אפריקה בתקופה הקולוניאלית

ניגריה:

 

3 קבוצות שוליות בניגריה:

 

.1  קבוצה איסלמית עם מבנה היררכי ואוטונומיה מהקולוניות.

 

בנוסף יש לנו 2 קבוצות שונות שמהוות חצי מהאוכלוסיה- יש להם משקל מאד גדול:

 

.2  האיבו

.3  ירובה

 

מהחוקות הראשונות בניגריה מאפשרים יותר ויותר השתתפות פוליטית- גם באזורים של הצפון.

 

 

 

 

 

 

 

 

יש לנו 3 מפלגות: הצפון שהוא העיקר, קבוצה של האיגובו ( אליטה) וקבוצה של הירובה. צריך לשים לב- המנהיגים של 2 המפלגות המקומיות מדברים בשפה "קולוניאלית" בניגוד למפלגה של הערבים (

) ׂNCP

 

מצד אחד החברה של הצפון דורשים כמה שיותר עצמאות ואטונומיה עד שבסופו של דבר יהיה ניתוק של הצפון. ואם הם לא מקבלים אותה הם דורשים שיהיה להם ייצוג כמה שיותר גדול- כי הם הכי גדולים. שתי המפלגות האחרות לא רוצות את הפירוק של המערכת הקולוניאלית- ולכן הם כל פעם מקבלים את הדרישות של הצפון. (דרישה פדרטיבית מנגד דרישה ריכוזית) בחוקה האחרונה של 59 ( החוקה שלפני העצמאות,) היא מחלקת את המבנה של הפרלמנט הגדול ככזה שיש לו יותר מחצי מושבים לצפון, וכל מה שנשאר הולכים ל2 האחרים. לאחר העצמאות יש לנו תהליך מאד בעייתי

בניגריה: המבנה הוא פדרטיבי. הצפון עושה כח פעם עם  הקואליציה של קבוצה אחת ופעם עם

הקואליציה של קבוצה אחרת, עד שב67 קם גנרל מתוך האיבו, עושה הפיכה צבאית ועל הדרך רוצח. במשך 6 חודשים יש לנו דיקטטורה עם גנרל של האיבו. התוצאה: תהליך שמביא למדינה לא מתפקדת. ההבדל בין גאנה לניגריה: גאנה מצליחה לעשות מערכת יותר ריכוזית, בניגריה הקבוצה

המסורתית היא זו שהצליחה לתת את הטון ורצתה מדינה יותר פדרטיבית.

 

 

 

קניה:

 

סיפור כביכול שונה משום שיש שם מתיישבים לבנים ולמרות זאת: הסיפור בין מערכת פדראלית למערכת ריכוזית, ייסתירו את זה. יש לנו את אגודת הקיקויו שנוסדה בשנת 1920 ביוזמתם ובעידודם של מיסיונרים אנגלים. ניסיון למתן ולשלוט במחאה האפריקאית: האגודה ייצגה שכבה מצומצמת של משכילים. בקניה ב1940 נאסרת כל פעילות פוליטית- יש מצב חרום. החברה של הקיקויו (בראשות של ג'ומו קנייטה-) -KAU צריך לזכור שהם אליטה. הדרישות הן סביב נושא אחד: הנושא של

האדמות:

 

מרד המהו מהו:

 

לרוב מתארים את מרד המהו מהו כפעילות אנטי קולוניאלית- אבל זה לא הסיפור המדויק. מצד אחד יש לנו את ,KAU יש לנו גם את הראשי הקבוצות של הקוקויו ( יכול להיות שאין להם בכלל קשר למפלגה- ובטח לא לחברה שעושים את המרד של המהו מהו.) אחד הדברים שמתחילים לעשות

אחרי המלחמה זה תהליכים של פיתוח מואץ.

 

גם בקניה עושים את זה על ידי הכנסת כלים חדשים שיפיקו תועלת יותר מהאדמה. לפני המלחמה,

הבריטים היו מגייסים עובדי כפייה גם מתוך האוכלוסיות של הקוקיו- והם היו עובדים כמו צמיתים. עובדים עבור החוות הלבנות- מגדלים, אוכלים את התפוקה ונשארים על האדמה- צמיתים. (מצד שני

לא ממש צמיתים כי הניידות של החברות הללו היא יותר גדולה ממה שנדמה לנו.)

 

למה הקוקיו בכלל רצה לבוא לאותן חוות לבנות? משום שבאזורים שלהם- האזור עם האליטה השנייה שדיברנו עליה- זה אזור עם צפיפיות מאד גדולה. אחר כך הם מסולקים על ידי הבריטים (בגלל הכלים החדשים והיעילים יותר) והם צריכים לחזור לאדמות הקודמות שלהם. ואז עולה הטענה של אלו של "גזל אדמות." מתוך התסכול הזה מתפרץ ב52 מרד המהו המהו: אין לנו באמת הסבר של איך האנשים תופסים תרבותית את הסיטואציה. הבריטים קושרים את כולם ביחד: את האליטה המפלגתית, האליטה הישנה ואת המורדים. הבריטים לא מצליחים להבין את המניע- הם אוסרים את

קנייטה ( שאין לו שום קשר למורדים.) הבריטים תופסים הכל בתור מקשה אחת.  במרד המו מהו

נהרגם 8000 אפריקאים. המרד נגמר ב,55 ב60 מורידים את מצב החירום. מתחילה עשייה של

 

 

 

 

 

המפלגות לקראת הדה קולוניזציה. האוכלוסיה נמצאת בהיסטריה מהסיטואציה ולכן פנייאטה או איך

שלא קוראים לו הוא קורע לא לפגוע בלבנים.