תקופת הקורונה, שבה לומדים התלמידים בלימודים מרחוק באמצעות זום, מוכיחה אולי יותר מכל את התועלת הרבה שניתן להפיק משיעורים פרטיים עם מורה פרטי. על פי הנתונים המפורסמים, בתקופת הקורונה חלה עלייה דרמטית במספר התלמידים הפונים למורים פרטיים לצורך השלמת פערי ידע שנוצרו אצלם לאור מודל הלימודים מרחוק. אין בכך בכדי לבטל את המודל של לימודים מרחוק, אבל די ברור שמערכת החינוך נאלצה ליישם מודל זה מבלי שהייתה מוכנה לכך. אבל העניין המרכזי שבו נדון בשורות הבאות הוא הערך המוסף שיכולים מורים פרטיים להעניק לנו.
מהו היתרון המובהק ביותר של מורה פרטי על פני מורה בכיתה?
ובכן, למורים פרטיים כמורים, אין שום יתרון על פני מורים במערכת החינוך. היתרון נובע לא מהמורים עצמם, אלא ממודל הלימוד. בעוד שמערכת החינוך מבוססת על מודל הלימוד הקבוצתי בו עומד מורה אחד מול עשרות תלמידים, הרי ששיעור פרטי מבוסס על מודל של אחד על אחד, מורה אחד מול תלמיד אחד. מן הסתם, במסגרת של אחד על אחד ניתן לעבור תהליך לימודי הרבה יותר מעמיק ומותאם אישית מאשר במודל הקבוצתי, שבו יש מסגרות מאוד מוקפדות של זמנים ותכנית לימודים ובו לא יכול המורה להעניק לכל תלמיד את מידת ההשקעה הנדרשת לו כאשר הוא נתקל בקשיים. כשקשיים כאלה מתחילים להתעורר, הם בדרך כלל הולכים ומצטברים ולבסוף מובילים לירידה דרמטית בהישגי התלמיד. התלמיד יכול כמובן לחזור לעצמו באמצעות השקעה רבה יותר בלימודים, אבל בדרך כלל החזרה תהיה לרמות הבינוניות ולא לרמות של הצטיינות, וגם זה תלוי מאוד בנחישות של התלמיד להשקיע, נחישות שאינה תמיד בנמצא.
