. באדריכלות של המאה11- יש בפעם הראשונה דיבור בקרב החוקרים על סגנון בין לאומי שכובש את אירופה. אנו מוצאים סגנון דומה בצרפת ספרד איטליה וגרמניה. איטליה שומרת על דיאלוג עם הנצרות הקדומה ומתנהגת בצורה קצת שונה- נגיע לזה. דיברנו על הרפורמות במנזרים ועל עולי הרגל והפיתוח
האדריכלי שמגיב לגורמים אלו בצורות שונות. העיקר הוא להגביה את הכנסייה. דוגמא בולטת לכך הייתה-
סנטיאגו דה קומפוסטל, פנים מאה .11- הנבה.
יש פה קמרון רומנסקי טיפוסי- עם קשתות. הוא מאפשר בנייה לגובה. זה משפיע על תוכנית הקרקע והגדלת
הטרנספט.
קלוני הייתה מרכזית בחשיבותה באותה תקופה למרות שנשאר שם רק מגדל אחד.
אנו מגיעים לאמצע המאה ה10– תחילת 1/ שם מתרחש שיא האדריכלות הגוטית.
קתדרלת רמיס- 1220 c. Cathedral Reims : הגובה משחק תפקיד חשוב יותר, נכנס יותר אור טבעי בעל תפקיד
משמעותי (קמיל.) אנו מזהים כי זו כנסיה גוטית בעזרת הקשתות הגבוהות אך יש מאפיינים נוספים.
אצל אנשים כמו וזארי תקופה זו נתפסה כלא רלוונטית (גוטית) כי היא שונה מאוד מהתקופה של האמנות הרומית.
ההתעניינות בה התחילה במאה ה.19-
האמנות הרומנסקית במאה ה11- אל תוך תחילת ה.10-
הוגו קפט (איש שלובש כובע-) משפחתו שלטה בשנים והם פטרוני אמנות בתקופה הקפטינגית .)919-1/01(
בתקופה הרומנסקית המנזרים הם הפטרונים המרכזיים ובסוף המאה ה10- זה משתנה. יש התחלה של סיטיזציה. הערים הופכות להיות מרכזים תרבותיים (ובסוף יש שם גם כנסיות-) מחקר, מדע, תאולוגיה. תלוי בעיר, שולט הארכיבישוף או בישוף. יש שם קתדרלות כי יש שם קתדרה- כיסא הבישוף. צחוקים. העיסוק הדתי בערים נעשה תחת חסותם של הבישופים. צרפת גדלה בתקופה זו והשליטה הקפטינגית גדלה מאזור קטן. בתקופה זו האמנות
הגוטית מתפתחת. מבחינת קתדרלות גוטיות בתקופת פליפ אוגוסט )111/-100/( הן נבנות (אמצע המאה ה)10-
והוא פטרון חשוב של אמנות ובעיקר ספרים.
St.-Denis, Abbey Church, c. 1135-40 -דני סן
היא כנסיית מנזר וקצת יוצאת דופן אבל חשובה כי יושב בה האב סוז'ה. הוא בא ממעמד יחסית נמוך ועשה קריירה כנסייתית ונהיה אב מנזר לכנסיה זו. היא נהיית חשובה כי נקברים בה המלכים והקיסר (גם הקרולינגים.) לכן הכנסייה קשורה מאוד לבית המלוכה. אב הכנסייה מאוד מעורב פוליטית ובקשר הדוק עם המלוכה. סוז'ה מתעניין במקורות נוצריים קדומים מסוריה. קיים שם טקסט שנכתב ע"י דוני כביכול. ביוונית קוראים לו דיוניסוס. הוא כתב חיבור על ההיררכיה הכנסייתית ועל האור. הוא רואה באור אלמנט אלוהי. כל מאמין צריך להיות חלק מהאור האלוהי והאור מאוד סימבולי בעניו. סוז'ה, אב המנזר, מעודד את האדריכלים שלו לשנות את סגנון הבניה כדי שיוכלו לבנות יותר לגובה- וכך נוצרים הקמרונות המצולבים המגביהים את הבניין ולהקל על הקירות כך שניתן
יהיה להגדיל את חלונות. * השיא של אמנות גוטית- מסת הקיר יכולה להצטמצם ולאפשר הגדלה של החלונות.
בסן דני יש כניסה משולשת. השערים עמוקים יותר והפיסול משתנה בהתאם. הקשתות כאן עדיין לא מחודדות כי
זה התפתחות בהמשך. סוז'ה נפטר ב.1111-
לקראת סוף התקופה הרומנסקית, ניתן להבחין בחלק מהכנסיות בהוספה של אלמנט- הוסיפו לכל מפרץ (בין 1
אומנות) כאילו מפרץ קטן נוסף (דיברנו על זה.)
בתקופה הגוטית לא מסתפקים רק בתפר בין המפרצים. יש מערכת של אלכסונים עם אבן פינה חזקה במיוחד vault( -Ribbed קמרון צלעות צולב.) כל הלחץ של הגרוויטציה נשען על הקשתות. קשתות מחודדות מחזקות את העסק, כי יש 0 אבני מפתח שמחזיקות את העניין. החוזק של הקשת המחודדת היא שכאשר אנו לוקחים משלוש שווה צלעות ואז החתך הוא הצורה המוצלחת ביותר. האלמנט הזה מתחיל כקישוטי ומתפתח בגלל היכולות האדריכליות שלו. אנו פוגשים את זה המון כאלמנט קישוטי בלבד באדריכלות המוסלמית. אך לקשת זו יש גם
להתפרץ פה. בקשתות הרומנסקיות יש לנו תומכות המטפלות בלחץ הזה.
מאיים
האלכסוני
הלחץ
חולשה.
באדריכלות הגוטית זה לא מספיק בגלל הגובה הרב. אנו צריכים להוסיף גשר שיחזיק את הקמרון מבחוץ. זה נקרא
קורה דואה (מעופפת) התומכות בקיר.
באנגליה, אחרי הנרי ה,1- כנסיות מחוץ לערים ננטשו ונחרבו וכך ניתן לראות מה חזק בבניה ומה לא- ניתן לראות
את הקשתות הצולבות עומדות איתנות.
יש אומנות המתפצלות לקשתות בכיוונים. ישנה יחידה אדריכלית
:Cathedral
קתדרלת צ'ארלס- Chartres
שנוצרה בגלל ההגבהה של הכנסייה. היא נקראת .triforum
החלונות עוד דיי קטנים ויש הרבה קיר,
בסוף המאה ה10-
:Mantes-la-Jolies, c. 1180 -ולי'ג לה מאנט
הקשתות עדיין קטנות כי פחדו שהעסק יתפרק להם. היחס בין חלון לקיר משתנה עם הזמן.
קתדרלת לאון- Laon ,Cathedral 1111-10/1 ניתן לראות בה שינוי קל.
מקתדראלה. בסוף התהליך רק הצלעות
היא קטנה יותר
:Speyer, Cathedral, Early 12th c-שפייאל סן
מחזיקות את הבניין. ניתן לעשות זאת עם תומכות דואות.
מושגים: בפנים
קפיטל: כותרת שאפט: עמוד
ספנדרו: השטח מעל הקשת טריפוריום: תוספת אדריכלית גוטית מעל הקשת
קליר סטורי: קומת התאורה. ממוקמת מעל הטריפוריום.
קמרון: מתחיל עם הכותרת טרנספור ריב: הצלעה הגדולה, הקשת עצמה
צלעות אלכסוניות: יותר קטנות ודקות. וואב: מילוי של חומר "קל," אבנים קטנות, בין הקשתות המצטלבות
בטרס: תומכות. המורכבות מ:
פליינג בטרסס: תומכות דואות (מעופפות)
בטרס פיר: אומנה תומכת פידקול: עמוד שאין לו פונקציה
גורגויל: על בסיס הגגות יש פסלים מפחידים.
בחוץ
לסיכום- הכנסיה הגוטית הרבה יותר מתרחבת החוצה. יש הרגשה של פיצול. אם נסתכל על תוכנית הקרקע נראה יחידה יותר סגורה. לכל טרנספט יש חזית, תוסיפו לזה את שלושת השערים בכניסה הראשית וניתן יהיה לפרנס לא
מעט פסלים.
קתדרלת קלב- בגרמניה נפגוש את הכנסיות הגוטיות הראשונות מחוץ לצרפת. ניתן לומר שזה סגנון בין לאומי
אך זה למעשה השפעה צרפתית שמגיעה לכל מיני מקומות.
הסגנון מגיע גם לפראג. בעיקר במאה ה11- יש התפתחות של כל מיני קמרונות ביזאריים (ויפים לטעמי.)! זה
מוביל אותנו אל תוך הרנסנס. יש קשתות קישוטיות בלי פונקציה בכלל. סגנון זה נקרא פלמבויונט.