אפריקה בתקופה הקולוניאלית – פורטוגל

 

 

כשהנש דיברנו עליו במאמרים קודמים מגיע אחד המטרות הראשונות היא להביא את האוכלוסיות המקומיות להכיר בריבונות הפורטוגלית. יחסית למעצמות האחרות לפורטוגלים לוקח המון זמן להביא לפסיפיקציה של המושבות. עד 1924 אין שנה שבה אין עימותים במושבות השונות. איך קרא שדווקא הפורטוגלים לא מצליחים לעשות את הדבר הזה? פורטוגל נתפסת כמעצמה סוג ג' עולם שלישי

באירופה עצמה. צבא פחות טוב, פחות כסף. הפורטוגלים טוענים שלעומת המעצמות האחרות הם נמצאים במושבות הרבה זמן ולכן לאוכלוסיות המקומיות יש נשק והן לא זרות לפורטוגל, בנוסף הם טוענים שבאנגולה למשל הגרמנים מספקים נשק לאנגולים על מנת שבסופו של דבר האנגולים יתקוממו נגד פורטוגל ולגרמניה יהיה קל לכבוש את אנגולה. הם לא טועים, ב1914 הגרמנים מפרים את השליטה של פורטוגל ע"י פלישה לאנגולה. מ1902/3 יש עימותים בין אוכלוסיות מקומיות

באנגולה שמחומשים ע"י הגרמנים לבין הפורטוגלים. אבל חשוב לא ליפול לגמרי לתוך העניין הזה של הפסיפיקציה: הפורטוגלים לעיתים תיעדו התקוממויות קטנות וחסרות חשיבות כעימותים הירואים שבהם פורטוגל ניצחה, הם עושים זאת בשביל להראות לקהילה הבינלאומית שיש להם שליטה

אפקטיבית.

 

אחד הדברים שהאפריקניסטים ניסו להראות אחרי שנות ה60 היא שהייתה התנגדות של האפריקנים

לקולוניאליזם ואותם רישומים פורטוגלים שימשו אותם כדי להראות שאכן הייתה התנגדות.

 

אחד הדברים שהפורטוגלים צריכים להתמודד איתו זה האוכלוסיות הפורטוגליות במושבות. נוצרים  חיכוכים בין המשטר הקולוניאלי לבין המשפחות הפורטוגליות שנמצאות שם. המתיישבים הפורטוגלים התנגדו לעבדות ולסחר העבדים עד כדי כך שבשנות ה90 יש ניסיון של אותן משפחות

לנתק את אנגולה מפורטוגל.

 

כמו שאמרנו, בנוגע ליישום עצמו, כשדיברנו על הנש ראינו את המבנה שהוא מציע ואמרנו שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי במוזמביק ב1907 ובאנגולה ב1911 אבל משטר קולוניאלי ריבוני שבאמת מסוגל לחולל משהו יקרה רק בשנות ה30 בתקופה של האשטאדו נובו. כמות הנייר והמסמכים שניתן למצוא בארכיון הקולוניאלי במושבות הללו לגבי איך בונים מערכת קולוניאלית היא אדירה ביחס למה שקורה

בפועל. אם היינו באותה תקופה נכנסים טיפה לאנגולה היינו מגלים שאין שם כלום. לואיס פליפה, יורש העצר הפורטוגלי אמר: הכל מומצא, הכל כוזב, הכל עשן ומעל כל העשן הזה יש הרבה מאוד

נייר.

 

אנחנו נראה מושל מסויים של אנגולה בשם נורטון דה מקוש, הכינוי שלו היה קליגולה והוא ניתן לו ע"י

האוכלוסיות הפורטוגליות ששנאו אותו והביאו להדחתו. הוא היה מושל באנגולה ב2 קדנציות.

 

לפני שנדבר עליו נדבר על חוקי העבודה ועל גיוס של אנשים לאגודות ציבוריות ועבודות כפייה. הפורטוגלים נתקלים בבעיות בתחום הזה וזוכים לגינוי בינלאומי חריף. הנש מבין שצריך להפוך את חוקי העבודה להרבה יותר קשוחים על מנת שיהיה אפשר לייעל את הרווחים. ב1888 נגמר סופית סחר העבדים למרות שיש פרצה קטנה בחוק שאומרת שאם מישהו מבצע עבירה פלילית או נתפס בשוטטות אפשר להעביד אותו. הנש לא יכול "לעבוד" אם הסיטואציה הזו בכיוון שלפיו צריך לגרום לאנשים לעבוד על מנת ליצור רווח. הנש מנסה לטעון שהעבודה טובה גם לאפריקאים.. משהו בסגנון

העבודה משחררת.

 

בחקיקה של 1889 של הנש יש כמה אנשים שמקבלים פטורים: בעלי אדמות או בעלי עסקים פרטיים

למרות שמי שמגדיר מי הוא בעל עסק פרטי זו המערכת.

 

 

 

 

ההשלכות של החוזי עבודה הללו היא שהפרקטיקה עצמה היא בעייתית ויש עליה הרבה ביקורת. צריך לקחת את הדבר הזה בפרופורציה. יש רישום ואנחנו יודעים מה מספר האנשים שהלכו לעבוד

(בערך כ.)40% יש כמה שינויים לחוקי עבודה של הנש: יש קיצור של השנים ושיפור בתנאי העבודה ובפיקוח