המשטר הקולוניאלי
אידיאולוגיה ומבנה
הכיבוש הקולוניאלי נועד לשרת ולקדם אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואסטרטגיים של המעצמות
הכובשות. כל המעצמות ניסו להביא לידי כך שהמימון של ההוצאות של המנהל והשליטה לא יהיו נטל על
התקציבים של מדינות האם אלא ימומנו ממיסוי ורווחים במושבות עצמן. כל מעצמה הקימה מנגנוני ממשל כדי לקיים את שלטונם, למרות היעדים הכלכליים, פוליטיים
והאסטרטגים הדומים, הביצוע של המדיניות הקולוניאלית הייתה שונה ממעצמה למעצמה. עד סוף מלחמת העולם הראשונה אופיינה המדיניות הקולוניאלית של רב המעצמות בהעדר כיוון
מוגדר ומגובש.
הסתייגויות:
.1 המערכת הקולוניאלית היא לא מערכת כל יכולה שמכילה הכל, היא לא כל יכולה. רואים את זה בעיקר במעצמות הקטנות. זה קורה בגלל שבשביל שהקולוניאליזם יהיה רווחי הוא צריך להיות
יותר קטן ומצומצם באנשים וכשיש פחות אנשים הוא מגיע לפחות מקומות וצריך להסתמך גם
על האוכלוסייה המקומית. .2 הקולוניאליזם התבצע בתקופה שונה מהתקופה של ימינו לכן כשנבוא לבקר את הקולוניאליזם
חשוב לזכור שהתקופות הן שונות.
.3 המערכת הקולוניאלית לא נעשית בשיתוף פעולה או שיח עם האוכלוסיות המקומיות.
בשביל שהנטל לא יבוא על האוכלוסייה במדינת האם המקורית צריך להפיק רווח מהמדינות הנכבשות ולערוך מערכת גביית מיסים. כל מערכת בונה ייצוג ממשל שונה. פחות או יותר, עד תחילת מלחמת העולם הראשונה המערכת עדיין בסוג של ניסוי ותהייה ולוקח זמן עד שהיא מתגבשת למה
שהיא הגיעה אח"כ וגם לאחר שהיא תתגבש היא לא תהיה כפי שהכווינו לכך מלכתחילה.
אחת המטרות היא הקמת תשתיות כלכליות שיאפשרו את יצירת הרווח, אם למדינות המקומיות יש איזשהו רווח כלכלי אז זה מקרי בלבד וזהו רווח משני. למשל, אחד הפרויקטים היותר מפורסמים זה מסילת הרכבת ממומבסה לאגם ויקטוריה, התחילו לבנות אותה ב1896 וסיימו ב1901 שהמטרה בסופו של דבר היא להעביר סחורה ממקום אחד למקום אחר. בין כפרים לכפרים אפאחד לא הקים מסילות רכבת מכיוון שזה לא היה מוביל ליצירת רווח כלכלי עבור המעצמה הבריטית. הבריטים הביאו כ30,000 הודים שיבנו את המסילה וכך נוצרה הקהילה ההודית בקניה ובאוגנדה. מעבר לעניין הכלכלי הבריטים טענו שהמסילה מבטלת את הצורך בעבדים כי עד אז מי שהיה מוביל את הסחורה
זה עבדים ובזכות הרכבת העבדים יפסיקו להוביל אותה. ב1895 המסאיי (קבוצות לוחמים בקניה)
ביצעו טבח בקהילת ההודים.
האידיאולוגיה הבריטית! לורד פרדריק לוגארד- עיצב את האידיאולוגיה הבריטית. היה מפקד של האזור שהוא היום אוגנדה בין 1892-1890 1906-1897 ואח"כ הוא ממונה להיות המושל של ניגריה ושם הוא מנסח את עיקרון המנדט הכפול שיהפוך להיות הבסיס לחשיבה וההתנהלות הקולוניאלית הבריטית. הדבר הזה הוא
שיח פנימי בין הבריטים לבין עצמם.
מה הוא אומר? נודה מלכתחילה שמוחות הון ומאמצים אירופים לא הושקעו במשאבים אפריקניים ולא הושקעו
ממניעים פילנטרופיים. אירופה נמצאת באפריקה למטרתם המשותפת של המעצמה האירופית ושל העמים הילידים בדרך לקדמה" מצד אחד המנדט שלנו ניתן על מנת לקדם את האוכלוסייה
האפריקאית (המנדט התקבל ע"י האוכלוסייה האפריקאית המקומית) ומצד שני הם הגיעו על מנת
להפיק רווח כלכלי (המנדט התקבל ע"י אירופה.) השיח הזה הוא שיח בין הבריטים לבין עצמם, האוכלוסייה המקומית לא באמת נתנה שום מנדט
לאפאחד.
דוגמא: שיר מאוד מוכר בשם "מסע האדם הלבן" שכתב הסופר רודיארד קיפלינג. הוא טוען: באנו, הקרבנו את טובי בנינו, ראינו, לימדנו את המקומיים הטיפשים במקום הרועש
והמסריח הזה ובסוף כל זה המקומיים החצופים הם כפויי טובה.
המערכת/ההתנהלות שהמנדט הכפול יוצר: שלושה עקרונות בסיסיים:
.1 ביסוס המשטר הקולוניאלי במידת האפשר על מבנים ומוסדות אפריקניים מסורתיים כדי להבטיח ניהול חסכני ויעיל של המושבות- צריך עד כמה שאפשר שהניהול יתבסס על מקורות מקומיים. המודל זה הפרוקטורט בתוך ניגריה: ניגריה מחולקת למערכות שונות כשלכל מערכת
יש מבנה ריכוזי (סוג של ממלכה קיימת) שניתן להטיל עליה את "מלאכת הסמכות" ובעזרתה
ניתן לבסס את השליטה עצמה. הבעיה- לא תמיד קיימת מערכת שלטון מקומית. .2 הנהגת השינויים הנדרשים במוסדות המסורתיים כדי לקדם אינטרסים בריטיים. בעיקרון היינו
צריכים להשאיר את המוסדות המקומיים כפי שהם, מתי כן אפשר "להתעסק" איתם? מתי שיש מערכת לא ריכוזית וצריך ליצור מערכת ריכוזית יש מאין. ומתי שהדבר נוגד ערכים מוסריים אוניברסאליים. הפקיד הבריטי יכול לשנות התנהגות מקומית אם היא נתפסת בעיניו כברברית (עבדות, אלימות.).. דוגמא: מילת הנשים- הדבר הזה נתפס בעיני האירופאים כמשהו ברברי
אך בעיני המקומיים כמסורת חשובה.
.3 השלטון העקיף הבריטי- טיפול בנפרד בכל מושבה ובאזורים שונים בתוך המושבות. כל מושבה היא בפני עצמה כשהגורם הקובע הוא המושל של כל אחת מהמושבות ולא בהכרח
המושל שמלמעלה. למושל המושבה יש כח ותקציב.
