דרום אפריקה: מאפרטהייד לדמוקרטיה – המעבר לדמוקרטיה חלק ב'

המוזיקה כטקטיקה למאבק:

 

אנשים רבים שיצאו לרחוב להפגין עשו זאת באמצעות שירים וריקודים. השיר "אלוהים הצל את אפריקה" הופך להיות ההמנון של המאבק – הוא גם יהווה את הבסיס להמנון של דרום אפריקה אחרי האפרטהייד. השיר הזה יצא מהחוק ואפילו שירה שלו בתקופה הזו הייתה מכניסה אנשים לכלא. מרים מקבה הייתה אחת הדמויות המרכזיות במאבק בדרום אפריקה. היא הייתה זמרת שיצאה להעיד באו"ם ולא הורשתה לחזור. היא עשתה סיבוב הופעות בעולם, שרה והפיצה את המאבק בדרום אפריקה. האם המוזיקה עוררה את המאבק או שהמאבק והלהט שלו הוביל לפרץ

המוזיקה?

 

 

נקודת ההתחלה של סוף שלטון האפרטהייד. היו כמו סיבות

המהומות בסווטו מהוות את

להתפרקות דרום אפריקה:

 

 

• הכלכלה של המדינה אל יכולה להתקדם אם יש בה כמויות כאלו של אנשים שלא

מתקדמים ורק עובדים בעבודות פשוטות.

• הממשלה של דרום אפריקה הותקפה על ידי מדינות מסביבה. הקולוניאליזם נעלם

מהיבשת והלחץ הבינלאומי על המדינה גובר. התחושה הגוברת הייתה שלא ניתן להמשיך

את השיטה.

• לבנים בדרום אפריקה מבינים שהשיטה הזו לא יכולה להמשיך לנצח. הלבנים רוצים

להיות חלק מהקהילה הבינלאומית.

 

הממשלה בתחילת שנות השמונים לא הראתה כלל נכונות לשנות את השיטה. אבל כבר ב1990 כבר מדברים על משא ומתן. ב1984 כבר מוותרים על חוקי השהייה. במהלך כל העשור הזה הייתה

אמביוולנטיות – מצד אחד דיכוי קשה של המשטרה ומצד שני חוקים שהולכים ומתבטלים.

 

פ. וו. בות'ה היה ראש הממשלה של דרום אפריקה בשנות השמונים. הוא מאוד לא רצה להגיע

למשטר דמוקרטי בו כל הקולות שווים. הוא ניסה לשחרר כל פעם קצת לטובת השחורים וניסה

להתחמק ולמצוא פתרונות קטנים כל פעם על מנת להשתיק את ההפגנות והביקורת הבינלאומית:

 

• בתחילת שנות השמונים הוא מאפשר לכל גזע שיהיה לו את הפרלמנט שלו. הוא חושב שאם הוא יאפשר לחלק מהלא לבנים במדינה לבחור ולהיבחר לפרלמנט שלהם זה ישחרר את ההתנגדות. בהתחלה זה היה פרלמנטים רק לצבעונים והודים. הוא נותן לפרלמנטים

 

הלבנים.

חוץ וביטחון נשארים אצל

האלו סמכויות רק בעניינים פנימיים, נושאי

 

 

19

 

 

כשמגיעות הבחירות לפרלמנטים האלו, יש אחוז הצבעה מאוד נמוך – אנשים מחרימים

את המהלך הזה.

• בנוסף, הוא מנסה לשפר את המצב בשאנטי טאונס ואת המצב הכלכלי של חלק

מהאוכלוסייה השחורה.

• מהלך נוסף שבות'ה עושה הוא להעביר את נלסון מנדלה ושאר המנהיגים לכלא יותר

טוב.

• הוא מחליט לתת אוטונומיה על שטחי ההומלנד של השחורים. ככה שמונה מיליון

שחורים יוכלו לחיות בגבולות משל עצמם בחוקים משל עצמם. העולם לא מכיר בהכרזת

האוטונומיה הזו וגם לא השחורים שחיו באזורים האלו. זה היה ניסיון שנכשל טוטלית.

לא הייתה השקעה באזורים המרוחקים האלו.

 

הUDF הוא ארגון גג, "מטרייה" לכל ארגוני ההתנגדות בדרום אפריקה .(700) בולטים בו במיוחד

הנוער השחור שמרגיש שאין לו מה להפסיד. הנוער יוצא לרחובות בהמוניו ולא מגיע לבתי הספר. לאחר המעבר לדמוקרטיה המדינה תצטרך לשלם על אוכלוסיית הנוער הרבה שלא למדה במשך עשור. הממשלה לא מצליחה להשתלט על כל ההפגנות. צריך המון כוחות שישתלטו על מיליוני השחורים שיצאו לרחובות. היו שביתות המוניות, בתי ספר לא מתפקדים, כנסיות וכד' – כל מעמד הפועלים שובת. נוסף על כל אלו, היו לא מעט הלוויות, כמעט מידי יום וכל לוויה כזו הופכת

להיות הפגנה שמלווה בשירים.

מה שמוביל בסופו של דבר לסוף שלטון האפרטהייד הוא לא פתרון צבאי אלא פתרון פוליטי.

 

 

הם בעלי אידיאולוגיה של שוויון לכל, רב אתני ורב גזעי, קמו גם

ANCוה

למרות שהUDF

 

קבוצות התנגדות אתניות כמו התנגדות הזולו בארגון שנקרא של בני האינקטה – "מפלגת החופש

 

וחבריו

נלסון מנדלה

של האינקטה." השלטון הלבן כמובן אוהב את ההתארגנות הזו אבל

מתנגדים לה בנחרצות.