המטרה של הכיבוש הקולוניאלי בסופו של דבר הייתה להפיק מהמושבות כמה שיותר רווח תוך כדי
טשטוש העניין בדברים כמו פיתוח וקידמה.
משנות ה,60 בתהליך הדה קולוניזציה הקולוניאליזם הפסיק להיות רווחי.
כמה הנחות יסוד (של אירופאים:)
במושבות באפריקה יש חומרי גלם ומשאבים טבעיים ואנושיים שנמצאים שם. האנשים שגרים באזורים הללו לא מסוגלים לנצל את העושר הזה שהטבע העניק להם. ההנחה היא
שזה מה שצריך לעשות: לנצל את המשאבים ולהתקדם לקדמה ופיתוח. בשל חוסר יכולתם לנצל את המשאבים הללו על תושבי אירופה לספק את התנאים ההכרחיים לשם הבאת הקדמה והפיתוח תוך ניצול המשאבים. זה מחייב השתלטות פיזית על המשאבים הקיימים
באזורים הללו.
פעם, הסיפור של המחקר לגבי המדיניות הקולוניאלית הכלכלית היה מאוד באופנה, זה נחתך בתחילת שנות ה.90 למה? בשנות ה90 מתעסקים יותר בתרבות ופחות בעניין כלכלי בעיקר בגלל
שהייתה ביקורת מאוד גדולה כלפי הגישות המרקסיסטיות.
מאפייני הכלכלה הקולוניאלית:
- שילוב המושבות בכלכלה העולמית אחד הדברים שהמערכת הקולוניאלית מנסה לעשות זה
לשלב את המערכת הכלכלית של המושבה בתוך הכלכלה העולמית ע"י יצירה של הכרח ללכת
לעבוד עד שעבודה תהפוך לעבודה שבשגרה.
- בסיס חקלאי של הכלכלה מה הקימו ומה הבעייתיות?
- הקמת תשתיות תחבורה
- העדר תיעוש
- עבודות כפייה
- פרויקטים גדולים
אחד הייעודים הראשונים של המערכת הקולוניאלית זה לשלב את הכלכלה במערכת הכלכלית העולמית. המושבות היו מאופיינות בכלכלת קיום (אני מייצר כל מה שאני צריך ואני לא מייצר עודף
להחלפות) יש אזורים מסויימים באפריקה בעבר שהיה בהם מטבע אבל אחד הדברים הראשונים שהמערכת
הקולוניאלית עושה זה ליצור מטבע לאזורים מסויימים. כל המעצמות הכניסו מטבעות שונים במושבות שלהם: צרפת- הצרפתים יוצרים מטבע, לכל אחת
משתי הפדרציות יש את הפרנק שלה, והערך שלו נקבע לפי הפרנק הצרפתי. ב1945 הצרפתים יצרו
את מטבע הCFA שקיים עד היום. לכלכלה הצרפתית יש השפעה מאוד גדולה על מה שקורה
באזורים הללו.
בריטניה- אצל הבריטים יש את Africa East ואת הAfrica .West הערך שלהם נקבע לפי הליש"ט.
בלגיה- בקונגו הבלגית יש את הפרנק הבלגי.
פורטוגל- לכל מושבה יש את המטבע שלה, אך כולם קשורים לאשקודו (המטבע הפורטוגלי לפני
האירו.) איך מכניסים שימוש במטבע? מטילים מיסים שניתן לשלם במטבע והדרך היחידה להשיג
מטבע היא ללכת לעבוד. ככה מכניסים אנשים למערכת כלכלית ומכריחים אותם ללכת לעבוד. המשטר הקולוניאלי מטיל כמה סוגים של מיסים. לפעמים אפשר לשלם אותם גם עם תוצר חקלאי
אבל המערכת הקולוניאלית היא זו שקובעת מהו אותו תוצר. סוגי מיסים: מיסים אישיים, מיסי עבודה, מס בקתה, מס צריכה, מס קנייה, שגובר סחר החוץ נהיה מס מכס. באזורים מסויימים ניתן לשלם את המס ע"י עבודות ציבוריות ובאזורים מסויימים מכריחים
אותך לעבוד בעבודות ציבוריות.
בסיס חקלאי של הכלכלה – אחד הדברים שמכניסים לאפריקה זה גידול גידולי שוק כגון כותנה, קפה
ובוטנים. המדיניות הקולוניאלית הכלכלית מרחיבה את המגזר החקלאי שהיה מבוסס על גידולי קיום
לגידולי שוק, שמטרתם בסופו של דבר- ייצוא. אחד הדברים שניסו להכניס בכוח זה את עניין הכותנה. למה? בריטניה, צרפת ופורטוגל ניסו ליצור גידול מאסיבי של כותנה שיהווה חלופה לתלות בשוק
האמריקאי (טקסטיל היה חלק גדול מהתעשייה הבריטית.) אחת הבעיות המרכזיות של כותנה-
דורש המון מים והמון ידיים עובדות. וכמובן – אי אפשר לאכול את זה. באנגולה היה בלאגן עצום עם גידול הכותנה. הפורטוגלים אסרו למכור לקונגו הבלגית ויצרו מחיר מאוד נמוך. בדצמבר 1960 יש שביתה של מגדלי הכותנה האפריקאים- הם לא מסכימים למכור למשרד הפורטוגלי. יש מרד, נכנס הצבא הפורטוגלי. בשביל לדכא את המרד הפורטוגלים משתמשים בפצצות מפלם (עושה כוויות.) יש
תיעוד של המיסיון של אנשים שמגיעים עם כוויות מוזרות. לכל מושבה יש גידול מרכזי אחד. הבעיה- אם ערך המוצר נופל אז המדינה פשוט קורסת. אחד הדברים שלא עודדו זה יצירה של תעשייה. היו שני גורמים שהתנגדו, אחד מהם היו התעשיינים במטרופולין. אחד החששות שהיו מיצירה של תעשייה זה יצירה של פרולטריון, איגודי עובדים- יכול
ליצור בלאגן. אם יש תעשיות עד מלחה"ע השנייה זה תעשיות קלות ממש- של משקאות, עוגיות.
הקמת תשתיות תחבורה – למה זה חשוב? העברת חומרי הגלם לנמלים והגעה למקומות עצמם. מקימים הרבה מאוד מסילות רכבת לאזורים אסטרטגיים- אזורים כלכליים. יש אלמנט אידיאולוגי בהקמת הרכבת- מייצגת את הקידמה והיכולת של המערכת הקולוניאלית. תחנות הרכבת היו
מפוארות ונועדו להקרין את היכולות של המעצמה. זה קורה בעשור הראשון של המאה ה,20- גם
אצל הצרפתים וגם אצל הבריטים. הצרפתים ניסו ליצור קו רכבת מאלג'יר לדקר, הרכבת הטרנס- סהרית- רכבת שחוצה את כל הסהרה. בעיקר בשביל השואו. היו קטעים מאוד קצרים שבנו. במהלך הבנייה נתקלו בקבוצות רנדומליות של בוזזי ברזל . לאחר זמן קצר הבינו שהקמת רכבת שכזו במדבר אינה אפשרית מבחינה הנדסית (רכבת הקיטור תצטרך כמות אדירה של מים בשביל לפעול
בחום הכבד) והפרויקט הזה נפל.
עבודות כפייה: נחזור קצת אחורה ונבין כמה בסיסים שכבר ציינו אותם: בתחילת המאה ה19 יש ביטול של הסחר. עד שנות ה30 יש ביטול של העבדות. באיזשהו שלב מכריזים על זה שאין יותר עבדות באפריקה ושאין סחר עבדים. אלא שמה? בשביל המערכות הללו וכל האזורים באפריקה זה בעייתי כי הן מבוססות על סחר העבדים הטרנס אטלנטי והעבדות עצמה
ולכן דברים לא משתנים מיד בצורה קיצונית. כשמתחילים את היצירה של המערכת הקולוניאלית צריך עובדים שיבנו את המשרדים ואת כל הדברים שבאים עם זה. בשלב מסויים כבר מתחילים להביא
הודים שיבואו לעשות את זה. מהשלב של היצירה של המערכת הקולוניאלית עד שיש הטמעה של שכר ועבודה משתמשים בעבודות כפייה- המעצמות יוצאות מתוך נקודת הנחה שהאפריקאים הם עצלנים וצריך להכריח
אנשים ללכת לעבוד כי אחרת זה לא יקרה.
