כדאי לדעת

פיסול פיגורטיבי   בדמויות האדם מתגבש לנו סגנון שהוא ייחודי- ארמני. הוא פחות הטרוגני. שריד- דמות היושבת בין שתי קשתות

היא באה במגע פחות עם העמים הנודדים מאשר שאר אירופה ולכן היא יותר נאמנה לאמנות הנוצרית הקדומה ולשורשים הקלאסיים.  

הפוקוס ברגעים הקרובים הוא על חידוש (ולא על מה שנשמר) אם כי מבחינה סגנונית אין שינוי. השינוי הוא רעיוני:  

האימפריה הרומית התחלקת לפי קו תרבותי ולשוני בין העולם המערבי הרומי-לטיני והחלק המזרחי היווני שרואה את שורשיו בתרבות הקלאסית היוונית.

עוד בתקופה של הפיסול הרומנסקי אנו רואים תהליך של מונומנטליזציה. זה היה למעשה מאפיין בולט של האמנות היוונית והרומית. באופן

. באדריכלות של המאה11- יש בפעם הראשונה דיבור בקרב החוקרים על סגנון בין לאומי שכובש את אירופה. אנו מוצאים סגנון

אם נלך צפונה נגיע לסנט מנדלנה בוזאלי:   צריך להכיר את המבנה של השער. כמו שכבר הבנו זה העניין העיקרי

מלבד  הרושם  הטכנולוגי,  יש  דגש  רב  על  פיסול  וציור  בכנסיות  הרומנסקיות.  צריך  לחשוב  על  הכנסייה כמיקרוקוסמוס שבו כל האלמנטים מחוברים

מה עושים כשרוצים קמרון?       סנט סרנין בטולוז- אחת מהתחנות של העולים לרגל. אז מה חדש כאן? הקמרונות

בתקופה האוטונית הכרנו את כנסיית סן מיכאל. זו כנסיה קרולינגית עם ריבוי מגדלים וגם יש פרופורציות מיוחדות  שבהן כל חלק