יש פעילות קוסמופוליטית מעניינת. במשך כמאה שנה המונגוליים פתחו את העולם כי המסחר התנהל בצורה
חופשית לגמרי בין מערב אירופה לסין (מרקו פולו עושה את מסעו בתקופה זו.) הכיבוש היה קשה ואלים
(ובתוספת תיאורית) ומצד שני העולם פתוח והאירופאים פוגשים ורואים את העולם. יש מיסיונרים שמגיעים
מאיטליה לסין וע"פ כל העולם.
ראשיד אל דים (כותב העותק המוקדם) היה יהודי שהתאסלם והחלפת הדת היה נושא מקובל באותם ימים.
הקוראן לא מספר כלום על לידתו של מוחמד. היא לא הייתה מעניינת כלל כי הוא היה אנושי ולא אלוהי. בספרו של
ישו,
לידת
מתיאורים מוכרים מאירופה של
ראשיד מופיע תיאור של לידת מוחמד וקל לראות שתפרו אותו
בשינויים קלים. יש את אימו של מוחמד, / מאגים ויש 0 מלאכים שאמורים לקחת אותו לרחצה שנהוגה בתיאורי ישו. ברקע יושב (לא יוסף הזקן) דודו של מוחמד. לוקחים את התיאורים המאוחרים של הלידה הביזנטית של ישו ובשינויים קלים מדביקים אותו על לידת מוחמד. קווי המתאר מזכירים את האמנות המזרחית בסין. האיקונוגרפיה מהמערב והסגנון מסין והם נפגשים באיראן במאה ה.11- המפגש בין התרבויות בה לידי ביטוי גם באיש שחיבר את
הספר, גם בסיטואציה הפוליטית וגם בצורת התיאור.
בניין לא ידוע- קשתות גותיות, רקע זהב וכיפה מביזנטיון, יש דמויות ולכן נוצרי, שילוב של כחול וזהב מוסלמי,
הכתב לטיני. אז מה יש לנו כאן? אלמנטים ביזנטיים בעיטור המוזאיקה (שבימה"ב נמצאת בביזנטיון,) זהב, כיפה-
עולם ביזנטי. יש לנו שילוב רב בין זהב לכחול שמזכיר את העולם המוסלמי וקשת גותית.
מדובר בכנסיה שנמצאת בסיציליה- היא מקום מאוד מעניין בימה"ב מחליפה שלטון כל 1 דק.' למשל במאה ה11- יש משפחה בצרפת שקשורה למשפחת השלטון הנורמני והם מהגרים לסיציליה ומקיימים משטר נורמני. אחריהם יש עוד גלגולים בעיקר בעקבות נישואים פוליטיים.. יש שם מיעוט שחור דיי גדול. גיאוגרפית ממוקמת בין אפריקה לאירופה ויש בה הרבה מיעוטים מכל מני מקומות. התוצאה של המצב- המון מתח פוליטי של החלפת השלטון ומצד
שני פלורליזם ופתיחות תרבותית שבא בעיקר עם הנורמנים. הם לוקחים מכל דבר גם במדע וגם בספרות. הנורמנים שנמצאים שם במאה ה11- יושבים בסיציליה ובונים כנסיות ואחת מהן היא "קפלה פלטינה-" כנסיית השליטים (הפרטית.) היא שייכת לשליט הנורמני באמצע המאה ה.10- תוכנית הקרקע כמקובל, אך סמוך לאפסיס יש איזור של כיפה שהמראה לתוך הכיפה מזכיר בניין הרכזי ביזנטי. אז יש שילוב בין הבזיליקה הרומנסקית
והבניין ההרכזי מביזנטיון. בתקרה של הכנסייה ב111/- (הייתה אמורה להיות עם קמרונות- בין הרומנסקי לרומי) אנו רואים מודל של נצרות קדומה. במקום תקרת העץ השטוחה אנו רואים טכניקת בנייה של תקרה עם נישות קטנות עשויות עץ המקובלות בעולם האסלאמי. הבליטות שנראות כמו נטיפים- "מוקהרנס." לא רק שהם לובשים את צורת המוקהרנס, בתוך הנישות יש לנו תמונות שמזכירות שלנו את התיאור הפיגורטיבי האסלאמי כאילו נלקחו
מכתב יד סקולארי אסלאמי. במאה ה10- זה חריג לראות תיאורים פיגורטיביים באמנות דתית.
"בעיה אחת הייתה לאומנים המסכנים-" תיאור הלידה מאוד ביזנטי, עד כדי כך שהחוקרים מסכימים שנעשה ע"י אומנים ביזנטיים. אנו נמצאים 1// שנה אחרי "הסכיזמה-" ההיפרדות בין העולם הקטולי לביזנטי. בסיציליה זה לא משנה וזה מתאפשר. הייתה בעיה אחת דיי חמורה- האמנים הביזנטיים היו רגילים ליצור פסיפסים על משטחים קמורים. בפלרמו האפקטים של הקימור עם הנרות המרצדים.. האמנים התאימו את הפרספקטיבה לנישה הספציפית הזו. כשמתרגמים את האיקונוגרפיה למשטח שטוח זה מאבד מהאפקט שלו. הם היו צריכים ולא התאימו את צורת ההצגה למשטח השונה. האיקונוגרפיה זהה לחלוטין- הקונבנציה הביזנטית הטיפוסית שלא קיימת במערב. שליט צרפתי מגיע לסיציליה, שוכר אמנים ביזנטיים, נותן להם כנסיה עם קירות שטוחים ואומר להם- תתמודדו. לתקרה
הוא לקח אמנים מוסלמים!!
לבזיליקה יש הרבה יותר שטח מבניין הרכזי. בבזיליקה מערבית היה הרבה יותר מקום ולכן הוכנסו נושאים שלא היו מוכרים בעולם הביזנטי כמו חיי פאולוס. לאורך כל הקירות יש סצנות שלקוחות מהברית הישנה שלא נראה בהורסיוס לוקס או דפני.. אלמנט אירופאי- נושאים תנכיים. האיקונוגרפיה של עקדת יצחק היא בזנטית, גם אם הימצאותה זה מערבי. אחד המאפיינים זה המאכלת והתפיסה של יצחק בשיער- תיאור ביזנטי לחלוטין. המאכלת תורגמה ביוונית ובלטינית אחרת! ביוונית- מאכלת ובלטינית- חרב.. יש מפגש בין מערב למזרח- קיר שהסצנות
מערביות עם ליטוגרפיה ביזנטית.
