תהליכי האורבניזציה קורים בגלל תהליכים כלכליים שונים: בעיר ניתן למצוא עבודה. בשביל להגן על
אינטרסים של עובדים מקימים איגודים מקצועיים שונים שיש לחלקם השפעה מאוד משמעותית.
למשל איגודי מגדלים: המגדלים האפריקנים מתארגנים לאיגודי מגדלים. לפעמים המערכת הקולוניאלית הבנקאית הלבנה לא נותנת קרדיט או הלוואות לקבוצות מקומיות ונוצרים ארגונים שנותנים הלוואות קטנות. יש את הארגונים של הנשים בשוק ששומרות על המחירים
או מגינות אחת על השנייה. המטרה המרכזית של איגודי עובדים זה להגן על העובדים. הארגונים החזקים ביותר נמצאים בנמלים כי שם המערכת הקולוניאלית מרוויחה הכי הרבה ויש שם הרבה עובדים. יש כמה איגודים מאוד חזקים, למשל בלורנסו מרקש. ארגון נוסף הוא הארגון של עובדי הרכבת שהיה מאוד חזק במערב
אפריקה, היו לו הישגים מאוד משמעותיים מול המערכת הקולוניאלית. איגודים של עובדי מכרות- יש
להם יחסית הרבה כח. בטנגנייקה מוקם ארגון שנקרא איגוד המגדלים הילידיים של אזור הקילימנג'רו, החברה האלו הם מגדלי קפה שמתנגדים לאופן שבו אנשי הממשל קובעים מחירים לקפה. החברה הללו הם בעלי
אדמות שמגדלים את הקפה. יש כמה וכמה ארגונים כאלה של מגדלים. מי שיהיה הנשיא הראשון של חוף השנהב ייסד את האיגוד של מגדלי הקקאו בחוף השנהב. הוא ניהל מאבק או משא ומתן מול המערכת הקולוניאלית. ככל שאנחנו מתקדמים לקראת הדה קולוניזציה הארגונים הללו מקבלים יותר
ויותר כח. אחד המאבקים של ארגונים אלו היה להילחם בהבדלי השכר והפנסיות של שחורים ולבנים (הגדודים
הסנגלים, עובדי הרכבת.)
אגודות ומערכות פוליטיות: החבר'ה הללו היו מושפעים מרעיונות אירופיים ומערביים או מלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל. נוצר זרם של הפאן אפריקניזם שהגיע מארצות הברית. לדוגמא מרקוס גרבי. אנשים אלו קראו
להקמת אינטרס משותף ומטרות משותפות כלל אפריקניות. הם הקימו אגודות שונות של משכילים: אגודות ספרותיות, כתבי עת, עיתונים וכו..' למשל במוזמביק היה עיתון מאוד משמעותי מקומי שלא התנגד לשלטון הקולוניאלי אך הייתה לו אמירה מסויימת לגבי שיוויון בין האוכלוסיות. דוגמא נוספת
זה האגודה הספרותית של אינזימה שקמה בגאנה. הם מדברים באותה שפה כמו המערכת הקולוניאלית. החשיבה שלהם היא כמו של המערכת
הקולוניאלית מבחינה תרבותית, לא מחשבתית. רב המפלגות בהתחלה הם באזורים שבהם יש התארגנות על ידי הגורם הקולוניאלי. במושבות הצרפתיות בהתחלה לפחות מי שיכולים לארגן מפלגות פוליטיות הם תושבי ארבע הקהילות. אח"כ יזמינו גם נתינים ואנשים שהם לא אזרחים למפלגות הללו. המטרות של המפלגות בהתחלה היא
להראות סוג של אחדות ופחות אתניות. במושבות הפורטוגליות עד 26 היה אפשר להתארגן במסגרת
של מפלגות. זה לא עניין אנטי קולוניאלי והן לא היו על בסיס אתני. אחת המפלגות הראשונות שקמות באזור של מערב אפריקה היא מפלגה שנקראת הקונגרס הלאומי הבריטי מוקמת ע"י קייס הייפרוד Africa west British of congress national היא מורכבת מאנשים מכלמיני מקומות (ניגריה, סיירה לאון, גמביה) הם רוצים להיות אליטה מסויימת, יש להם דרישות של שיפור החינוך הבריטי, הקמת יותר בתי ספר שילמדו באנגלית את המקומיים. יותר מאוחר יקומו מפלגות על בסיס מושבתי של המושבות הספציפיות, למשל המפלגה הלאומית של ניגריה ואח"כ
יקומו מפלגות על בסיס אתני. חשוב לזכור שבתהליך הלינארי של יצירת המדינה החדשה מתוך המושבות של הדה קולוניזציה יהיו המפלגות שהוקמו על בסיס אתני והם דוגלים בהריסה ופירוק של מבנה המושבה. כשמוקם הארגון של אחדות אפריקה (כמו האום של אפריקה,) אחד ההחלטות הראשונות שלו היא שהגבולות הם
קדושים ולא משנים אותם! מבחינת ההרכב של המפלגות: בעלי מקצועות חופשיים ואנשים שיצאו מתפקידים מסויימים במערכת הקולוניאלית. הדרישות שלהם נובעים מאותם אינטרסים של אותם אליטה. ברגע שהמפלגות הללו
יידרכו על דברים בעייתיים זה יפריע למערכת הקולוניאלית. אחת התופעות היותר מעניינות של גורמים שהייתה להם השפעה ביצירת האליטה הזאת זה ארגוני סטודנטים או תנועות נוער- התארגנויות של צעירים למשל הנוער הניגרי שמי שייסד אותו יהפוך
לדמות חשובה בפוליטיקה הניגרית.
יש מלא כאלה ויש להם השפעה משמעותית. לחברה הללו יש קריאה ישירה לדה קולוניזציה ועצמאות. בשביל להבין את התהליך עצמו ואת המסע ומתן הזה צריך להבין את תהליכי העיור מצד
אחד ואת הצמיחה של האליטה. ארגונים לפנאי ותרבות: ארגונים שהם גם לפנאי וגם מקלים את החוויה העירונית: מוזיקה, סגנון מוזיקלי שצומח בשנות ה.20 הקמת מקהלות. בתקופה הקולוניאלית לכל שכונה יש את המאפיינים
שלה. יש אגודות כדורגל. קמה אגודת כדורגל אפריקנית.
