אמנות ימי הביניים

מה עושים כשרוצים קמרון?

 

 

 

סנט סרנין בטולוז- אחת מהתחנות של העולים לרגל. אז מה חדש כאן? הקמרונות הרומיים1 הם הרבה יותר קטנים

(ראו  ערך- קולוסאום.)  הקמרון הוא פיתוח  של הקשת והקשת  היא  פתרון לפתחים  גבוהים  ורחבים יותר ובאה

להחליף את הקורה. אבני הקשת נקראות בוסקוואר.

 

האדריכלים במאה ה11- לוקחים את עיקרון העמוד והופכים אותו לאומנה. זה הרבה יותר מסיבי, כאילו חלק מהקיר. בקיצור במקום עמוד יש דברים מרובעים שמחזיקים את הקשתות. כל החלל מהרצפה עד התקרה נקראה מפרץ .)bay( arch transverse זה למעשה הקשת העליונה שחוצה את החלל. במאה ה11- לא משתמשים בה עדיין לחלוטין אלא נשארים נאמנים למסורת הנוצרית המוקדמת. זה מוסיף גובה, כבמון שאין לו פונקציה פרקטית

אך זה נותן פונקציה סימבולית לכוחה של הכנסייה. העובדה שאפשר לבנות לרוחב היא פרקטית.

 

הבעיה בשיטה- טרוסט .)thrust( נוצר לחץ בין אבני הקשר שיוצר בצורה אלכסונית לתוך הנקודה הזו ואם הקשת תישאר כמו שהיא פשוט תתפרק. איך נפתור את זה? כשבונים ספינות צדדיות הלחץ עובר אליהן אבל לא נגמר בהן ויש צורך בחיזוק של עמודים מהקיר החיצוני. הם בנויים מול הקשתות הפנימיות. בסנטיאגו דה קומפוסטל, מאה11

(סנטיאגו השליח) רואים את העמודים מול האומנות בתוכנית הקרקע.

 

פתרון הקמרון הוא לא היחיד. אנו זוכרים שהכנסיות הקדומות נבנו עם לבנים ובמיוחד הציפוי כלפי חוץ. מהמאה 1/-11 מתחילים לשנות את השיטה הזו. בסנטה קרוז דה סרוס– Seros de Cruz Santa מאה 1/ (יתכן שיש שם

שריד של הצלב.) הבניה פה היא מאבן והאבנים האלה גסות ולא מדוייקות וצריכות חומר מקשר בניהן כמו טיח. בסנט בנואית סור לואיר- St.-Benoit-sur-Loire מ- 1/01 יש שימוש באבני גזית שלא מצריכות שימוש בחומר

מקשר.

 

קצת תוכניות קרקע- קלוני, זו אותה כנסיה שנחרבה בזמן המהפכה התעשייתית. בגלל שממנה התפתחה הרפורמה היא הפכה לפרדיגמה של כנסיה ושימשה כמודל ללא מעט כנסיות. היא ה/- בגודלה ולכן נקראת קלוני / מהשנים 1/11-11// (מכוערת בטירוף, כמה מפתיע.) רואים את מגדל הטרנספט הדרומי שנשאר וכל השאר נחרב. מה השתנה כאן? ההתפתחות של אזור האפסיס שנוצרת לו תוספת של נישות ועוד תוספות של נישות לאורך הטרנספט וכל האזור של הטרנספט והנישות והאפסיס הופכים לחלק גדול של כמעט כנסייה בפני עצמה. מתקיימים שם

טקסים שמלווים בתהלוכות, מה שמאשר את ההרחבה הליטורגית הזאת. כל השינוי הזה נקראה chevet (ראש.) המידה הבסיסית פה היא הרגל הרומית- כמעט // סנטימטר. אם מורידים את החלק של האפסיס מה שנשאר היא היחידה הבסיסית וכל השאר הוא ביחס למידה הבסיסית הזו ואתו דבר לגבי הגובה. המידות מאוד מדויקות. עניין

התפיסה של פרופורציות הרמוניות משויכת לרנסנס זה קיים פה עוד קודם אבל זה לא בולט לכל תייר ברומא.

 

יש ויכוח בין החוקרים- איפה הבניה של כנסיות גדולות התחילה, בצרפת או ספרד (גם גרמניה תרמה לא מעט.) זהו

סגנון בינ"ל ראשון.

 

יש תופעה שהיא ניסיון לחזק את הקמרון- לא בניה רק של קמרון, אבל לוקחים מפרץ ואנו בונים לה חבית צולבת ואז נוצר בחיבור בניהם נק' שמחזקת את התקרה הזו. זהו עוד שלב שמוביל לאדריכלות הגוטית. ניתן לראות זאת ב

110/-/0 ,Vezelay, Ste.-Madeleine

 

באותו זמן ביהדות.. יש רדיפות וגירושים -1190( מספרד.) היום מוצאים שרידים ארכיאולוגיים של בתי כנסת.

 

לא שרדו הרבה בתי כנסת באירופה מימה"ב, חלק קשור להיסטוריה של הרדיפות וגירושים. ב1190- מגורשים מספרד וכל בתי הכנסת הוסבו לשימושים אחרים. בגרמניה כמעט ויש רציפות של הקהילות היהודיות (במאה ה11- היו גירושים, אבל בערים מסוימות לא בכל האימפריה, והם הורשו לחזור לאחר כמה זמן.) באירופה היו שינויים

אדריכלים למיניהם בתקופה הבארוקית.

דוגמא לבית כנסת מהתקופה הרומנסקי- c, 12th synagogue. Worms,

 

1 קמרון כמו שהרומאים בנו אותו הוא פשוט קשת המשכית. קמרון חביתי (חבית) יש דוגמא לכך ב St.-Savin-sur-

Gartempe (מאה .)11 השיטה הזו היא צרה ולכן מגבילה. היא מאפשרת לבנות לגובה אב לא לרוחב. זה לא עונה לכל

הדרישות ויש לפתח אותו.

 

/

 

 

 

הקהילה  היהודית  של  וורמס  אחת  הקהילות  היהודיות  המרכזיות בגרמניה עד המאה ה.19- אחת הקהילות המרכזיות בימה"ב שבו החיים הכלכליים והאינטלקטואליים התקיימו מאוד קרוב אחד לשני. נבנה עוד במאה ה11- בית כנסת. הוא נחרב בליל הבדולח 9( בנובמבר )19/1 ובשנות ה1/- ממשלת גרמניה בונה אותו מחדש. הערים האלה לא רק של קהילות יהודיות מרכזיות אלא גם מרכזים של האוכלוסייה הנוצרית בגרמניה. קורה הרבה

מבחינה פוליטית. בכל / הערים המרכזיות בתקופה הרומנסקית נבנות כנסיות ובתי כנסת. כשבונים בית כנסת- (תכנית קרקע-) יש 0 אפשרויות או שדומה לכנסייה או שלא. פה לוקחים באופן מובהק מרחק מהמבנה הדתי הדומיננטי בסביבה. בנו מעין חדר, הרבה יותר קטן מכל כנסייה שנתמך רק על ידי 0 עמודים (יש   דוגמאות ל)/- ואז נוצר חלל דו ספינתי. המבנה הדו ספינתי קיים בגרמניה, אך בבתי עיריות ואולמות חגיגות למיניהם. בעצם דגם לבניין ציבורי לשימוש חילוני. הקהילה היהודית לוקחת מרחק מובהק וברור מהכנסיות במודל

האדריכלות. האולם יחסית קטן וקומפקטי.

במאה ה1/- נבנה עזרת נשים. מבחינת העיטור- בכותרות העמודים הפיסול לגמרי במסורת הרומנסקי בתקופה.

בחירה של מודל חילוני למבנה ציבורי. מבחינת העיטור של כותרות העמודים, הפיסול הוא לגמרי ממסורת

הרומנסק בתקופה. יש דוגמא מבית הכנסת המדובר שמשווה לכנסייה באזור.