אפריקה בתקופה הקולוניאלית – יישום מדיניות

יישום המדיניות הקולוניאלית:

 

• יישום המדיניות הקולוניאליות של המעצמות האירופיות נועד להשגת המטרות הכלכליות שלהן

אלה כללו בעיקר יצירת רווח על ידי ניצול משאבי הטבע והמשאבים האנושיים.

 

• עד מלחמת העולם השנייה ההשקעות הכלכליות בפיתוח היבשת היו מזעריות ולא הייתה

קיימת מדיניות פיתוח סדורה.

 

• שינוי הכלכלה המקומית מכלכלה אשר הייתה מבוססת בעיקר על כלכלת קיום לכלכלת השוק.

כלכלת קיום- כזאתי שאמורה לספק את הצרכים שלך

כלכלת שוק- אתה יוצר עודפים על מנת להחליף וכך אין לך זמן לייצר את כל הדברים לעצמך.

המדיניות הקולוניאלית עשתה מעבר מכלכלת קיום לכלכלת שוק.

נעשה בצורה לא שוויונית בעליל! אחת המטרות הייתה לגרום לאנשים להשתמש בכסף, איך עשו את זה? בעזרת מיסוי, מיסים משלמים בכסף, בשביל כסף אני צריך שכר ובשביל שכר אני צריך לעבוד. ככה אנשים נהיים פחות

עצמאים.

 

רק אחרי מלחמת העולם השנייה התחילה ההשקעה בפיתוח האוכלוסיות המקומיות שמשרתות את האוכלוסיות המקומיות (השקעה בתשתיות וכו)..' מתוך הבנה שע"י פיתוח של האוכלוסיות המקומיות

הן יוכלו להחזיק את עצמן מבלי להזדקק לנוכחות של האירופים.

 

יישום הקולוניאליזם הבריטי.:

קוים כללים: פער עצום בין האידיאולוגיה לישום. המדיניות הבריטית מבוססת על התערבות מינימאלית במערכת המקומית והיא מונחית לפי ניסיון להתאים את המערכת הקולוניאלית למציאות בכל אזור ואזור בשביל לייעל את השליטה ולהוריד את העלות. אין ניסיון לפתח מדיניות אחידה כמו בצרפת. במזרח אפריקה

ובדרומה עודדו הבריטים הגירה והתיישבות של אירופים.

בשביל לממש את המטרות האלו נקטו הבריטים בשורה של אמצעים:

.1 יצירת מערכת יעילה לגביית מיסים. .2  חיזוק המעמד של המנהיגות המקומית על מנת שתהווה צינור שדרכו הבריטים ינהלו את

המושבות. כשאין את הדבר הזה אז הבריטים ייצרו אותו .3 עידוד המיסיון הנוצרי כדי להחדיר את הדת הנוצרית והחינוך. בעזרת החינוך "מייצרים" פקידים שיוכלו לעשות את העבודה הפקידותית במקום הבריטים, החינוך ייעשה בשפות

המקומיות. יש אזורים שהמיסיון לא נכנס אליהם כי הבריטים לא מרשים להם כמו למשל צפון

ניגריה ששם יש אוכלוסייה מוסלמית.

הבריטים פעלו להוצאה של משאבי טבע שונים. בעיקר מדובר בגאנה- גידולי קקאו. כמו כן, ייצור גומי וכרייה של זהב. בניגריה היו מטעים של בוטנים וכותנה. עיקר הפעילות הכלכלית הייתה בדרום של

ניגריה. בסיירה לאון יצאו מוצרי דקלים- שמן דקלים, וכרייה של יהלומים וברזל.

 

ההתנהלות בין המושבות שבהם יש מתיישבים בריטים לבין אלה שאין היא שונה. כשלא הייתה התיישבות לבנה לא היה לחץ מצד האוכלוסייה לשלטון לעשות דברים שלא בהכרח מיטיבים עם

המערכת.

 

דוגמאות:

חוף הזהב- גאנה של ימינו. יש שם נוכחות בריטית הרבה זמן (המחצית השנייה של המאה ה,)19 היו באזור זה גם הולנדים ודנים, אזור החוף הופך להיות בריטי אחרי הסכם עם ההולנדים. אזור הדרום הוא מושבה בריטית מ1874 אזור המרכז הוכרז ב1901 בתור קולוניה בריטית. אזור גאנה

וחוף הזהב הצטרף ב.1919

 

 

 

 

 

 

 

 

המחקר האנתרופולוגי (אוונס ריצ'רד ועוד מישהי) באפריקה עושה הבחנה בין 2 סוגים מסוימים של משטר באפריקה על פי מידת הריכוזיות. חשוב לזכור- זו הבחנה על פי תוצר

של המערכת הקולוניאלי. ( אנתרופולוגיה וקולוניאליזם- הולכים יד ביד)

מערכות היררכיות עם מעמדות וממשל. ( במערכות המוסלמיות בצפון למשל- זה קיים)

המערכות הלא ריכזויות: אין להם מנגנון שלטון- עם פירמידה.

פאוזה:

 

.1

.2

 

 

 

 

אפשר לחלק לפי קטגוריה אתנית (לשונית:) –דרום מזרח- אוכלוסייה של דוברי שפות גה, ושפות אווה -)ewe( שתי קבוצות שמבנה המערכת הפוליטית שלהן היא לא ריכוזית, סגמנטרית, אין מבנה של שלטון היררכי שקובע לכל המערכת. אין

גורם אחד שעומד בראש, אלא הכל בנוי מהרבה קבוצות קטנות.

–בצפון- שתי קבוצות משמעותיות, ממלכות מוסלמיות, דגומבה וגונג'ה. להן כן יש מערכת ריכוזית,

מעין ממלכה.

-כמחצית האוכלוסייה של גאנה שייכת לקבוצה של דוברי שפות האקאן. יש כמה מערכות פוליטיות- האשנטי, המלך שעומד בראשה הוא אסנטהנה. במהלך המאה ה18-19- המערכת של האשנטי מתפשטת וגדלה ומכילה מערכות פוליטיות אחרות. מערכת מרכזית נוספת- הפנטי. מבנה המערכות

הללו הוא קצת שונה משאר הממלכות ונקרא מערכות פירמידליות. בגאנה, ככל שהנוכחות הבריטית הייתה מוקדמת יותר, כך חלק גדול יותר מהאוכלוסייה עבר תהליך

של היטמעות (לימוד במיסיון והפיכה לפקידים "בריטים.)" אחת המטרות של החינוך התיכוני היא ליצור מערכת פקידות מקומית מסוימת שתוכל לשרת את

 

היה כלכלי- פקיד מקומי עלה הרבה יותר זול מאשר להביא

האדמיניסטרציה הבריטית. האינטרס

פקיד בריטי ואת כל משפחתו.