אפריקה בתקופה הקולוניאלית – המערכת המשפטית

 

 

יש לנו מערכות משפטיות מאד שונות בין אנגליה לצרפת:

 

.1 בצרפת: יצירה של קוד משפטי עם כל החוקים- מאד ברור- לשופט אין כל כך איך לפרש. .2  הבריטים: יש הרבה סמכות לשופט, ויש הרבה סמכות לתקדים. לשופט יש הרבה יותר

מרחב תמרון.

 

• כאשר מגיעים לאפריקה צריך להקים מערכת משפטית, חלק מהיצירה של מערכת

אדמיניסטרטיבית- ככה מפקחים, ככה שולטים. אך צריך שתהיה התאמה כלשהי בין המערכת הקיימת למערכת החדשה שרוצים ליצור. מה שאנתרופולוגים עושים: הולכים לחברות ומוצאים קודקסים (קובצי חוקים) של החוקים המקומיים. גם הבריטים וגם הצרפתים

עושים את זה- מנסים להבין את ההתנהלות המשפטית המקומית והחקיקה המקומית.

מה הבעיה? יש המון קבוצות, המון שפות, המון סוגים של חוקים שונים.

לכן תהליך האיסוף הוא פרויקט מאד בעייתי.

 

אך יש לנו עוד המון בעיות:

.1  מערכת החוקים המקומית היא בעל פה- ולכן יש גמישות מסוימת. ברגע שאנחנו מעבירים

אותה לכתב, הרישום מקבע משהו שהוא קודם היה גמיש. .2  מי שעוזר לנסח את החוקים הללו- אלו האליטה האפריקאית- ואז הם מעגנים דברים

שפוגעים בקבוצות מוחלשות (כמו נשים.)

.3  יוצרים מסורת של סיטואציה מאד מסוימת- ואחר כך צריך להתנהל על פיה.

 

הסיפור הזה נהפך ליותר מעניין אחרי הדה קולוניזציה- שמקבעים מה שנקרא כמסורת- מעגנים את

המסורת הגמישה.

 

יחד עם זאת, יש כמה דברים חיובים שהמערכת המשפטית יוצרת. היא מאפשרת גישה יותר שוויונית

כלפי אנשים שבמערכות מקומיות הודרו.

 

יש פער בין המערכת הצרפתית למערכת הבריטית:

 

המערכת הצרפתית:

2 מערכות מקבילות:

.1 מערכת עבור אזרחים צרפתיים. .2  מערכת עבור הנתינים, מבוססת על חוק הילידים ועל קובץ החוקים שנעשה בכל מקום. גם

היא נהפכת להיות מערכת של ארכאות ( משהו חדשני.)

 

בתי הדין:

 

.1 :VILLAGE בכפר- שופט מקומי בכפר: כל עוד אין פגיעה באירופאים או בחוקים בינלאומיים נשפטים שם. בבית משפט זה נשפטים על פי קובץ החוקים המקומי שתועד ( COSTO

)MARIL

.2  :CANTON שני שופטים אפריקאים בבית משפט של הקנטונים.

.3 :CERCLE מושל המחוז הוא השופט (הוא כבר צרפתי,) והוא נעזר ב2 יועצים אפריקאים: רוב ההתנהלות תהיה בשפות מקומיות. לשופט לרוב אין מושג בקוסטו מורילו. ולכן יש כוח

גדול ליועצים האפריקאים. .4  טריטוריה: בית הדין בדאקר: כל דין מעבר ל5 שנות מאסר. שופט צרפתי נעזר ביועצים

אפריקאים.

 

 

 

 

 

• לרוב לא כל האנשים שוויונים בפני החוק.
• נקודה חיובית- מערכת הארכאות יוצרת שהארכאות הגבוהות יכולות לקבל טענה של

מקומיים שאולי היו מודרים מהמשפט המקומי.

• יחד עם זאת, הדבר הזה יוצר מתחים כאשר הם חוזרים למסגרת הכפר. נשים למשל

במערכת המקומיות לא הייתה להם יכולת לתבוע תביעות כנגד גורמים אחרים- כשעולים

לארכאות יש להם יותר אפשרות לעשות את זה.

 

דוגמא:

מאלי- :1918 קבוצה בשם הקסונטי, אוכלוסיה מוסלמית

ב1918 עפ"י החוק המקומי, אישה שהתאלמנה חייבת להתחתן עם אח של בעלה (גיסה.) מסופר על אישה שהתאלמנה ולא רצתה להתחתן עם גיסה. האישה פנתה לבית המשפט על מנת שיפטור אותה מהנישואים הללו. המקרה הזה עולה בכל הדרגות של בית המשפט. האישה מעלה כמה טענות למה היא לא רוצה להתחתן: היא טוענת שהיא מוסלמית והיא צריכה להישפט ע"י בית דין מוסלמי. טענה זו נדחית בערכאה של הקנטון, בטענה שאנשים מוסלמים באותו אזור גם הם מקיימים את אותו מנהג. היא מערערת על ההחלטה. היא שולחת מכתב למושל של המושבה ומעלה שני טיעונים נוספים, טיעונים הנועדו לאוזניים צרפתיות: היא טוענת שלבעלה הייתה משכורת טובה בחברת הרכבות והם עברו חלק מתהליך האסימילציה, ולכן להחזיר אותה אחורה זה להחזיר אותה למנהגים של פעם; הטענה השנייה היא שגיסה לא אוהב אותה ואת ילדיה והיא מפחדת שאם תינשא לו יפגע בהם פיזית ונפשית. במקרה זה יש סתירה בין החוק האוניברסלי לחוק המקומי. בסופו של דבר מושל הפדרציה מזדהה מאוד עם האישה, אך מחליט לא להתערב בסיפור מחשש שפגיעה במנהגי

הנישואים עלול ליצור עימות ולפגוע בסדר ובשקט הקיים.

 

למה המקרה הזה התפרסם? כי הוא הגיע עד המושל של הפדרציה שדחה את העניין הזה- למה?

משום שהיועצים יגידו לו שתקדים כזה יכול ליצור מתחים מאד גבוהים.

 

הדבר הזה מלמד אותנו גם על השבריריות והקושי של הקולוניות לפעול באמת על פי האידיאולוגיה

שלהם.

 

 

 

אנגליה :

 

 

המערכת הבריטית משתנה ממקום למקום	·
בכל אזור של מערב אפריקה, איפה שלא היו מתיישבים:	·
אם יש מערכת משפטית מסודרת משאירים אותה (הצפון,) אלא אם כן יש מקרים של רצח	.1
וכדומה שעוברים למסגרת הבריטית במקום שאין מבנה מסודר, יוצרים בתי משפט ילידים, בהם יש ארכאות שונות, ובארכאות	.2
מסוימות יש פיקוח של גורם בריטי של מה שנעשה, על פי המנהג (כל עוד הוא לא מתנגש עם ערכים של סיבליזציה) יש לנו גם בית משפט עליון שאליו גם אזרחים וגם אפריקאים יכולים לפנות.	.3
תמיד הקוסטו מורלו תקף, אלא עם יש התנגשות עם ערכים סיבליצטורים או רצח.	·
בתקופה הפוסט קולוניאלית- המערכת המשפטית תועתק מהמערכות שהיו קודם	·

 

כל הסיפור הזה של מערכת המשפט יש עליו הרבה שיח אצל היסטוריונים.