במעצמות השונות באפריקה יש תהליכי עיור, רב הערים המרכזיות נמצאות על החוף, צריך שם עובדי הנמל. צריך להרוויח משכורת ואנשים הולכים לעבוד. העיר הולכת וגדלה- היא חוויה חדשה ומה שאין בה זה מוסדות שאמורים לספק לאדם את כל הצרכים הכלכליים התרבותיים שהיו לו קודם ולכן אחד התנאים שמתחילים להיווצר עם תהליכי העיור זה מבנים עירוניים בשם החברה האזרחית
שבאים לתת תחליף למערכת ולספק את מה שהמערכת לא נותנת. הערים האפריקאיות עד היום, אנשים הולכים לעיר וחוזרים מהעיר. הם הולכים לעיר לעבוד, נשארים שם במהלך השבוע ובסוף
השבוע הם חוזרים לכפרים שלהם ולמסגרות הקבועות שלהם.
קיימים ארגוני וולונטריים שונים:
ארגונים תרבותיים אתניים, ארגונים כלכליים כמו איגודים מקצועיים ארגונים דתיים- כנסיות וכדומה
ארגונים תרבותיים: תרבות פנאי, מקהלות, ארגונים ספורטיביים, מועדוני כדורגל וכדומה.
הארגונים הללו נוצרים על בסיס אתני או על בסיס עיסוק, יש כאלה שמבוססים על מגדר (התאגדויות
של נשים שמוכרות בשוק.) מתוך הדברים הללו תצמח אליטה ספציפית שאחר כך תקיים משא ומתן מול המעצמות
הקולוניאליות.
מערכות דתיות: כנסיות עצמאיות. אחד הדברים שחשוב לציין זה שאין לארגונים האלה איזשהו אופי או מטרה להפיל את הממסד הקולוניאלי. המערכת הקולוניאלית מתיימרת להיות מערכת פוליטית מדינתית שאמורה לדאוג
לתושביה, בגלל שהיא לא עושה את זה התושבים לוקחים את העניינים לידיים שלהם. ההנחה בדרך כלל היא שיצירת הכנסיות האפריקאיות נועדה על מנת ליצור התנגדות למשטר
הקולוניאלי שלו, זה לא תמיד נכון וזה לא המטרה של הקמת כנסיות אתיופיות. כנסייה היא גם מקום רוחני שמספק הגנה לקהילה, כמו בית מזור, יש בה הכל מבחינה חברתית, רובן של הכנסיות העצמאיות הן כנסיות קטנות והן לא נוצרות בהכרח כהתרסה נגד המערכת
הקולוניאלית. במקרים מסויימים הכנסיות נוצרות בגלל כפייה מסוימת של המערכת הקולוניאלית (למשל בקניה קמו כנסיות עצמאיות שאפשרו מילת בנות בניגוד לכנסיות המיסיונריות שלא איפשרו
זאת.) יש תנועות שהפכו להיות תנועות גדולות, אחת הכנסיות האפריקאיות שצמחו במערב אפריקה היא הכנסייה האריסטית שנמצאת בליבריה, חוף השנהב, גאנה. וויליאם הריס הקים אותה והוא עצמו היה מורה, באיזשהו שלב המלאך גבריאל הגיע אליו ואמר לו לך תקים כנסייה ואז מלא אנשים הצטרפו
ונהייתה כנסייה עצומה. שנת .1910
חלק מההנהגה תצמח מהכנסיות, גם מהכנסיות הממוסדות וגם מהכנסיות העצמאיות.
ארגונים תרבותיים אתניים:
אחת הבעיות המרכזיות שיש לאנשים בהגירה שלהם מהכפר לעיר זה הניתוק מהמערכת המגוננת. יש אירועים היסטוריים גלובליים שיש להם השפעה משמעותית על הגדילה של הערים. השפל הכלכלי ב1929 יש לו השפעה משמעותית על תהליכי העיור במושבות האפריקניות. העיר יוצרת
מפגש לא רק בין אנשים מאותה קבוצה אלא בין אנשים שאף פעם לא ראו אחד את השני. הארגונים החברתיים אתניים מקלים את ההגירה של האדם מהכפר אל העיר ויוצרים נחיתה יותר רכה. יש אנשים שדואגים לך ויסדרו אותך בהתחלה. הארגונים הללו ממלאים תפקידים שהמערכת החברתית שממנה הם באו סיפקה קודם: למשל, טקסי קבורה ונישואים, דברים שארגונים אתניים
מספקים בעיר, לא הייתה ברירה אלא ליצור את הטקסים האלה. בנאדם לא יכול לא להיקבר- דוגמא: במעבר של בנאדם מתוך הקבוצות של ה"שונה" לעיר אי אפשר לקבור אותו אחרי שהוא נפטר בבית קברות בעיר, יש טקסים ונוהגים מאוד מסויימים של קבורה לפי המסורת שלו. הארגונים החברתיים
יוצרים מערכת שתספק את אופני הקבורה השונים או החזרה של האנשים חזרה לכפרים שלהם. למות ולהיקבר בבית קברות עירוני נחשב כמשהו בלתי נתפס באוכלוסיות מסויימות (,שונה.) יש
טקסים שונים שהמהות שלהם השתנתה על מנת שיתאפשר לקבור אדם במקום אחר. ב1936 מוקם ארגון שקוראים לו איבו סטייט אוניון והמטרה שלו היא לספק את הצרכים לאוכלוסיות
שמגיעות ללאגוס על מנת לעבוד: יצירת זהות משותפת וכו..' הדברים הללו קיימים גם בניגריה ובגאנה, בגאנה יש את המערכת הפוליטית של האשנטי ואנשים שנמצאים שם בערי החוף (רחוק משבט העקאן שנמצא במרכז היבשת) מקימים ארגון של בני
העקאן, ארגון שמספק את הצרכים של בני העקאן ומשמר את הקשר איתם, מקים גנים, בתי ספר, קבוצת כדורגל וכדומה.. חשוב להזכיר שחלק מההתנהלות של הארגונים הללו יהיו בשפה
האנגלית/פורטוגזית/צרפתית. בהתחלה המערכת הקולוניאלית לא פוחדת מהארגונים הללו, תהיה להם בעיה כשזה יקרה באזורים עם התיישבות לבנה: התושבים המקומיים יקומו ויגידו שהלבנים גוזלים להם את האדמות ואז
השלטון הקולוניאלי יתערב. דוגמא נוספת: ב1921 בקניה יש גלגול של כמה ארגונים. יש ארגון שנקרא אגודת הקיקויו ומי שיוזם אותו זה המיסיונרים שהם מניחים שאם הארגונים האלה ייעשו
בהנחיה של המיסיונרים אז הם יהוו פחות איום למערכת הקולוניאליות.
