אפריקה בתקופה הקולוניאלית – יישום המשטר הקולוניאלי במושבות הצרפתיות

 השלטון הישיר של הצרפתים היה פרגמטי, הם לא היו בהכרח ראש בקיר. היו מקרים בהם לא היו להם אינטרסים והעדיפו להשאיר את המערכת המקומית. בסופו של דבר המציאות בשטח היא

שהכתיבה את האופן שבו יושמה המערכת הקולוניאלית.

 

 

 

 

 

בלגיה

 

קונגו       

 

, הממשלה הבלגית לוקחת מידי ליאופולד את החזקה על קונגו. הכיוון הראשוני של הממשלה

הבלגית, שלא התלהבה בהתחלה מקיום מערכת קולוניאלית,  היה לנסות ליצור משטר דומה לשלטון

העקיף הבריטי. לכן, בהתחלה הם מנסים לעשות כמה רפורמות מבניות על מנת ליישם את הממשל העקיף. אבל , כידוע- הכל עניין של אינטרסים. בקונגו היה אזור שלם של חוות כלכליות, קטנגה, כל

מכרות היהלומים. לחוות הללו הייתה השפעה רבה, והאינטרס שלהן היה שיהיה שלטון  ישיר מכמה

סיבות פשוטות: אפשר לגייס אנשים איכותיים לעבודה, אין צורך בתיווך, הכל פועל הרבה יותר טוב.

 

יש אזורים בהם מנהלים הבלגים שלטון עקיף, שם השלטון המקומי הינו ריכוזי, במקומות שאין שלטון ריכוזי, ישנו שלטון ישיר. יש גם ניסיון להחליף שליטים על מנת שיהיו נאמנים לשלטון הבלגי. עסקו

באכיפת החוק, מיסוי וגיוס לצבא . היה איסור מוחלט על התארגנות פוליטית מתוך התפיסה הפטרנליסטית כי אין ביכולתם של

המקומיים לנהל מערכת פוליטית משלהם. הבלגים דכאו גם פעילות דתית בכנסיות, כל פעילות של

איחוד והתאחדות, גם אם היה חתרני וגם אם לא, חוסל לחלוטין .

סימון קינבנגו-כומר  -ארגן פעילות בכנסייה שלו, הוא נידון למוות, המלך הבלגי, אלברט, ,1921

משנה את גזר דינו וגוזר עליו מאסר עולם. הוא מת בכלא ב.1951- אין התארגנות פוליטית במושבות הבלגיות. בסופו של דבר הכנסייה הופכת למותרת, היא הגדולה ביותר בקונגו היום. למרות שהמשטר

הבלגי רדף כל התארגנות פוליטית . נבע מתוך רטוריקה פטרנליסטית, בפועל רצו למנוע מרידה. היה איסור של שתיית אלכוהול למשל

כדי לא להשחית ולעורר התנגדות של המקומיים. עד סוף הקולוניאליזם יש 80,000 מתיישבים בלגים באפריקה. הבלגים ניסו לעשות סלקציה בשביל לשמור על איכות מסוימת באוכלוסייה הלבנה. עד סוף שנות ה50- הבלגים החזיקו בגישה של

הפטרנליזם: האומה הבלגית היא מקור כל הסמכויות ועליה לדאוג לאוכלוסייה האפריקנית. היה איסור של התארגנות פוליטית מקומית כלשהי. גם התארגנות דתית של אוכלוסיות אפריקאיות

שקיבלה אפילו טיפה גוון פוליטי- דוכאה. היו כמה "נביאים" משמעותיים. הפטרנליזם צריך לספק את הרמה הבסיסית ביותר של בריאות וחינוך, וכך נוצרות מערכות חינוך בקונגו הבלגית. מי שבעיקר עסק בעניין החינוך היה המיסיון הבלגי (קתולים.) החינוך עצמו היה בסיסי ביותר- שתי שנות לימוד

ועד 3 שנים של בית ספר מקצועי שמטרתו להכשיר נפחים, נגרים, מנהלי חשבונות ופקידים שונים. אופציה נוספת הייתה להיות בבתי ספר של סמינר דתי. למרות שרמת החינוך התיכוני הייתה הנמוכה ביותר מבין המושבות השונות באפריקה, ב1954 הוקמה אוניברסיטה ראשונה בקונגו. ב1960- יש בה כבר 16 בוגרי תואר ראשון. ייאמר לזכותה- המושבה שבה אחוז יודעי הקרוא-וכתוב היה הגבוה

ביותר הייתה קונגו הבלגית. למה? כי הייתה השקעה רחבה בחינוך היסודי (רחבה מבחינת שטח,

ולא תחומי לימוד.)

 

באותה תקופה ניתן לראות איך הדימוי של האפריקאי הוא הכי סטריאוטיפי שיכול להיות: יש להם כל מיני אמונות טפלות, הם טיפשים, שפתיים גדולות, נראים כמו קופים, עצלנים. כך תיארו לילדים את

האפריקאים.

 

 

 

אזור בדרום מזרח קונגו נהנה ממעמד ייחודי מראשית השלטון הקולוניאלי הבלגי

אוצר מחצבים נדיר שכלל: ברזל, פחם, כסף, רדיום, אורניום, זהב ויהלומים.

-1891-1900 המחצבים9 נוהלו ע"י חברת הקטנגה.

10 שנים בעלות משותפת

-1910 שולבה בקונגו הבלגית אך שמרה על אוטונומיה רבה.

קטנגה:

 

יש הבדל בין האזורים עם התיישבות לבנה לבין אזורים בהם לא הייתה התיישבות.

האוכלוסיה הלבנה המגיעה למושבות הבלגיות, לא רואים עצמם כבלגיםף חלק אינטגראלי מבלגיה.

 

 

 

 

הם מאוד קשורים לקונגו, ונשארו עד לשלב בו לא הייתה להם ברירה. עיקר האוכלוסייה הייתה או בליאופולד-וויל- בירת הקולוניה או באליזבת-'וויל- בירה כלכלית באזור

קטנגה. הבלגים נתנו את הבסיס: מרפאה, ביה"ס עם חינוך בסיסי. מטרתם ליצור את הבסיס, בשביל שבסופו

של דבר יוכלו להיות חלק מהותי ותורם למערכת.

החינוך:

–          מאוד בסיסי.

–          המיסיונרים היו אחראים על כך.

–          יסודי הוא שנתיים

–          אח"כ הכשרה מקצועית; להיות שוליות, כמורה, חיילים, עובדי כפיים.

–   בשנות ה50- מוקמת אוניברסיטה; מכשירים לפקידים. – סמינרים לכמורה, אחים לבתי חולים

אחד הביטוי לחינוך זה, ולפעילות הבלגית בקונגו הוא "טין-טין." דמות מצוירת בלגי, מי שהגה אותו הוא הרג'ה. מתפרסם ב,1929- "טין-טין" הוא כתב בעיתון לילדים. אחרי הספר הסובייטי, הספר השני מספר את עלילותיו בקונגו הבלגית. הספר הזה הוזמן ע"י המלך אלברט. המטרה הייתה להציג

את קונגו הבלגית בתור דבר חיובי ושיעברו לשם בלגים. – על טין טין מולר.

המטרה היא להציג לילדים את מה שמתרחש כביכול בקולוניות- ולהוכיח לילדים שיש להם אימפריה.

יש לנו 2 גרסאות: הראשונה היא הרבה יותר גזענית, ואף עם פגיעה בבעלי חיים.