ארס ואפרודיטה (הומרוס, האודיסאה:)

ארס ואפרודיטה (הומרוס, האודיסאה:) סיפור אהבה בין ארס (אל המלחמה,) אפרודיטה (אלת האהבה) והפייסטוס (אל המלאכות.) הפייסטוס הוא הבעל של אפרודיטה, שהושלך מהאולימפוס ומהנפילה הפך לנכה. באודיסיאה מסופר שמגיעה להפייסטוס

שמועה שאפרודיטה בוגדת בו. מי שמספר זה מי שרואה הכל – הליוס.

 

ללמנוס, מקום

נוסע

מגיע לסדנא של הפייסטוס, ומספר לו על התרמית והבגידה. הפייסטוס

הליוס

 

מעין רשת על מנת ללכוד את זוג האוהבים. מרבית האמנים

מלכודת –

השאיר

הולדתו, אבל הוא

 

מתמקדים ברגע בו הפייסטוס לוכד את זוג האוהבים, בשיא הבגידה. יש רמז למלכודת שעשויה רשת מאוד

מתוחכמת (כי זאת המומחיות שלו.) הזוג מתבייש במעשיו בעיקר גם כי מוצגים לראווה לעיני כל האלים. טינטורטו משלב ממד של הומור – הפייסטוס מגיע לאפרודיטה, ארוס הקטן וארס מסתתרים מתחת

למיטה.

מנטנייה- ייצוג אלגורי שבו הפייסטוס משמאל תופס את אפרודיטה וארס כאשר אלים נוספים נוכחים. הפייסטוס רוצה חזרה את המוהר ששילם על אפרודיטה. הסיפור מסתיים בכך שפוסידון מתערב, הוא ערב

להפייסטוס שיקבל תגמול וזאת על מנת שישחרר את ארס. ארס ישלם איזשהו מחיר על מה שהוא עשה. בתוך קטע הקריאה יש אלמנטים מלודרמטיים כדי לעבות את הסיפור – הפייסטוס בהתחלה מסרב אבל

האלים לוחצים עליו. הסיפור מסתיים ברע עבור הפייסטוס – הוא בוחר להתגרש מאפרודיטה. דוגמא למתח בין בני הזוג: אפרודיטה מגיעה עם ארוס לסדנא של הפייסטוס כדי שיכין את החצים, היא

תמיד נעזרה בו משום שהוא בעלה. אפשר לראות את המתח והעויינות בין בני הזוג כרמז לעתיד. הפייסטוס הרבה פעמים מחזיק אש או בתוך קונטקסט של  שיריון  וכלי  מלחמה – לא רק חץ. לפעמים

הנופים הופכים ליותר מורכבים וצריך קצת יותר להתאמץ.

 

ושל

שחיפשה תכנים אלגוריים של ארס כאל מלחמה

מנקודת המבט של ההיסטוריה של האמנות,

 

האהבה מרסנת את המלחמה. (ורונזה,

אפרודיטה כאלת האהבה, במקום שבו יש אהבה אין מלחמה –

ז'אק לואי דוד.)

 

* עניין הדמות עם הגב עניינה אמנים משום שהכירו דמויות עתיקות, בעיקר סרקופגים עתיקים. סיפורים של אהבה. המודל של דמות מהגב, בעיקר של אשה, היה פופולרי ועניין אמנים רבים בעיקר בעת החדשה

המוקדמת, לציון אהבה.

לאפרודיטה וארס נולדו כמה ילדים, שאחת מהן היא הרמוניה. רלוונטי לסיפור של דיוניסוס.

 

דיוניסוס (המנונות הומריים:) אל היין, הפריון, הטבע והאדמה (קצת כמו דמטר, וכמו אפולו שאחראי על תחומים רבים.) כחלק מאהבות זאוס, הוא צאצא שלו ושל סמלה, כנראה בת תמותה, בתו של קדמוס. אחת המסורות טוענת שקדמוס היה

בעלה של הרמוניה. לידת דיוניסוס (ההמנונות הקטנים:) מתחיל במעין ויכוח היכן בדיוק דיוניסוס נולד. הויכוח חשוב כדי לרמוז על העובדה שדיוניסוס הוא אל של נדודים ומכיר הרבה תרבויות. ההכרעה – נולד על הר בשם ניסה ואמו היתה סמלה. הרה שכנעה את סמלה שתבקש מזאוס שיופיע במלוא הדרו, זה אומר

שהוא מופיע בדמות הברקים והרעמים והיא נשרפת. אין הרבה ציונים לזה באמנות, אבל לדוגמא רובנס-

זה רישום שמן, והוא די נדיר בתולדות האמנות. העובר כבר קיים וזאוס מחליט להציל אותו מהאפר ולכן

שם אותו בתוך השוק שלו ודיוניסוס נולד מתוך הברך של זאוס. מתוך ההמנונות לומדים על הדומיננטיות של הרמס, כי הוא שמקבל את דיוניסוס וצריך להחביא אותו מהרה, ולתת אותו לאלים/ נימפות בנהר הניסה כדי שיגדלו אותו (אחת הגרסאות – יגדלו כילדה.) הרמס הוא אל שמסייע לתהליך הלידה. באמנות – דוגמאות לנימפות, כשהרה מתוארת עם הגב. רואים את

סלניס– גוף אדם ורגליים של  עז/סוס. המחנך של דיוניסוס.