אמנות ימי הביניים – פיסול באדריכלות הרומנסקית

אם נלך צפונה נגיע לסנט מנדלנה בוזאלי:

 

צריך להכיר את המבנה של השער. כמו שכבר הבנו זה העניין העיקרי בכנסיה. במקרה זה ספציפית הוא פנימי (בכנסיות אחרות, השער המקושט יהיה בחוץ.) אז יש לנו כניסה כפולה, קשת ועמוד אמצעי. לכל חלק כמובן יש

שמות… המרכיבים של הקשת הרומנסקית (וגם הגוטית תכלס:)

 

 

1

 

 

 

• החלל בין הקשת לקורה נקרא טיפנום עם הנושא העיקרי
• קשת, בדר"כ עם 0-/ קשתות נוספות אחת על גבי השניה. יש את אבן המפתח המרכזית שמחזיקה את

כול השאר. בוסוואר זה השם המקצועי לכל אבני הקשת (מעוטרות או לא.)

• ארכיוולטים הן הקשתות הקטנות
• jumb door הם העמודים שתומכים בקשת.
• טרומיו הוא העמוד המרכזי המפריד בין שני חלקי השער.

 

"עכשיו נתיידד עם הסגנון:" זוהי אמנות מאוד לא ריאליסטית. זוהי שפה מאוד אקספרסיבית. הנושא בד"כ  הוא בואו השני של ישו ואז לפעמים מדובר ביום הדין האחרון או בחזון יוחנן האפוקליפטי. אמנות ריאליסטית לא

יכולה להיות עם הבעה חזקה ופה יש צורך ליצור ייראה או פחד ויצירת תחושת קדושה. ישו בוזלאי עוסק בכבוד,  ייראה וקדושה. זה אמור למלא אותנו ברגשות דתיים אלו והאמנים מעוררים אותם באמצעות אקספרסיביות של הדמות המוארכת, דקורטיביות רבה והקפלים בעלי החיים משל עצמם. זה קושר אותנו לגישה האסטטית של

השבטים שאצלם הקפל הוא אלמנט קישוטי.

 

מבחינה איקונוגרפית, גם אם אנחנו לא מכירים את הסיפור, אנחנו לא נרצה להגיע לצד של ההולכים לגיהינום.  יש

מפגש חשוב כאן בין הסגנון, הצורה לבין האיקונוגרפיה, התוכן. השפה האקספרסיבית תורמת לכך.

 

יש פה מגוון של נושאים- מזלות, חודשים, פרסוניפיקציות של מדעים, אמנויות.. עולם ומלואו.

 

שלוש דוגמאות בולטות לאותם האלמנטים, אותה גישה בורגונדית:

 

 

הארכיטקטורה

יש אלמנט קישוטיים שמזכירים את הקשתות המוסלמיות, ולכן

– St.-Pierre c. 1125 -ב

 

המוסלמית מאוד דומיננטית, ניתן לראות זאת בדלת. ניתן לראות בתבליט באותה הכנסייה את ארבע החיות מחזון יחזקאל3 האוונגליסטים, המלווים את ישו בבואו השני. זה מבוסס על חזון יוחנן, אשר מופיעים בו 01 זקנים שיצפו   בבואו. אין לנו אלמנט ריאליסטי אך אין ספק  שמבחינה רגשית המאמין ירצה להיות שותף לסיטואציה. יש כאן אלמנט הבעתי. בתחתית הטרימו (עמוד מרכזי) יש עיטורים של עופות. בצדדים יש דמויות של נביאים. יש את כל

הסגנונות  הרומנסקים  המופשטים  (צר,  ארוך.)  יש  לנו  הד  לקשתות  ואז  הגוף  של  הנביא  מסתדר.  השילוב,

האינטגרציה של הקומפוזיציה של הדמויות ביחס לאדריכלות מאוד גבוהה. הפרופורציות של הגוף משועבדים לריתמוס של הקשת. בתוך הקשת מוזכר השם של גיזברטוס (גילברט.) החוקרים לא לגמרי סגורים על כך שזה

האמן, אולי מדובר בפטרון. "גילברט עשה אותי."

 

ב- 1125-35 -St.-Lazaire, מלאך ארוך וצר מקבל את הטובים והשטן המתואר כמפלצת מקבל את החוטאים.

מוטיב השקילה  הוא מרכזי. לא צריך להבין בתאולוגיה כדי להבין שבצד של המסכנים, הכפופים לא רצוי להיות.

 

לסיום נושא הפיסול נכיר עבודת חוקר שהיא פרשנות לפרט מסוים בפיסול בסנט לאזיאר:

 

דיברנו על חטא ועונש, גן עדן וגיהינום. יש את אלמנט השקילה והשיפוט. בד"כ החברה מוצגת על כל מרכיביה      (נגיד המלכים, האם הם טובים או רעים.)? חטא זה דבר בעייתי ויש טקסים שמיועדים לעזור לאדם להיפטר מהחטא. בפורטל הצפוני אנו רואים לינטל שבה מוצגת חווה בפוזיציה מוזרה. פה היא לא עומדת, אלא זוחלת. היא מפתה. יש פה את הדמות הראשונה במסורת (לא הופיע באמנות הויזיגוטית או לנגוברדית.) היא נמצאת בלינטל, על המשקוף. טוענים שאמור להופיע תחיית לזרוס. מתחת לסיפור אמורים להיות הסיפורים של אדם וחוה. למה חוה בתנוחה לא טיפוסית? מה הקשר בין לזרוס לחוה? למה כל העסק מופיע שם? יש לנו את לזרוס מהברית החדשה

וחוה מהברית הישנה- פה חשדתי! שיש פרה-פיגורציה. אנו מבינים שיש מסר ברור של חטא עם מסר של כפרה. אמברוסיוס, אב הכנסיה ה4- טוען שאם נאמר לנחש, המיצג את השטן, שהוא יזחל כל ימי חייו אז גם לאנשים שיש להם דברים ארציים בראש ולא מתרוממים עם מחשבות דתיות רוחניות הם יזחלו גם הם על העפר. פאולוס אומר במכתב לרומאים שאנו צריכים להיות יותר דומים לישו, מרוממים מהאדמה. חוה מבינה את הבושה של הגוף      העירום וגם את החטא ואז מפתה את אדם. אב הכנסיה גרגוריוס הגדול, שהיה האפיפיור במאה ה/- אומר שכשאדם אשר גילו עליו שהוא חטא מתחבא מתחת למילים של הגנה עצמית, כמו אדם וחוה מתחת לעץ ואיך שהוא מנסה להימלט מהאל ולהגן על עצמו. להפך מתהליך זה, ההבנה שחטאת עשית כבר חצי מהדרך. מאותה סיבה

 

 

 

שלזרוס המת צווה לצאת מהקבר. אדם חוטא קבור מתחת לחטאיו. הוא אמור לצאת מה"קבר" של החטאים שלו

ויציאה זו מתאפשרת ע"י וידוי. כשלזרוס יוצא מהקבר הוא מושווה לאדם המתוודה על חטאיו!

 

לסיכום, יש תהליך  שלם של כפרה. זה מתחיל בוידוי- חטאתי! ולבישוף יש סמכות לטהר אותך. הוא מגרש את האדם בצורה סמלית (כמו גירוש אדם וחוה) דרך השער הצפוני ואז יש לו 1 שבועות לעשות דברים סמליים ואז

בפסחה הוא מתקבל חזרה אל הכנסייה.