ללא פתרון הבעיות הכלכליות, עניין החופש והדמוקרטיה לא מורגשים וכנראה גם לא משנים לרוב העם. כבר באמנת החירות של דרום אפריקה שנכתבה על ידי ה,ANC בשדה פתוח ב1955 יש מסר כלכלי סוציאליסטי, כנראה שזה מה שהיה מצופה מהם באותן שנים. אבל מדינת דרום
אפריקה שלאחר האפרטהייד היא מדינה קפיטליסטית והפערים החברתיים בה גדולים וגדלים. מנדלה עצמו ב,1990 כשהוא משתחרר מהכלא לפני שנכנס למשא ומתן, אומר לעם כי הוא לא יוותר על כלכלה שתפרק את המונופולים ותחלק את העושר בצורה שוויונית יותר אבל במהלך המשא ומתן הוא ויתר על הכל. צריך לזכור שהמשא ומתן אל נעשה בוואקום. הרוח הכלכלית
העולמית, רוח הניאו-ליברליזם, משפיעה מאוד על המשא ומתן משני הצדדים.
מבחינה פוליטית, נלסון מנדלה נבחר לנשיאות דרום אפריקה לקדנציה אחת ,1994-1999 הוא היה מבוגר ולא רצה להמשיך יותר. אחריו הגיע ת'אבו מבקי 1999-2008 ומ2008 עד היום הנשיא הוא
ג'ייקוב זומה.
יש האומרים כי מה שקרה ל ANCזה ההבדלים בין תנועות שחרור למפלגת שלטון. ברגע שתנועת שחרור תופסת את השלטון היא חייבת לשנות את הגישה שלה. מאוד קל לומר דברים תוך כדי התנגדות אבל כשיושבים בשלטון מבינים דברים אחרת ")דברים שרואים משם.(" הייתה צמיחה כלכלית עולמית, מודרניזציה עולמית וגלובליזציה בכל תחום שכנראה אתגרו מאוד את הANC כך שהם נאלצו לוותר. הרבה אנשים מאשימים בכך את ת'אבו מבקי. ת'אבו מבקי היה בן אהוב של הANC נער פלא רהוט שידע להסתדר מצוין הן בכפרים של דרום אפריקה והן בקוקטיילים
באירופה. היה מאורע מאוד בנושאים הכלכליים. היה נשיא שנוי במחלוקת. האהדה שלו
בזימבבואה עוררה כעסים בקרב השמאל הרדיקלי בדרום אפריקה. הוא הכחיש את קיום האיידס ולא עשה מספיק נגד שנאת הזרים בדרום אפריקה מה שעורר זעם נוסף. קיבל לא מעט ביקורת על
כך שלא עשה מספיק על מנת להבריא את המצב הכלכלי בדרום אפריקה.
נעמי קליין היא פובליציסטית שמאלית מפורסמת. כותבת הרבה על הניאו ליברליזם ואיך הוא השתלט על החיים של כולנו )דרך המותגים וכד.(' בספרה "דוקטורינת ההלם" היא מדברת על האידיאולוגיה הכלכלית שהתפתחה בשנות השבעים באוניברסיטה בשיקאגו תחת מילטון פרידמן – "ניאו ליברליזם" באה כתגובה למשבר הנפט באותן שנים ועל הממשלה לפרק את הכלכלה
הקיינסיינית שהייתה מקובלת לפני כן. הכלכלנים של פרידמן הטיפו את המדיניות הכלכלית
החדשה שלה לרחבי העולם. הם ניסו להראות איך הממשלה הפכה להיות משאבת כסף שלא נותנת לשווקים להיפתח ולעשות את שלהם. זו אמונה גדולה בשוק החופשי שצריך לתת לו לפעול
טוענת כי מהרגע שיש משבר )בעיקר
נעמי קליין
ללא כל המגבלות שהממשלה שמה עליהם.
פוליטי( במדינה מסוימת יש הזדמנות למטיפי הניאו ליברליזם להיכנס ולעשות את השינוי. הם בעצם מנצלים את המשבר, כשאנשים עוד בהלם, ו"כופים" את המדיניות הניאו-ליברלית. היא נותנת דוגמאות ממדינות דרום אמריקה ומעיראק בשנות השבעים. בצל משבר פוליטי ניתן ליישם
המון שינויים כלכליים מבלי שאנשים שמים לב אליהם לחלוטין )לכן נקרא "דוקטורינת ההלם.(" היא נותנת דוגמא של ניו אורלינס אחרי הוריקן קתרינה. לאחר ההוריקן נכנסה מערכת חינוך הרבה יותר פרטית בניו אורלינס. גם בדרום אפריקה, השינוי לדמוקרטיה היווה הזדמנות טובה
להכניס מדיניות ניאו-ליברלית.
