דיוקנאות
פראנס הלס, מאלה באבה, -1630 אחד הציירים היותר ידועים של דיוקנאות ודיוקנאות קבוצתיים. מאלה באבה היא דמות מטורפת ידועה ששותה בירה )ההולנדים הם חסידים גדולים של בירה.( יש לה ינשוף על הכתף- הוא מסמל כוחות דימוניים ושיכרות. בהולנדית יש פתגם שאומר "שיכור כמו ינשוף." מה שמעניין אותנו זה עניין
הסגנון ומשיחות המכחול המהירות. ניתן לראות את השימוש בצבע עבה.
23
הלס, השתיין השמח -1628-30 דמות נוספת. הוא היה וירטואוז מוצלח בתפיסת הבעות הפנים. אנחנו יוכולים
להרגיש את האופי של הדמות.
הלס, וויליאם ואן הי -1625 מדהים איך הוא תופס את היהירות של הדמות. הוא תופש את הבגדים היפים של
האיש העשיר עם התכשיטים והחרב.
רמברנדט, פורטרט עצמי, -1640 עשה בעיקר דיוקנאות של משפחתו. יש אצלו פער מדהים בין הציורים שבהם
מופיעים בני משפחתו לכאלה שלא כוללים אותו/ בני משפחתו. הוא התפרסם והצליח בזכות הדיוקנאות שלו. ב1640 הוא מתאר את עצמו כאיש עמיד, יש לו צווארון מפרווה, שרשרת זהב שלכאורה שייכת לבעל מעמד גבוה
)שלא היה.( הקומפוזיציה משולשת ויד ימין שלו מאוד בולטת- היד והפנים מביאים לי את כל הכסף.
הלס, הקשתים של סנט הבריאן, -1633 דיוקנאות קבוצתיים היו מאוד נפוצים בהולנד. פה אפשר לראות דיוקן
מסוג חדש. יש המון תנועה, משחקי צבע של בדים, מזיז את הדמיות כאילו הוא תפס אותם בצילום! מחשבה יפה
וחדשה.
רמברנדט, שיעור אנטומיה, -1632 זה לא שיעור אמיתי. כי אם באמת זה היה שיעור הם היו סובבים את הדמות
השוכבת. הם נמצאים בהיררכיה מאוד ברורה והמשחק סביב העניין במה שקורה מסקרן. הרעיון הוא להראות
חבורה של רופאים- דיוקן קבוצתי לכל דבר.
רמברנדט, משמר הלילה -1642 חבורה של אנשים שאוהבים להיות ביחד ולשתות. בגלל הציור הזה הוא איבד את
המעמד שלו והפסיק לקבל הזמנות. היא יצרה כאוס בקבוצה על קביעת ההיררכיה. רמברנדט ניסה לעשות דיוקן
קבוצתי מעניין עם תנועה ונרטיב.
ציורי נוף )פנים בתים, נוף אורבני(..
ציורי הנוף בהולנד הם ציורים ממשיים, מקומות אמיתיים. הרעיון של לנסות להכיר את המולדת והארץ דרך הציור. אנו לא רואים זאת באיטליה, שום דבר שם לא קונקרטי או ממשי. פה יש ג'אנר שלם של מקומות קונקרטיים. יש פער מאוד מעניין בין הארץ לשמים. השמים תופסים 2/3 מהציור. לא ראינו זאת קודם. על קו
האופק תמיד יש כנסייה והיא יוצרת את הקשר בין הארץ לשמיים.
מיינדרט הובמה, השדרה, ,1689 מידלהרניס- כל העקרונות הנ"ל משתקפים ביצירה זו: נוף מקומי כאשר השמיים
תופסים את רוב הציור וכנסיה באופק מהווה את הקישור לאדמה.
יעקוב ואן רוייסדל, נוף הארלם -1670 מקום מסויים, הארלם. אנו רואים את הצריכים של הכנסייה ואת הקשר
בין השמיים והארץ. ראינו גם איך עושים זאת באיטליה ויש תחרות שלמה על השמים.
רוייסדל, בית הקברות היהודי -1660 יותר ממאה חמישים שנה לפני פרידריך. זו לא מחשבה רומנטית אלא
מציאות.
רוייסדל, תחנת רוח, -1668 ציור נוסף עם הסמל של הולנד- תחנת הרוח- להכיר את הארץ שלך.
דה וויט, פנים של כנסייה -1668 אפשר לראות עד כמה הכנסייה גדול ורחבה. אין בה עיטורים. בתוך הכנסייה
ניתן לראות בעלי חיים. זה מלמד על המעמד של הכנסייה אצל הכלביניסטים. קתולי שנכנס לכנסיה מתייחס למבנה
עצמו בקדושה. פה הם מסתובבים עם כובעים בפנים. לכנסייה אין קדושה. הקדושה היא רק בזמן תפילה.
סנדרדם, אוטרכט, -1662 היא עיר יפייפיה והכי קתולית בהולנד. יש בה הרבה צריכים ומגדלים- נוף.
וורמיר, רחוב קטן ,(1657) נוף של דלף -(1660) שייך לג'אנר של נוף עירוני.
