ציורי תקרה הם אחד המאפיינים הבולטים בבארוק. אחת הסיבות שהבארוק נתפס כבעייתי זה בעיקר בזכות העושר
הבלתי נסבל של פרטים צבעים וצורות שמוצאים בציורי תקרות. נעשו בעיקר במקומות כמו מרכז אירופה-
גרמניה, צ'כיה, הונגרי. אנחנו נדבר על ראשית הדרך, כמו כל דבר שקשור בבארוק- התחיל באיטליה.
בין אמני ציורי התקרות היו 3 מפורסמים במיוחד, כולם היו תלמידי משפחת קראצ'י: מיכאלנג'לו, מנטנייה, וקראצ'יו. נראה 2 נוספים של המאה ה.17- לה פרנקו בא מפרמה, פייטרו דל קוטונה הפך לאחד הציירים
המובילים ביותר ברומא סביב שנות ה30-40- של המאה ה.17- כבר ראינו ציורי תקרות- המפורסם ביותר של הרנסנס זה של מיכאלנג'לו בקפלה הסיסטינית. הציור שימש מקור השראה והשפעה לציורי תקרות נוספים ברומא ובמקומות אחרים. אחד הדברים המאוד מוכרים וחשובים של מיכאלנג'לו זה האופן בו הוא מסדר את התקרה, על פי ציור אשלייתי של אדריכלות שבאמצעותו יוצר מסגרת
אדריכלית- משחקים ומוטיבים אדריכליים. בציורי תקרה באמת רואים את התעסקות הציירים עם אופי התקרה. כמו 'האוקולוס' של מנטנייה– גם פה יש מוטיב אדריכלי מובהק, לקח השראה מהפנטאון ברומא. בכל מה שנוגע לתקרות רואים שהציירים מכוונים לכיוון השמיים והאינסוף. המוטיב הופך למקובל וישפיע על הדרך בה ציור
הבארוק התפתח.
קורצ'יו, חזון יוחנן, :1522 קורצ'יו צייר באל פרמה בראשית המאה ה.16- אל פרנקו יותר מכל צייר אחר הושפע
מקורצ'יו. התקרה יוצרת אסוציאציה לאינסוף וחוסר יציבות )ריחוף, אין אדמה.( אי אפשר להבין האם דמותו של
ישו עולה או יורדת מהשמיים. עם 12 השליחים מסביב. ויוחנן עצמו שכותב את החזון- ניתן לראות מתחת לענן. ניסיון ליצירת מחיצה בין השמיימי לארצי. הדמות מתחת לענן – רואים את יוחנן שכל מה שקורה הוא רואה בעיני
רוחו. הקצרות חדות, צבעוניות עזה, סקאלת צבעים עשירה. הכל מאפיין ציורי תקרה.
קורצ'יו, העלייה לשמיים של המדונה, :1524-30 עוד יותר קיצוני. קשה לאפיין את הדמויות- אחד המאפיינים היותר בולטים של הבארוק. ופה אנחנו מוצאים את זה כבר ב1524- בפלמה עם קארוצ'יו- כלומר הוא מקדים את זמנו. המדונה נמצאת משמאל, לבושה בכחול ואדום אך קשה לראותה מיד. יש הקצרות מאוד חריפות שקוראצ'יו
עושה. הדמות שלידה, של אישה חצי ערומה, כנראה חווה )שתיהן מייצגות שני פנים הפוכים של האישה.(
- היות וקורצ'יו לא צייר ברומא הוא כמעט ולא מוכר, אך בגלל שאהבו את סגנונו גם בפרמה אנו עוד
רואים את יצירותיו- מראה על החשיבות של להיות צייר ברומא!
מבחינת האיקונוגרפיה של עליית המדונה- תמיד נמצא שליחים וקבר. כאן אין קבר וזוהי תפיסה יוצאת דופן של
קוראצ'יו שכנראה הושפע ממיכאלנג'לו. יש דברים שלכאורה קיימים אבל לא מצוירים ביצירה.
במכתב של אניבלה קראצ'ה הוא מתאר עד כמה הציור של קראצ'יו היה משמעותי מבחינתו.
מיכאלנג'לו, מנטנייה, וקראצ'יו הם ציירי התקרות החשובים ביותר רנסנס, ולא מוצאים ציורי תקרות
חשובים נוספים עד…
אניבלה קראצ'י, גלריית פארנזה, ,1597-1604 רומא: ישנה חשיבות לנושאים שמצייר- אוכל השעועית, הנופים,
הפטרונים הגדולים שלו, פרמה קרובה
הכל מקורם בבולונייה. משפחת פרנזה-
הצניעות החדשה ביצירות-
לבולונייה. מזמינים אותו לרומא ושם מייצר את הגלריה, העבודה החשובה ביותר שלו. הושפע מהקפלה הסיסטינית
של מיכלאנג'לו ומהיצירה של קראצ'יו. אניבלה קראצ'י הוא אחת ממתחילי הרפורמה בציור הדתי, שהוא מרכיב חשוב בציורי הבארוק. עשינו הקשר מיידי בין התפתחות הציור בבולוניה לבין גבריאלה ביואוטי )הוגה דעות( וראינו איך הדברים באים לידי ביטוי. קראצ'י מוצא עצמו ברומא, מצייר ציור בלי הקשר דתי. נושאים שלקוחים מהמיתולוגיה, גם דבר לא יוצא דופן, אך באים
לידי ביטוי בתקרה היבטים שהכנסייה יצאה נגדם- המון ערום, ארוטיקה ומיניות, בניגוד למאפיינים של ציור דתי.
מתקשר הביקורת הקשה כלפי מיכאלנג'לו והערומים שלו- שבאה לידי ביטוי בכתיבה של שנות ה60- של מאה. ביקורת שבעקבותיה אחד מתלמידיו של מיכאלנג'לו התבקש לעטוף את כל העירומים ב'יום הדין האחרון.' מתישהו
בסוף שנות ה80- במאה ה20- עשו רסטורציה והורידו את הכיסוי.
13
בתוך הרפורמציה הקתולית, הוא מצייר תקרה לאחד הארמונות ברומא- קמפי דל פיורי, שממוקם ממש ליד נהר הטיבר. גר שם הקרדינל אלכסנדרו פרנזה, מי שהזמין את היצירה היה בן אחיו. נעשה לכבוד חתונתו עם האחיינית
של האפיפיור המכהן. יש סמיכות זמנים בין הציורים לבין החתונה.
