פורטוגל במלחמת העולם השנייה היא ניטראלית. יש סממנים פאשיסטיים. פורטוגל מוכרת לשני הצדדים ונוצרות אצלה עתודות זהב די גדולות. כתוצאה מהעניין הזה אחד הדברים שקורים במהלך המלחמה זה שבשנות ה50-60 יש צמיחה וגדילה של מטעי הקפה באנגולה בעיקר בצפון
כשבאיזשהו שלב "(הבום של הקפה-" ב1961 אנגולה הופכת להיות יצאנית הקפה מס' 1 באפריקה וה3 בעולם.) יש לזה השפעה על ההגירה של אוכלוסיות פורטוגליות לאנגולה (ב1940 היו באנגולה 44,000 פורטוגלים וב61 יש כמעט 200000 ובסוף יהיו כמעט 500000 ) רובם מתיישבים באזורים העירוניים ובלורנסו מרקש. הם באים ממעמד בינוני נמוך בפורטוגל ובסופו של דבר רמת החיים
בלואנדה ובלורנסו מרקש היא פי 2 מרמת החיים בליסבון ומתפתחת שם תרבות מאוד שונה. ההגירה הזאת תביא לחיכוכים משמעותיים עם אוכלוסיות בקונגו בצפון בגלל שהייתה להם את
3 אך הפורטוגלים לא
היכולת לעבור את הגבול בצפון לקונגו ולמכור שם את אותה הסחורה פי
אישרו את זה.
אחת התופעות שקורות זה שיש הגירה מאסיבית לקונגו בצפון ואז נוצר מחסור בכח אדם
והפורטוגלים מביאים כח אדם מהדרום. יש שינויים בעקבות לחץ בינלאומי שמתחיל אחרי מלחמת העולם השנייה שהממשל מנסה לעשות
כדי להראות את השינוי שנעשה במושבות. מה שחשוב זה לזכור את הפער העצום בין מה שקורה על הנייר למה שקורה בפועל- הפער בין הפרקטיקה לרעיון. בפורטוגל היו מגבלות משמעותיות מבחינה כלכלית ביישום המערכת הקולוניאלית. אחד הדברים שבולטים במוזמביק בעיקר בדרום הוא התלות הכלכלית בגורמים
חיצוניים ובינלאומיים בעיקר בדרום אפריקה. ב1948 מתחיל האפרטהייד ולפני זה גם הייתה גזענות
והפרדה די ממוסדת. זה משפיע על לורנסו מרקש ודרום מוזמביק.
פורטוגל- יישום המדיניות
כאשר מדברים על הפער בין הפרקטיקה לתיאוריה בפורטוגל, חייבים תמיד להתייחס לחוסר היכולת
של פורטוגל לשיים את התיאוריה. בניגוד לבריטים והצרפתים, שהיו מאורגנים וממוסדים הרבה יותר. הפער לבין המבנה הטנטטיבי לבין המציאות בשטח. הסיבות לכך רבות. לרוב פשוט ישנו פער גדול
בין מה שחשבו שיהיה לבין מה שקורה, חוסר כדאיות כלכלית שהבינו לאחר מכן. עד שנות ה90- ההיסטוריוגרפיה לא ציינה את אי-יכולתה של המערכת הקולוניאלית להוציא לפועל תוכניות שלה. היא לא כל יכולה, עושה פשרות ומשא ומתן, על מנת שתוכל להמשיך להתקיים. דרך
הפשרות זוהי המציאות הקולוניאלית אותה אנו רואים.
ישנה מורכבות גדולה בשליטה הקולוניאלית של פורטוגל.
אצל פורטוגל ישנם אלמנטים שניתן לראות באשר השלטונות הקולוניאליים באפריקה.
במקרה הפורטוגלי, ישנו ניסיון תחילה עם הדה-סנטרליזציה להעתיק מהשלטון הבריטי את השלטון העקיף. אך אין עד שלב מאוחר כוח אדם לכך.למרות שתחילה מנסים שלטון עקיף, עד האשטדו-נובו זה רק על "הנייר," כיוון שאין תקציב לכך. חוסר יכולת להגשים זאת. לאחר ההפיכה הצבאית ושלטונו
של סלזר, יש יותר עניין במושבות עצמן, העמקה של נוכחות פורטוגלית, נשלחים פקידים רבים יותר. עם זאת, שהמערכת הופכת למגובשת יותר, עדיין המערכת מאוד מוגבלת והם לא מצליחים ליישם
את תוכניותיהם כפי שרצו והגו תחילה.
– פרפגנדה: תערכות ,1940 של העולם הפורטוגלי.
– גידולי קפה. באנגולה מגדילים קפה.
– חינוך ותרבות בקולוניות.
