היום נודדים לחבל ארץ אחר, צרפת. בצרפת הדברים קורים לאט אבל בצורה יסודית. צרפת במהלך המאה ה17- הופכת למרכז ה-חשוב של ההתפתחות האמנות למאתיים השנים הבאות, עד מלחה"ע ה.2- כל ההגמוניה האמנותית
עוברת לצרפת. הדברים המהותיים ביותר במאה ה18- קורים בצרפת, וגם במהלך המאה ה.19- שני הציירים המשמעותיים ביותר- ניקולאס פוסאן וקלוד לוריין. נדבר גם על סיבון וורה. הדבר שמשותף לשלושתם זה הקשר לאיטליה. שני הראשוניים צרפתיים ומתיישבים באיטליה, אבל יש להם השפעה גדולה על מה שקורה בצרפת. וורה, צייר שמגיע לאיטליה וחי בה 14 שנה (1614-1628) אח"כ חוזר לפריז, והסגנון שלו לאט לאט משתנה מצייר קראווג'יסט לצייר יותר בסגנון הקלסיציסטי של הבארוק שהיה דומיננטי במחצית השנייה של
המאה ה17- בצרפת.
אחת התופעות שעדים לה לאורך כל התקופה עד המהפכה הצרפתית )ואחכ( שאיטליה ממשיכה להיות מוקד משיכה לעלייה לרגל, הציירים הצרפתים מגיעים לשם ומושפעים ממה שהם רואים )כל אחד ממה שיותר נכון לו.( הציירים הגדולים של איטליה- טיציאן, רפאל, מיכאלנג'לו, גווידו רני..הציירים הבולוניים- נחשבים לגדולים ביותר של
הציור האירופאי. תהליך נוסף במאה ה-17- צרפת במהלך המאה הופכת מבחינה היסטורית למדינה החזקה ביותר ביבשת- תוצאות מלחמת 30 השנים וההסכמים שנחתמו, הניצחון שלהם על ספרד. מכתיבים את הגבולות באירופה. בספרד רק בירידת המעמד רואים את הפריחה האמנותית, בצרפת רואים גם וגם. ב1648- הם מקימים את האקדמיה לרויאל דה בוזר, לאמנויות יפות. כבר דיברנו על אקדמיות באיטליה, אבל בצרפת האקדמיה היא בחסות המלך. האמנות
היא אמנות מגוייסת, המלך מכתיב את הדברים. הדמות הדומיננטית ביותר שמיסדת את האקדמיה- מסייה קולבר–
הוא לא צייר אלא איש המלך. לצרפתים תמיד היתה זיקה לאמנות וניסיון להביא אמנים איטלקים, פרנסואה ה1- ניסה להביא אמנים בין השאר ליאונרדו וצ'ליני. צייר חשוב שמגיע לשם הוא רובנס, שמקבל הזמנה גדולה ממריה דה מדיצ'י מלכת צרפת. בעלה נרצח, והוא האבא של לואי ה13- שהיה קטין ולכן אמו שולטת בשמו. אישה מאוד דומיננטית וחשובה באותה תקופה, היא בונה ארמון מאוד מפואר- לוקסמבורג- ומבקשת שרובנס יעטר את הארמון עם 24 תמונות שמוקדות
לסצנות מחייה, מסביר למה מגיע לה להיות מלכה.
דבר נוסף מתפתח במהלך המאה ה17- בצרפת, התחלת אספנות צרפתית בעיקר ברבדים של האצולה בשנות ה30- של המאה ה.17- אחד השרים של מלך צרפת, מקים את ארמון וריאלה שהופך לדומא לארמונות שנבנים על ידי אצילי צרפת. בארמון זה מקים גלריה לציור- ביטוי לאספנות הצרפתית. הגלריות מורכבת מיצירות של האמנים החשובים ביותר בעולם באותם ימים ולאומנים יש גישה לציורים אלו. מ1635- לאורך 20 השנים הבאות אוסף את הציורים. בגלריה מציג 10-12 ציורים של הציירים החשובים ביותר. כמעט כל הציירים שמזמין הם איטלקים, וגם
סימון ורה ופוסאן. כלומר, האספנות הופכת לאחת המרכיבים החשובים של אדם שתופס עצמו כבעל מעמד.
גווידו רני, חטיפת הלנה, :1627-9 אחד הציורים שניתן למצוא בהוטל של לווריאל. היה מיועד להנתן כמתנה למלך ספרד. הנושא הזה נבחר בעקבות סיבות פוליטיות. מבחינת מלחמת 30 יצרה תקופה רגישה. ב1628- מת הדוכס של מנטובה ולא השאיר יורש. רשלייה עושה מחטף ומשיא את היורשת למישהו צרפתי. הספרדים כל כך
כועסים שמאיימים על צרפת. האפיפיור )אורבן ה(8- רוצה שצרפת וספרד יאחדו כוחות וילחמו יחד נגד
הפרוטסטנטים. מזמין מגווידו רני את הציור, שולח את פרנצ'סקו בן אחיו יחד עם הציור לחצר המלך. המסר לקוח
מהספרות העתיקה- חטיפת הלנה זה אירוע, כמו שהצרפתים חטפו את דוכסים גונזגה והשיאו אותה לנציג צרפתי.
אומר לספרדים- נכון, הם חטפו לך את הדוכסית, אבל תזכור מה קרה בפעם האחרונה שמישהו חטף מלכה. בעקבות מלחמת טרויה באה חורבנה של טרויה. אמירה סמויה שיזהר, כי הוא מתחיל מלחמה ולא יודע איך תסתיים. סוג חדש של ציורים- בעלי אמירה דיפלומטית. הציור הזה כנראה לא הגיע למלך הספרדי, מה שבטוח הגיע לגלרייה של לווריאר וסביבו כל הגלרייה נבנתה. כל הציורים לקוחים מההיסטוריה הרומית ומתארים נושאים
דיפלומטים.
גוורצ'ינו, שלום הסבינות, :1645 הזמנה של לווריאר כדי לתאר עוד סצנה מיתולוגית. מקים גלרייה מיוחדת,
בעלת נושאים שונים שכולם מדברים על תופעות של מאבקים והפתרונות שלהם. משתמש בגלרייה כדי ללמד את
27
האורחים לגבי פתרון דיפלומטי אפשרי לסיטואציה מסוימת. הרסיליה מפרידה בין הסבינים לרומים. סיפור על
מלחמת אזרחים. רואים את הקלאסיצזם של המאה ה.17-
רעיונותיו של ג'יובאני בטיסטה אגוצ'י:
הטבע לא מושלם ותפקיד הצייר ליצור יצירות שנעלות מהטבע . כדי להיו מושלמים צריך-
.1 ללמוד מהיצירות הגדולות של האמנים הגדולים- אמנות קלאסית, רפאל, טיציאן, מיכאלנג'לו
.2 לחפש את הנקודות הכי יפות בטבע ולצייר אותם ביחד.
