיקוח שמנהל את הפרויקט הזה. בניגוד למדיניות העקיפה של

 

 

 

 

 

הבריטים- משנים את המערכת הכלכלית הקיימת בשביל ליצור את הפרויקט. הפרויקט הזה יחסית

הצליח, אך לא הצלחה מסחררת.

–          הפרויקט של דלתת הניז'ר(צרפתי) – את הפרויקט הזה מתחילים להניע מ,1918 יש ויכוח

בצרפת איך לעודד את גידול הכותנה באזור. יש הטוענים שצריך לתת תמריצים לחקלאים ויש הטוענים שיש צורך בהשקעה מאסיבית של צרפת בשביל ליצור את הפרויקט. הפרויקט החל במימון תאגיד פרטי. מ1932 מוקם המשרד של ניז'ר והוא מנהל את העבודות הציבוריות. קם סקנדל מאוד גדול בצרפת לגבי האופן שבו מעסיקים את האנשים. ב1936- בתקופה של החזית העממית הפרויקט

מתפרק לגמרי. שני הפרויקטים הם פרויקטים מאוד יומרניים מבחינת המעצמה הקולוניאלית ובשניהם יש ניסיון לשנות את אורח החיים של האוכלוסיות המקומיות ומצד שני יש ניסיון של המערכת הקולוניאלית

להציג את כוחה וגדולתה. ככל שהפיתוח נהיה יותר מואץ יש פרויקטים אחרים שנוצרים בשביל להראות את הכח והגדולה של

המעצמות.