אפריקה בתקופה הקולוניאלית – מלחמת העולם השנייה

 

מלחמת העולם השנייה זו הנקודה שבה התחיל הדה קולוניזציה. במלחמת העולם השנייה היו כמה זירות באפריקה שממש נלחמו בהן: אתיופיה ב1941 חיילים

בריטים כובשים את אתיופיה ואח"כ מעבירים אותה למבנה הקיסרי וב1950 הבריטים מאחדים את

אתיופיה ואריתראה. בספטמבר 1940 יש קרב מאוד מפורסם על דקאר- בעלות הברית מפציצים את דקר ומשטר וישי

מנסה להתגונן. היה גיוס מאסיבי של אפריקאים לצבאות האירופיים: לצבא הבריטי והצרפתי. מעבר לקרבות יש

השפעה על המושבות מכיוון שהמעצמות "חוטפות" והיוקרה שלהן יורדת. בריטניה לא נכבשת אך יוקרתה יורדת בכל זאת. אחת הסיבות המרכזיות שיפגעו במבנה

האימפריאלי הבריטי זה הכיבוש של האזור של מאליה סינגפור ובורמה. אחת הטענות שמציגים במחקר היא שבמלחמת העולם השנייה ברגע שנלחמו החיילים האפריקאים

לצד האירופיים זה הוכיח לחיילים האפריקאים שאפשר להתגבר על המערכת הקולוניאלית.

רב החיילים האפריקאים שמגויסים לתוך הצבאות שימשו בתפקידים של תומכי לחימה.

מקומה של ארהב במלחמת העולם הראשונה, ודעתה על קולוניות:

• ארהב מצילה את אנגליה וצרפת גם בזמן המלחמה אך גם אחרי (על ידי שיפור המצב

הכלכלי- תוכנית מרשל.)

• האמריקאים כבר במהלך המלחמה ב,42 דורשים לעשות תהליך של שינוי לקראת דה

קולוניזציה, והזכות להגדרה עצמית ושלטון עצמי בקולוניות.

• צריך לזכור שאחת הסיבות העיקריות שארהב מנסה לקדם את הדה קולוניזציה, זו סיבה

כלכלית גם כדי לפרק את המונופול הכלכלי שיש למעצמות האם עם הקולוניות שלהם.

• ארה"ב מנסה לקדם מבנה של פיקוח על המעצמות הקולניוליות.
• לא הצרפתים ולא האנגלים יכולים להתעלם מהבקשה הזו בגלל שאירופה נבנת על כסף

אמריקאי.

• וכבר בזמן המלחמה הם מתחילים לדון בפתיחות יחסית על דה קולוניזציה.

ביולי 43 מי שהיה שר המושבות הבריטי- אוליבר סטנלי נושא נאום עם הצהרה שקורא לזה שבריטניה בעד תהליך של יצירה של שלטון עצמי למושבות הקולוניאליות במסגרת האימפריה

הבריטית. הוא לא מגדיר זמן מסויים שבו זה יקרה וההנחה הבריטית היא שזה ייקח עשורים.

אז יש לנו 2 בעיות:

.1  מה זה אומר מסגרת האימפריה הבריטית? שלטון עצמי? מה קורה עם מושבות עם

התיישבות לבנה?

.2  אין לוח זמנים.

טענה מאד אמורפית מצד אחד, מצד שני בסיס לקראת תהליך. הבריטים מנסים לתת את הבסיס למערכת מדינית פועלת (ממשל, מערכת אדמניסטרטיבית-) זה

בעיקר במושבות של מערב אפריקה, פחות במושבות האחרות.

הבריטים שואפים שהבסיסים הללו יהיו דמוקרטים- אבל המערכת הקולוניאלית היא לא כזו.

שורה תחתונה: הבריטים כבר בזמן המלחמה עושים שינויים קטנים.

 

בריטניה ותהליכי הדה קולניזציה:

קודם כל נדבר באופן כללי איך הבריטים רואים את התהליך ואילו שינויים הבריטים עושים. ואז ניגע

במערב אפריקה: גאנה חוף הזהב- המושבה הראשונה שיוצאת לעצמאות, ניגריה וסיירה לאון. באפריקה יש יצירה של סולם מסויים של התפתחות: יש את המושבות היותר מוכנות ויש את

המושבות שצריכות לחכות טיפה יותר.. הקולוניאליזם הבריטי בדרך כלל נחשב בתור המודל. הכנת תשתית לעצמאות ויצירת דה קולניזציה

כעצמאות. זה נתפס כמודל המקובל לדה קולניזציה. אבל!  היו אלטרנטיבות לאיך נוצרת קולניזציה.

מה שהצרפתים ניסו לעשות זה ליצור אלטרנטיבה למערכת הקולוניאלית.

מה הבריטים עושים?

 

 

 

 

 

מיד אחרי המלחמה עולה הממשלה של הלייבור ואחד הדברים שהבריטים מתחילים לעשות זה הגדלה של המושבים במועצות: יצירה של פרלמנטים שונים במושבות. אחד הדברים שמנסים לעשות מיד אחרי המלחמה זה תהליך של פיתוח מאוד מואץ. יצירת תשתית חינוך גדולה שתיצור את

הפקידות של המחר. פיתוח כלכלי- תשתיות וכדומה. יש קביעה של יעדים שונים. הבריטים יוצרים תהליך של הגדלת ההשתתפות הפוליטית ויש כמה חוקות חדשות שהבריטים יוצרים עבור כל אחת

מהמושבות. תוך כדי המלחמה הם עושים שינויים קטנים ואחריה שינויים יותר גדולים. למשל, ב1946 בחוף הזהב בגאנה הבריטים מכניסים את חוקת ברנס (ברנס היה המושל של גאנה

וחוף הזהב.) החוקה הזו יצרה השתתפות פוליטית יותר גדולה ע"י האוכלוסיות המקומיות (אשאנטי, אזור הצפון, אזור החוף- לכל אזור היה בית מחוקקים) הבריטים מגדילים את המספר של האפריקאים שמשתתפים בבית המחוקקים הכללי. הרבה במועצה המחוקקת החדשה אחרי חוקת ברנס זה

אפריקאים. בניגריה ב1947 נכנסת חוקה נוספת: ריצ'רדס (יארובה, איבו).. מועצה מחוקקת עם רב

של אפריקאים. אחד המוטיבים שנראה זה הפער בין האוכלוסיות על החוף לבין האוכלוסיות בפנים הארץ. הפער בין

הדרישה של הקבוצות בפנים ושל מערכות פוליטיות שפחות עברו את המערביזציה