מקורות מתולוגיים לתולדות האמנות – סיפור המבול (אובידיוס, מטמורפוזות)

סלנה (המנון הומרי לסלנה) אלת הירח, תתואר באמנות עם 2 סוסים (ולא )4 וסהר <חצי ירח או רק הסהר עצמו כמו הילה.> תתואר

כמעט תמיד בתנועת עלייה, זריחה. הליוס- דימוי גברי, סלנה- דימוי נקבי. בתרבויות עתיקות ההיררכיה המגדרית מוכרת והאמנים התייחסו לכך בדרכים שונות – פרעה כהה יותר מהמלכה או גבוה יותר. בציורי קיר האל, הגבר, גדול יותר/ כהה יותר מהמלכה האישה. אך לנשים

תפקידים לא פחות חשובים במיתוסים עתיקים. אנדימיון: רועה צאן. סלנה התאהבה בו בגיחות שלה וביקשה מזאוס שיקנה לו ניעורי נצח, זאוס נענה לבקשתה, אך כעונש על כך שסטטה מהמסלול שלה הוא מטיל עליו שנת  נצח. באמנות ניתן לזהות אותה

בעזרת האטריבוטים – של הירח, ואנדמיניון בתנוחת גופו. בעלי החיים – כלב מתאים לרועה צאן.

 

אאוס/אורורה אלת השחר בד"כ תתואר עם גלימה ורודה/כתומה עם פרחים בקצה הידיים. היא מקדימה את הליוס. היא אלת השחר

שמבשרת את בוא היום.

 

חברה מונוגמית – נישואים של שני בני זוג, גבר ואישה.

חברה פוליגמית- נישואים בהם הגבר נושא שתי נשים או יותר.

למרות שהיוונים לא תמיד העריצו את התרבות הפוליגמית, הם לרגע לא חשבו שזאוס לא יכול לשמש כאל

צדק, למרות שהוא בוגד באשתו.

 

 

 

זאוס אל עליון בתוך תפיסת עולם מונותאיסטי, אבל במסגרת אמונה פוליתאיסטית <קיימים אלים אחרים.> גם קשור לזיווג המורכב בין זאוס להרה. האלים מוכנים לקבל את העליונות של זאוס, למרות

שהוא לא ישר.

 

אהבות/בגידות זאוס

זאוס והרה נולדים מהזיווג של כרונוס וריאה. הרה ניגשת לאפרודיטה ומבקשת עצות ביופי ואהבה, כדי לפתור את הבעיות בין אוקינוס לטטיס, אבל בעצם בשביל למנוע את בגידותיו של זאוס. היא מבקשת מאפרודיטה,כדי שאפרודיטה תשים לב אליה ולא תשלח את ארוס להטות את ליבו של זאוס לנשים

אחרות. האטריבוטים של הרה – טווס, שרביט המלכים וכתר. הרבה פעמים יש רמז לנוכחות של זאוס,

במיוחד לחשש של הרה שזאוס יבגוד בה. היא מתכננת למנוע ממנו לבגוד בה על ידי הפיתוי.

הטקסט באיליאדה מדגיש את החשש של הרה ואת התחבולה. זאת מערכת יחסים שמבוססת על מתח. אמנים שונים בחרו לתאר נישואים של מלכים על ידי הדמויות של זאוס והרה, וגם ההפך – דיוקנאות

אמיתיים לתיאור האלים. הרה לא מצליחה בסופו של דבר.

 

גנימדס (ההמנון הארוך לאפרודיטה:) אנו למדים כי זאוס נמשך לאחרים (לא רק אחרות.) גנימדס היה טרויאני שנחטף ע"י זאוס. אבא של גנימדס נבהל מאוד כשבנו נעלם, אך זאוס חשף את עצמו בפניו והרגיע אותו. בנו יזכה לחיי נצח, והוא קיבל

בתמורה עדר סוסים. מבחינת האמנות – גנימדס משקה את זאוס הנשר. כובע פריגי, מקור מזרחי.

 

שלא רק מתאהב

את ההתנהגות של זאוס,

שמחדדים

חטיפה

במקביל צריך לחשוב במושגים של

 

באחרים/אחרות אלא גם כופה עצמו עליהם. החטיפה היא אקט מרכזי- אמנם האבא מקבל את גזירת

הגורל, וגם גנימדס עצמו, אבל הרבה אמנים חוזרים לסיפור החטיפה.

 

איו (אובידיוס, מטמורפוזות:) בת אינכוס, אל נהר. היתה התקהלות של מלכים – מעין חגיגה או מסיבה. המלכים כנראה היו אלגוריות של נהרות (אלי נהר.) התכנסות לרגל שנה פוריה במיוחד. אינכוס לא הגיע למסיבה כי ביתו נעלמה. זאוס ראה את יופיה, חשק בה וחטף אותה, למרות שאיו מסרבת! הוא השתנה לענן שחור, כך שגם הרה לא תראה אותם. הרה חשדה וזאוס הפך את איו לעגלה. זאוס טוען שזוהי העגלה של גאיה, והרה מציעה לעלות אותה כקורבן. זאוס מתיר את העגלה עבור הרה ושתשמור עליה. הרה מצווה על ארגוס (המפלצת  בעלת 100 העיניים) לשמור על איו שהפכה לעגלה – באמנות הוא מתואר כאדם רגיל. זאוס שולח את הרמס להרוג את ארגוס כדי שיוכל להחזיר את איו לצורת נערה. הרמס מנגן לארגוס מנגינה מורכבת – כי

יש לו 100 עיניים. אובידיוס מספר שארגוס מבקש מהרמס לספר כיצד הומצא החליל. הרמס אומר שפעם היתה נימפה בשם סריקס. כל הפאנים ,pan( אל של יער) ניסו לתפוס אותה, אחד כמעט הצליח אבל ברגע האחרון היא ברחה ומתוך יאוש הוא נאנח והצליל היה כמו חליל. ארגוס נרדם והרמס עורף את ראשו. הרה מיקמה את

העיניים של ארגוס בזנב הטווס שלה.

לאחר שאיו נמלטה, הרה שלחה את זבוב הבקר שירדוף אחר העגלה שהחלה לנדוד. איו פגשה בנדודיה את פרומתאוס (שנשר אוכל את הכבד שלו כעונש) והוא הבטיח לה שתחזור לדמות נערה ואחר מצאציה יהי

גיבור גדול (הרקלס.) בעקבות ההבטחה של זאוס לא לבגוד בה יותר, מחזירה הרה את איו לצורת נערה.

באמנות אין עדות לתהליך המטמורפוזות השני (מעבר מעגלה לאישה.)