בלגיה
בקונגו הבלגית יש הרבה מאוד מתיישבים בלגים- או באזור קטנגה (אליזבת ויל) או בלאופולד ויל במלחמת העולם השנייה בלגיה הייתה ניטרלית, לאחר המלחמה עם הדיון והגינוי הבינלאומי בבלגיה אין דיון עד לשלב די מאוחר בנוגע לשחרור של המושבות. ההנחה של הפטרנליזם- מניעה של התארגנות פוליטית, רמת חינוך מאוד בסיסית בקונגו הבלגית. אחרי המלחמה מתחילה השקעה
בתשתיות וקצת השקעה בחינוך אבל זה לא עולה לרמות של יצירה של מערכת לימודים גבוהים. יש איסור או מניעה של התארגנות פוליטית. הבלגים התגאו בכך שלא הייתה מחאה מקרב האוכלוסיות
המקומיות. יש מעט מאוד היווצרות של קהילות, מפלגות וארגונים, זה יקרה בבום בשלב יותר מאוחר. מי שכן מייצגים את "המתקדמים" זה פטריס לומומבה שהיה פקיד בדואר, הוא עבר סמינרים שונים של הבלגים והוא הקים ארגון פוליטי. ברגע שהשיח במושבות הבריטיות על התארגנות פוליטית מתחיל זה משפיע על המושבות הבלגיות. דבר נוסף הוא שבשנות ה50 בעקבות הקריאות
הבינלאומיות לדה קולניזציה יש דרישה גם מבלגיה להתחיל תהליכים כאלה. מנסים ליצור סוג של
קהילה בלגית קונגולזית- משהו שדומה לאיחוד הצרפתי.
הדיון מתחיל לעלות באמצע שנות ה50 בבלגיה עצמה והוא מניח שני דברים:
.1 הדבר הזה יקרה בעוד המון זמן.
.2 בלגיה תכתיב את כל התהליך מתוך התפישה הפטרנליסטית.
צריך להפריד בין שני דברים: השיח הדמוקרטי שקורה בבלגיה אחרי מלחמת העולם השנייה הוא לא שותף למה שקורה בקונגו הבלגית. מי שמנהל את המדינה זה הפרלמנט ולא המלך ומי שמנהל את קונגו הבלגית זה משרד המושבות. משרד המושבות לא פועל בהנחות דמוקרטיות כמו הממשלה הבלגית. תהליך הדה קולניזציה בקונגו הבלגית מתחיל ב,1954 נוצרת מפלגה סוציאליסטית בבלגיה שמתחילה לפגוע בכנסייה הקתולית בקונגו הבלגית. הכנסייה הקתולית, שמוציאים לה מהידיים את החינוך, יוצרת התארגנויות ודורשת שישאירו את החינוך ושהרוחות הסוציאליסטיות שמנתקות את החינוך מהקתולים לא יפגעו בקונגו הבלגית, הם עושים זאת בעזרת האפריקאים. ב55 יש נקודה חשובה מאוד שמאיצה את התהליך- יש פרסום של דוח שמנסח הצהרה שנקראת תוכנית 30 השנים לשחרור קונגו הבלגית, ההנחה היא שהדבר הזה ייקח הרבה זמן והבלגים צריכים להתחיל להיערך כדי לעשות את זה בצורה מדורגת, הממשל הפוליטי בהתחלה מתנגד להצהרת המחקר ואז מקבל
אותה.
למה קונגו בסופו של דבר יוצאת לעצמאות בצורה מאוד בעייתית ב30 ביוני ?1960
ברגע שמתחילה אלימות זה מה שקורה! לא רוצים להיות כמו אלג'יריה.
יש את ההשפעה של השחרור והעצמאות של גאנה (ועידת העמים של אקרה ב-58 באים גורמים שונים ממושבות שונות, אחד מהם זה לומומבה, מתוך הכנס הזה מתחילה היווצרות של התארגנות פוליטית.) ב1958 הבלגים מאפשרים התארגנות פוליטית וקמות 3 תנועות מרכזיות, זה קורה בצורה
מאוד מהירה:
.1 האבקו- האיחוד של בקונגו (נמצאת באזור אנגולה) מי שעומד בראשה הוא ג'וזף קזבובו.
מנסה לקדם כמה שיותר אוטונומיה וכמה שיותר זכויות.
.2 הmnc מנסה לאחד את כל הגורמים השונים בקונגו וליצור מבנה ריכוזי. בראשות לומומבה. .3 הקונקט- הקונפדרציה של איחוד השבטים של קטנגה (אזור עשיר) שקוראת לאוטונומיה
ועצמאות לקטנגה מי שעומד בראשה הוא צ'ומבה והוא איש עסקים.
יש תנועות אתניות שונות שדורשות כמה שיותר אוטונומיה לעצמם וגורם אחד ריכוזי שמנסה ליצור
איחוד של כל אותם קבוצות. מה שהורס את התוכנית של הבלגים: בינואר 59 הבלגים מפרקים אסיפה של האבקו והחברה של האבקו יוצרים מחאה מאוד גדולה ויש חשש שנקבל פה אלג'יריה ,2 הם מחליטים לזרז את התהליך וכבר ב59 לערוך בחירות. הם מכנסים שולחן עגול בין כל הגורמים ומוסכם שהעצמאות תהיה ביוני ,1960 המלך הבלגי יבוא ויעביר את העצמאות. לא היה פינוי של האזרחים הבלגים וכל הפקידות והתשתית שמנהלת את המדינה מורכבת מבלגים ולא יצרו תשתית אחרת במקומה. אחרי הבחירות קזבובו הופך להיות הנשיא ולומומבה הופך להיות ראש הממשלה. צ'ומבה והחברה שלו אומרים שהם הולכים לצאת מהמסגרת של קונגו וקטנגה הולכת להיות מדינה עצמאית. ב30 ביוני מגיע מלך בלגיה לצאת נאום על השחרור, הוא מתחיל לדבר והדברים מתקלקלים: הוא מצדיק ומסביר את הסיטואציה של העצמאות כשיאה של ההצלחה של המשימה המתרבתת הבלגית שאותה התחיל לאופולד השני. לומומבה וחבריו מקשיבים לנאום של המלך הבלגי, כשלומומבה עולה לדבר (בנאום
לא מתוכנן) הוא אומר דברים קשים: "אתם גנבתם אותנו, השתמשתם באלימות, עבודות כפייה וכו"..'
"אנחנו לא הקופים שלכם יותר!" המלך הבלגי נעלב מאוד והנאום זכה לגינויים מכל העולם המערבי. קונגו הופכת להיות מדינה עצמאית והסיפור הזה מתפרק מאוד מהר ופולש לאלימות קיצונית וזוכה להתערבות בינלאומית. הפקידות והמערכת המשטרתית מנוהלת ע"י הבלגים עדיין ובאירוע קצת מוזר כוחות הצבא הבלגים יוצאים באמירה בעייתית, הכוחות הצבאיים הבלגיים מורדים ובלגיה מצניחה כוחות צבאיים בקונגו (שהיא כבר מדינה עצמאית.) באותה סיטואציה קטנגה פורשת מקונגו
ולוקח 3 שנים עד שמחזירים אותה לקונגו. לומומבה חסר כח להחזיר את קטנגה והוא פונה לאום, הכח הראשון של האום נשלח ב61 לקונגו מדובר בחיילים הודים טוניסאים וגנאיים, האום לא מתערב כ"כ הרבה לומומבה רואה שהאמריקאים מתערבים יותר מדי והאום לא עוזר אז הוא פונה לברית
המועצות. האמריקאים לא מרוצים והם אוסרים את לומומבה והורגים אותו (מעלימים את הגופה.) הסיטואציה של החזרת קטנגה לוקחת 3 שנים. אחרי שמחזירים את קטנגה האנשים שתמכו
בלומומבה מורדים ומלחמת האזרחים ממשיכה עד שיש הפיכה של ראש הצבא (ססקו) שהופך להיות
נשיא ודיקטטור כל יכול ב.1966 חלק מהמתיישבים הבלגיים עוברים לרודזיה וחלקם חוזרים לבלגיה.
הסיטואציה פה שונה מהמושבות הצרפתיות והבלגן פה נמשך הרבה מאוד זמן!
רואנדה! יש הבחנה בין האטוצי לאוטו, הדבר מתחיל להשתנות בשנות ה,50 הכמורה הקתולית מתחילה לעודד שיוויון זכויות בין אוכלוסיות האוטו לאטוצי. בעיקרון מתוך הקריאות הללו ומתוך האווירה של
מה שקורה במושבות הבריטיות יש הליכה לדה קולניזציה ברואנדה, אחד הדברים שעושים זה התרה
של 2 מפלגות מרכזיות: המפלגה של האוטו- זוכה בבחירות בשנות ה,60 דוגלים בזכויות שוות בין האוכלוסיות ויצירת
עצמאות.
המפלגה של אטוצי -דוגלות ביצירה של מדינה שמבוססת על מבנה של הממלכה. ב61 בהסכמה של הבלגים נערך משאל עם של האם להשאיר או לבטל את המלוכה ברואנדה
ומחליטים לבטל את המלוכה. ב61 62 מתחילים לראות את האלימות מהאוטו לאטוצי. המעשי טווח
הראשונים מתחילים כבר בעצמאות ב.62
