אפריקה בתקופה הקולוניאלית

מערכת החינוך!  מי שעשה את עיקר עבודות החינוך במושבות הפורטוגליות היו הפרוטסטנטים. המערכות שהפעילו הפורטוגלים היו או למתיישבים הפורטוגלים או להודים. מערכת החינוך מעבר לזה עד ל1961 לא מתקיימת. למרות שבתיעודים אנחנו נראה שפורטוגל מנסה להציג את הסיטואציה כאילו יש מערכת כזו. אחרי 1961 הדבר הזה משתנה לחלוטין, אפשר לראות את ההדגשה של הפורטוגלים בנושא החינוך. בשנות ה60 מוקמות אוניברסיטאות במושבות הפורטוגליות אך רב הסטודנטים הם

פורטוגלים.

הבלגים מספקים חינוך אך אין חינוך להשכלה גבוהה. אם נבחן את החינוך במושבות הבריטיות לבין החינוך במושבות הצרפתיות אמורים להיות הבדלים גדולים. אבי הקולוניאליזם הצרפתי, זול פרי שהיה גם שר החינוך בצרפת האמין בחינוך ריכוזי מאוד וההנחה שלנו צריכה להיות שהצרפתים מעתיקים את אותו מודל למושבות באפריקה. מצד שני אנחנו צריכים לחשוב שהבריטים פועלים בשיטה ההפוכה. הבריטים ניסו בהודו דברים לפני שהם ניסו אותם

באפריקה. היצירה של המערכת חינוך הבריטית באפריקה הושפעה מאוד ממה שקרה בהודו.

הבריטים רצו להכניס את אנגלית לבתי הספר וכך יוצרו פקידים שישרתו את המערכת הקולוניאלית. בהודו מה שקרה זה שנוצרו יותר מדי הודים שעברו חינוך בריטי ולמדו אנגלית והבריטים חששו

שההשכלה תיצור קבוצה של אנשים מקומיים בעלי כח שיוכלו לאתגר את המערכת הקולוניאלית. מתוך הניסיון הזה הבריטים לא מוכנים לעשות אותו דבר באפריקה והבריטים תפסו את ההודים

בתור אנשים בעלי רמה אינטלקטואלית יותר גבוהה ולכן את החינוך האפריקאי צריך להוריד ברמה. הנחנה נוספת של הבריטים היא לא לנתק את האפריקאי מתוך המערכת שלו- לא ליטוע בו תקוות

ולא לפרק את המערכות המסורתיות האפריקאיות ולכן עד מלחמת העולם הראשונה החינוך מוטל על המיסיונרים בעיקר ויש חפיפה בין המיסיון לבין המערכת הבריטית. המיסיונרים מלמדים בשפות המקומיות. המערכת הקולוניאלית מניחה שיש דיאלקט אחד ושהוא השפה הרשמית, הם עשו סטנדרטיזציה לשפות המקומיות (היו שלל של דיאלקטים ושפות והמיסיונרים הפכו את כולם לשפה

אחת.) אחרי שמוקם חבר הלאומים הוא מנסה לעודד את המעצמות לקדם את האוכלוסיות המקומיות ואחרי מלחמת העולם הראשונה הבריטים יוצרים תוכנית מסוימת של יצירת מערכת חינוך: ב1923 הם מקימים ועדה שתמצא את האמצעים הכי יעילים ליצור מערכת חינוכית יעילה שמצד אחד תיצור

פקידות ומצד שני לא תנתק את האוכלוסיות המקומיות מהמערכת האפריקאית ולכן הם מקפידים על לימוד בשפות המקומיות. לא לגרום לפער דורי כשהילד מגיע מבית הספר לבית שלו. המטרה בסופו של דבר הייתה ליצור פקידות מסוימת. מבחינת החינוך הגבוה, המסגרת האקדמית הראשונה הוקמה

בגאנה חוף הזהב ב48 ועד אז יש חברה שהולכים ללמוד דרך מלגות באירופה או בארצות הברית. הם יצרו סוג של אליטה מערבית, אותה אליטה מתנגדת למגבלות של החינוך הקולוניאלי הבריטי והם דורשים פתיחה של לימוד אנגלית בבתי הספר בצורה יותר רחבה. אחרי מלחמת העולם השנייה

הבריטים יוצרים תהליך הדרגתי מסויים שמוביל להגדלת לימוד האנגלית (לא בהכרח מתוך רצון של

המערכת הקולוניאלית אלא יותר מתוך רצון ולחץ של האוכלוסיות המקומיות) בצרפת יש דגש חשוב על יצירה של הזדהות צרפתית לאומית. מהמאה ה19 עד ימינו נעלמים כל פעם חלק מהדיאלקטים של השפות המקומיות. יש מס' מהפכות שהביאו לכך שבצרפת יש יותר אחדות של שפה: מהפכת החינוך חינם של ז'ול פרי והחילון של החינוך- הוצאת המיסיונרים מתוך

החינוך. הצרפתים כן רצו ליצור מערכת חינוך שתיצור פקידים צרפתים אך הם לא רצו לטעת תקוות, החינוך ייעשה בצרפתית אבל בצורה מעטה מאוד. יש חילון של מערכת החינוך- המיסיונר לא יוכל להיכנס לבית הספר. עד כה המיסיונרים עשו את החינוך במושבות וברגע שמוציאים אותם החינוך

נעשה ע"י המערכת הקולוניאלית. מערכת החינוך כפי שהצרפתים יוצרים אותה היא מאוד מצומצמת:

אתה מסיים יסודי וחטיבת ביניים ותיכון זה כבר בעייתי.