בדרום אפריקה לאט לאט מתחיל להשתרש הרעיון שדרום אפריקה המאוחדת היא מדינה של אנשים לבנים. התקופה שאחרי איחוד המדינות נקראת "סגרגציה." לאחר מכן החלה תקופה
ה"אפרטהייד."
סגרגציה: יש מקומות ושטחים עבור לבנים ויש מקומות ושטחים עבור שחורים. למרות שלבנים
בדרום אפריקה לא רצו לראות שחורים באזורים בהם הם חיים הם לא יכולים להסתדר
ולהתקיים בלי השחורים באזור. לכן, לאורך כל המאה העשרים בדרום אפריקה נע המתח בין הצורך בכוח עבודה שחור בתחומי חיים רבים לבין העובדה שלבנים לא רצו לראות במרחב המחייה שלהם את השחורים. האמונה היא שהמקומות בהם הלבנים גרים בהם שם יש תרבות לבנה ויש מקומות מסורתיים לשחורים שם החוקים )הפרימיטיביים( שלהם יכול לבוא לידי ביטוי. החוקים הפנימיים של כל שבט יכולים לבוא לידי ביטוי. ההנהגה המקומית של כל שבט אמורה להיות האוטוריטה באזור בעניינים פנים שבטיים. עדיין הם אמורים לספק כוח עבודה ולשלם מיסים ללבנים. כוח העבודה השחור לא יכול להיות שייך למקום בו הם עובדים, בסוף יום
העבודה/בסוף החודש/בסוף חייהם הם אמורים לחזור אל מקום המחייה השחור שלהם. הקבוצה היחידה ששונה בזמן הסגרגציה הם הצבעוניים באזור הקייפ שמקבלים זכות להצביע ורק אלו עם
הכנסה מסוימת וכמות נדל"ן מסוימת.
חוקי ארצות הילידים מ1913 הביאו אל הכתב את המקומות שבהם השחורים חיים והמקומות בהם חיים הלבנים. לפני החוק, היו שחורים שגרו ושכרו אדמות אצל חוות הלבנים. החוות של הלבנים היו ענקיות. מרוב שהן היו גדולות הם לא היו מסוגלים לעבד את כולן. לכן, הם הביאו שחורים שיעבדו את אדמתם בשכר. כלומר, הם השכירו לשחורים את האדמות שלהם שיעבדו בהן. הם שילמו שכר גבוה עבור האדמה לאדם הלבן והיו זכאים לשמור את התוצרת החקלאית )דומה לפאודליזם.( התוצאה היא שמאות שחורים הגיעו לעבוד באדמות של הלבנים )במקומות המחייה של הלבנים( ולא הלכו לעבוד ככוח עבודה שכיר במכרות/במפעלים כיוון שהם העדיפו לעבוד אדמה. החוק אסר על שחורים לעבוד יותר בחוות של לבנים. זו הייתה עקירה אלימה של אנשים, פעם ראשונה שהעבירו אנשים ממקום למקום על בסיס צבע עור. סול פלאטצ'י היה
שחור, פעיל חברתי, שתיעד את הסבל הנורא של השחורים שהוצאו מהאדמות.
בקרב האפריקנרים, יש מתוכם שאומרים מהתחלה שצריך לשתף פעולה עם דוברי האנגלית ויש כאלו שמאמינים בזהות אפריקנרית טהורה ואומרים כי עד הסוף הם לא ישתפו פעולה עם דוברי האנגלית ולא מוכנים להשלים עם האיחוד. לרוב, האפריקנרים שהיו בעלי עמדות מתונות יותר היו כאלו עם אינטרסים כלכליים לשיתוף פעולה עם דוברי האנגלית. האליטה האפריקנרית הייתה מתונה יותר והם מקימים את "המפלגה הדרום אפריקאית" שמייצגת את האיחוד בין
שמקים את
ג'יימס הרצוג
הראשון הוא
דוברי האנגלית לאפריקנרים. הפוליטיקאי הלאומן
"המפלגה הלאומית." במלחמת העולם הראשונה, דרום אפריקה בשירות הבריטים פולשים לאזור נמיביה ומגרשים את הגרמנים. זה מה שמפצל את האפריקנרים כיוון שיש המון אפריקנרים שלא מוכנים להילחם עבור הבריטים ובטח שלא לפלוש בשמם לשטח חדש. לאחר המלחמה הרצוג נהיה ראש הממשלה של דרום אפריקה. בפועל, חוקקו חוקים חדשים שדואגים בפרט
לאפריקנרים. 1934 נקבע המנון באפריקנס. העדפה ללבנים במקומות עבודה, העדפה מתקנת. האפריקנרים לא רכשו את אותה השכלה של דוברי האנגלית. לכן, המפלגה הלאומית דואגת למסד חוקים שידאגו לעבודות ללבנים. העבודות הפשוטות, הפועלים היו שחורים. האפריקנרים
נכנסו להיות מנהלי העבודה במכרות, מנהלי ביניים. הם הופכים להיות מעמד ביניים קלאסי. המפלגה הלאומית שומרת להם בדיוק את מקומות העבודה האלו. ב1936 חוקק חוק נגד זכות
ההצבעה לצבעוניים לפרלמנט הרגיל. הם מקימים עבורם פרלמנט לילידים, פרלמנט סוג ב,' מועצה הדואגת לעניינים רק של צבעוניים ושחורים )גם אליה, לא כל הצבעוניים מקבלים זכות
הצבעה.(
המפלגה הלאומית קמה על מנת לנסות לתת פתרון למצוקתם של העניים הלבנים. הם גם עובדים במכרות, בקרבה עם השחורים לכן הם חייבים חוקים ושיטות שימסדו את ההבחנה בינם לבין השחורים. הם לא היו יכולים להרשות לעצמם לחיות במקומות העשירים של הלבנים דוברי האנגלית לכן הם היו חייבים לדאוג למקומות מחייה בתוך העיר שיהיו ללבנים ומקומות לשחורים. דווקא בגלל שהם הכי קרובים למעמד של השחורים הם הכי דואגים להפרדה מהשחורים. הם דואגים להפריד זהויות כיוון שמעמדית הם קרובים לשחורים. מוקמים איגודים מקצועיים רק ללבנים. קמות כל מיני עמותות שדואגת לאיש הלבן העני. בסופו של דבר, המדיניות הזו מצליחה לעבוד ומצבם של הלבנים העניים משתפר. הפערים בין הלבנים לשחורים מתחילים
1938ב
האפריקנרים מאוד דואגים לטפח את הזהות האפריקנרית שלהם, למשל
לגדול.
האפריקנרים עושים חגיגה של 100 שנה לטרק הגדול בעזרת שחזורו. המחשה עם קראוונים, סוסים ועגלות של הטרק הגדול ומחליטים לבנות אנדרטה ענקית monument) .(vortrekers בית
מקדש לאפריקנרים )דומה לו גם מבחינה חיצונית.( בכל פינה יש סמל למשהו
