לאחר מלחמת העולם השנייה, בANC מופיעים כמה מנהיגים כריזמטיים מאוד ובוטלטים
בארגון. וולטר סוסולו, נלסון מנדלה ואוליבר טמבו. המנהיגים האלו מתחילים להתארגן על מנת להוביל התנגדות בולטת בשטח ברחובות. ההנהגה החדשה מאחדת את הANC יחד עם ההודים ומחליטים על קמפיין המוני, גדול, לא מתפשר אבל לא אלים )מחאות לא אלימות, שריפת אישורי מעבר, כניסה לאזורים שמיועדים ללבנים.(… מושפעים מאוד מהאידיאולוגיה של השחורים בארה"ב ושל גנדי בהודו. התנגדות לא אלימה. התנגדות טוטלית אבל לא אלימה. מנדלה כל הזמן הלך על הקו הדק בין לעורר התנגדות כמה שיותר אבל מתעקש על מאבק לא אלים. ההתארגנות הראשונה המשמעותית הייתה ב1955 כש50,000 אנשים שחורים יצאו מהערים והחלו לשאול את כל האנשים השחורים מסביב מהם הרצונות שלהם. בסוף בשדה פתוח מתארגן הקונגרס של העם
מחוץ ליהונסבורג. הקונגרס של העם הזה כותב את האמנה של ה,ANC FRRDOM THE
.CHARTER המשפט הפותח את האמנה מתחיל בכך שדרום אפריקה שייכת לכל מי שכר בה, שחורים ולבנים – רב גזעיות. כל אדם יכול להצביע ולהיבחר. הזכויות של כולם צריכות להיות שוות מבלי להתייחס לדת, גזע ומין. העושר והתוצר הלאומי של המדינה, מה שיש מתחת לאדמה ומה שיש על פני האדמה צריך להתחלק בין כל התושבים. זה היה הסעיף העיקרי שבגללו הלבנים התנגדו לANC השלטון הלבן ראה בהם קומוניסטים. זוהי תקופת המלחמה הקרה והיה פחד אמיתי של העולם המערבי מהקומוניזם. משפט כזה נותן לשלטון הלבן בדרום אפריקה סיבה
לדיכוי כבד של ה.ANC מבחינת הANC זוהי דרישה בסיסית שאי אפשר בלעדיה. המשפט
האחרון באמנה אומר כי צריכים לשרור שלום וחברות בדרום אפריקה. הם האמינו בדרכי שלום ושניתן לעשות זאת בדרכי שלום. עדיין, כתוצאה מהאמנה של הANC מנהיגי הארגון נעצרים 106 שחורים מהANC עומדים למשפט ראווה המוני שמכונה "משפט הבגידה" והם מזוכים. אמנם הם
כשהמשפטים מסתיימים לחלוטין. העם יוצא
1961
יוצאים זכאים אבל הארגון מושבת עד
בהמוניו לתמיכת המנהיגים של ה.ANC כל הנשים של כל הנאשמים הופכות להיות דוברות של המאבק. בסופו של דבר ההחלטה לעצור את כל מנהיגי הארגון הייתה החלטה לא טובה ללבנים כי המאבק התעצם והפך מרכזי ובולט. ההתנגדות למשפט הבגידה היית בית ספר מעולה להתפתחות
.ANCה
רוברט סבוקה פורש מהANC ומקים ארגון פאן אפריקנרי .PAC הוא לא מאמין בשיתופי פעולה
עם לבנים. הוא מתנגד ללבנים אידיאולוגית ומאמין שאפריקאים צריכים להיות רק למען עצמם.
ההתנגדות שלו היא בעיקר סביב חוקי האפרטהייד. גם הוא נעצר ונכנס לכלא ל6 שנות בידוד. הוא שוחרר ב1960 ונשלח לקימברלי ממנה היה אסור לו לצאת. הלבנים התייחסו אליו בצורה מאוד קיצונית כיוון שהרעיונות שלו היו אפריקה עבור אפריקאים והתנגד לשיתופי פעולה עם
הלבנים. הוא עומד בראש ארגון רדיקלי שמוביל ליותר אלימות.
האירוע המשמעותי בחיי הANC הוא האירוע בשארפוויל ב.1960 האירוע היה נגד הפנקסים הלבנים של אישורי השהייה בעיר. הייתה החלטה לצאת להפגנה בה ישרפו השחורים את אישורי השהייה שלהם מול תחנת המשטרה של שארפוויל. השוטרים החלו לפתוח באש חיה כלפי המפגינים וירו למוות במעל 100 מפגינים )המשטרה אומרת .(69 העובדה שרוב ההרוגים היו ירויים בגבם זעזעה את העולם )ניסו לברוח בעת שירו בהם.( המדינה
מכריזה על מצב חירום ונעצרים 18,000 אנשים. לאחר האירוע הזה
נלסון מנדלה וחבריו המנהיגים מגיעים להחלטה לפתוח במאבק
אלים. בעקבות ההחלטה כל מנהיגי הANC נעצרים. במהלך המשפט
17
שלו )משפט רבוניה (1964 נלסון מנדלה נושא את הנאום המפורסם שלו "אני נכון למות" בו הוא
מסביר את ההחלטה לפתוח במאבק אלים. שנים העם רצה אלימות ואנחנו המנהיגים התנגדנו. אבל בתחילת יוני 1961 הוא הבין שזה יהיה לא ריאלי להמשיך בדרכי שלום כשהממשלה מדכאת אותם באלימות. אי אפשר להטיף לאי אלימות כשבמשך כל כך הרבה שנים מופעלת כלפיהם אלימות כל הזמן. דרך השלום לא עובדת וזה לא מוסרי להמשיך להטיף לאי אלימות כשסביבך כל הזמן אלימות. הANC והPAC מקימים להם זרועות צבאיות שנשלחות למדינות אפריקאיות סמוכות על מנת להתאמן. מנדלה נוסע לקנות נשק מחוץ לדרום אפריקה. ההחלטה של הANC היא בעיקר לפגוע בתשתיות ולא להרוג אנשים. פגיעה במפעלים באמצע הלילה וכד.' הPoqo שהוא הזרוע הצבאית של הPAC נקט בדרך אלימה לא מבחינה )הזרוע הצבאית של הANC נקראת "חנית האומה – Sizwe we .(Umkhonto הממשלה מגיבה מהר מאוד ותוך שלוש שנים כל מנהיגי הANC נעצרים בחוות רבוניה שהפכה למטה המרכזי של ה.ANC הם נאשמים במשפט
רבוניה בבגידה, כולם נשלחים לכלא ברובן איילנד למאסר עולם. משפט רבוניה הופך להיות
המשפט שהופך את מנדלה למנהיג מפורסם בכל העולם. הוא הופך את המשפט להצגה, הוא מנצל את הבמה שיש לו. הוא מגיע בבגדים מסורתיים וכותב נאומים חוצבי להבות. אחת התמונות המפורסמות של המאבק זו התמונה של מנדלה עם האגרוף מחוץ לסורגים במכונית שמובילה
שארגן את הילדים והנוער בשנות
<-
היה מורה בסווטו
אותו לכלא.
סטיב ביקו
השבעים. הנוער יוצא לרחוב נגד החלטת הממשלה ללמד חשבון רק באפריקנס. ילדים שחורים לא יודעים אפריקנס ואין להם יכולת
להפגנות של ילדים
המהומות מגיעות ב1976
ללמוד כך חשבון.
ילדים יוצאים לרחוב
15,000
שדורשים חינוך בשפות מקומיות.
והשוטרים עוצרים ויורים בהם. ההפגנות בסווטו מובילות להתעניינות עולמית משמעותית בדרום אפריקה. סטיב ביקו נרצח בסופו של דבר אבל הוא הופך להיות אחד מסמלי המאבק ושירים
נכתבים עליו.





